Page 177 - 4
P. 177
Ì˙Áסימ מג ÊϘ ¯ÙÂÒ
ועד מפי עד ומפי כתב ובלא דרישה וחקירה שלא תירוצי נאמרו ,התוס' )ט ,ב ד"ה אעפ"י( תירצו דלא
הקפידה תורה על העדות שני עדי ושארי משפט מהימני ערכאות אלא מתקנתא דרבנ ומשמע משו
העדות אלא בדבר שאי אתה יכול לעמוד על בריו נעילת דלת ובהגה' אשרי כ' משו שלו מלכות
אלא ע"פי העדי ובעדות כגו שהעידו שזה הרג שהי' מקפיד א לא נאמי לערכי שלו וחד תי'
את זה או הלוה את זה אבל דבר שיכול לעמוד על דמדינ' כשר גוי לעדות ממו דאחי הוא בעני זה
בוריו שלא מפי העד ואי העד יכול להשמט א אי שנצטוה על הדיני וכ משמע מלשו רש"י ש ט'
הדבר אמת כגו זה שהעיד שמת פלוני לא הקפידה ע"ב ד"ה חו מגיטי נשי ע"ש ולא מפסיל אלא
תורה עליו שדבר רחוק הוא שיעיד העד בשקר משו גזלנותא וערכי דלא חשוד לשקר מהימ
לפיכ הקלו בו חכמי והאמינו בו ע"א מפי שפחה מדינא ואיתא ש עוד י"א ע"א רבינא סבר לאכשורי
ומ הכתב ובלא דרישה וחקירה כדי שלא תשארנה בכנופי' דארמאי א"ל רפר ערכאות תנ ודוקא
ערכאות דלא מקבלי שוחד זהו גי' הרי" ,והרמב"
בנות ישראל עגונות עכ"ל. )רפכ"ז מהל' מלו"ל( מצרי שיעידו עדי ישראל דלא
מקבלי שוחד והרמ"ה סובר דבעי' עכ"פ שאינ
ı·Â˜Ó‰Óמבואר דערכי מהימ לעדות אשה בלא ידועי בקבלת שוחד .והרא"ש )גיטי סי' י( פליג וס"ל
אפי' ידועי בקבלת שוחד מ"מ נהי דמקבלי שוחד
מסיח לפי תומו ,דאע"ג דסת גוי בעי' להטות משפט גבר מ"מ לאסהודי שקרא לא מרעי
מסל"ת משו דבמתכוו להעיד חשיד לשקר אפי' נפשייהו ע"ש והובאו דעות אלו בש"ע ח"מ סי'
במילתא דעבידי לאגלויי ,מ"מ בערכי דלא חשודי ס"ח .ומבואר ש ברמב" ורשב"א הובאו ביתה
לשקר דלא מרעי נפשי' עדי טפי במתכוונ להעיד יוס דספר הערכי חשוב כשטרות הנעשי' על יד
ממסיחי לפי תומ ,ועדי נמי כתב מפיה דלא ומהימ טובא דקפדי טפי שלא לשקר וכ הוא בש"ע
חתימי בשיקרא ומרעי נפשייהו טפי ,מה תאמר נהי
דמהימני מ"מ לאו בני עדות נינהו מ התורה ,הא ש.
ביאר רמב" דלא שייכי הכא די עדות כלל .ואפי'
להפוסקי דחיישי למקבלי שוחד ,מ"מ הכא לא ‰‡¯ÈÂאפי' לה טעמא דס"ל משו תקנתא דרבנ
חיישינ מכמה טעמי ,דע"כ לא חייש' אלא בשטרי
ממונות דלרמב" אפי' לאסהודי שקרא מקבלי הוא דמהימני ומשו שלו מלכות מ"מ
שוחד ,משו דא"נ יגלה נבלות יכולי להשמט, עכ"פ היינו הואיל ומהימני אבל אי הוה חשודי
לשקורי לא הוו מתקני רבנ לעוות אד בריבו ע"י
משא"כ הכא א יבא הרוג ברגליו איה כבוד ‚. עדי שקרי' דאלת"ה א"כ מאי אריא אינ מקבלי
שוחד אפילו מקבלי שוחד נמי דהרי רובא הכי
Â˙Âהת בי איש לחבירו ישקרו משא"כ הכא למאי איתנהי כמ"ש הרא"ש ש מההוא דפ' כל כתבי
וא"כ איכא משו שלו מלכות ,אע"כ לא עבדי
ניחוש אי נימא שאיש מלחמה שאנו דני עליו תקנתא לשקרי אלא הואיל ואתברר דערכי לא מרע
חי הוא וייקר פדיו נפשו בעיניו ויהיב שוחדא נפשיה ,וא"כ נהי מגזירת הכתוב פסול לעדות ולא
להוציא לחירות וזייפו לכתוב שמו בספרי המתי' לזה עדיפי ממשה ואהר דלא משקרי ואפ"ה פסול
לא ניחוש שהרי פשוט בכל יו שנתפסו בורחי מגזירת הכתוב מ"מ הרי עקרו חז"ל דבר מ התורה
כאלו ויומסרו לידי אנשי הצבא וא"כ הרי יגלה משו תקנה אבל לעול משו דלא משקרי ומכ"ש
נבלות לעיני המל והשרי ויחייבו ראש למל , לה שיטה דגוי כשר לעדות ממו מ התורה דאחי
וליכא למיחש אלא שמא באמת חי ועודנו עומד הוא בדיני ורק משו גזלנותא פסול ,וערכי שלא
ומשמש ולא נכתב כלל בספרי המתי והשיי הוא חשיד לשקר אוקמוה אדאורייתא ,וכל זה גבי שטרי
שנכתב בשקר ע"י שוחד ממי שרוצה להכשיל האשה ראיה אבל בשטרי קני לא דגוי אינו קונה בשטר ולא
והנה לא מצינו חשש זה אלא בחמשה נשי מקרי אחי לעני זה וכבר הארכתי בזה בחידושי.
ששונאי אותה ואמרי' שלהי יבמות דשעת הסכנה
כותבי ומעידי ואי חוששי לחמשה נשי משו ‰ÊÂלשו רמב" סו הלכות גירושי )יג ,כט( אל
שא"א בעני אחר וה"נ ,ועוד לא מצינו שחששו
שתשכיר הצרה עדי שקר אלא היא בעצמה תשקר יקשה בעיני שהתירו חכמי הערוה החמורה
בעדות אשה ועבד ושפחה ועכו" מסיח לפי תומו
אבל לא שתשכור אחרי .
‚.„ˆ È"ÒÂÒ· ÔωÏ Ó"Ó ‰"„ „Ó 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰"‰ ȯ·„·  ȷ¯ Î"˘Ó „ÂÚ ‰‡¯ .
