Page 162 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪·Î‬‬

‫שפיר דלאו תורה היא אלא משו מראית עי ‪ .‬כנ"ל‬ ‫אשה חייב עליה אפי' אחר מיתת אחותה‪ ,‬כבר תמהו‬
‫פי' הירושלמי‪ .‬וא"כ מוכח מזה דלהירושלמי מותר‬ ‫עליו‪ .‬ומ"ש בה"ג במאנס ומפתה אחות אשתו אחר‬
‫מיתתה ליכא כרת אלא איסורא‪ ,‬ר"ל איסור פנויה‬
‫אשת חמיו אחר מיתת אשתו‪.‬‬ ‫אבל לא איסור אחות אשה והוא פשוט‪ .‬וא"כ ע"כ‬
‫הא דמס' דר אר בחיי אשתו מיירי‪ ,‬ובהא קאמר‬
‫‪ ÔÎÂ‬יש להוכיח מש"ס דיל אחר שהוכחתי לעיל‬ ‫אשת חמיו אסורה ובתה מותרת אבל אחר מיתת הבת‬

‫דג בש"ס דיל ס"ל ה גזירה דמראית עי‬ ‫לא שמענו‪.‬‬
‫א"כ מ"ט לא תניא ליה בברייתא דשניות אשת חמיו‬
‫מותרת אבל אסורה משו מראית עי כדתני‬ ‫]„‪[‰È‡ ˙· ‰Ùˆ¯ ˙‡ ‡˘ „Â‬‬
‫בברייתא דמס' ד"א‪ .‬אע"כ משו דה ברייתא לא‬
‫תני מאי דלא פסיקא ליה דמשו"ה לא קתני בתה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬הירושלמי מייתי מריצפה בת איה‪ .‬והנה לא‬
‫אסורה משו דלא פסיקא ליה דלפעמי מותרת‬
‫כשמתה אחותה‪ ,‬ה"נ לא תניא אסורה משו מראית‬ ‫מצאתי בשו מקו מפורש שנשא דוד את‬
‫העי דלא פסיקא ליה דהרי כשמתה אשתו ליכא‬ ‫רצפה בת איה אולי קבלה היתה ביד ‪ .Ë‬ומ"מ הקשה‬
‫בכה"ג לא"ח בלשונות הרמב" ש בהל' מלכי ‪.È‬‬
‫משו מראית העי וא"ש‪.‬‬ ‫הא רצפה פלגש היתה ופלגש בלא קדושי כמפותה‬
‫בעלמא ואי ראיה מרצפה‪ ,‬ועי' פלוגתת רש"י‬
‫‪ ÏÎÓ‬הלי נ"ל דיש סמ גדול להתיר אחר מיתת‬ ‫ורמב" ס"פ חיי שרה )כה‪ ,‬ו( והרא"מ ש ‪ .‬יהיה אי‬
‫שיהיה צ"ע מה הביאו לכל הדוחק הלז‪ ,‬הלא מקרא‬
‫אשתו דאע"ג דלהפוסקי דחמותו אחר מיתת‬ ‫מפורש נשי אדוני בחיקי ‪ ,‬הרי התיר לו הנביא‬
‫אשתו אית ביה כרת ליכא לכל מ"ש‪ ,‬מ"מ הא כל‬ ‫לקחת נשי אדוניו ולא פלגשיו לבד אלא אפי' נשיו‪,‬‬
‫חכמי ספרד מתירי להדיא ורק נהיגני כהתוס' ולא‬ ‫והירושלמי מייתי האי קרא‪ ,‬א"כ למה ליה לאתויי‬
‫מצינו להדיא בתוס' דאסרינ אפי' אחר מיתה‪ ,‬א"כ‬
‫מרצפה בת איה‪.‬‬
‫מסתיי לאסור בחייה ולא אחר מיתה‪.‡È‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬גבי מעשה דגבעוני שמואל ב' )י"ב( ]כ"א[‬
‫‡‪ ‡Ï‬שיש קצת לפקפק מדסת סתומי ולא נמצא‬
‫כתב דלקח בני מיכל ובני רצפה והוקענו‬
‫היתר זה מפורש בשו מקו אפשר לא פלוג‬ ‫לה'‪ ,‬וכתב ש המפרש במקרא גדול דקמ"ל אעפ"י‬
‫רבנ וסת אסרו‪ ,‬אע"ג די"ל היינו בימיה שהיה‬ ‫דהיתה מיכל אהובה אצלו‪ ,‬מ"מ לקח בניה אשר‬
‫אפשר שישא אד ב' נשי ויהיה אשתו ראשונה‬ ‫גדלה ולא חס עליה ‪ ,‬וא"כ מסתמא ג רצפה היתה‬
‫בחיי כשנושא אחרת‪ ,‬וזה אסור לישא אשת חמיו‬ ‫אשתו‪ ,‬וקמ"ל נמי כנ"ל שלקח בני ב' נשיו שהי'‬
‫משו מראית העי גזרו משו לא פלוג אפי' כשישא‬ ‫בחיי ונצטערו על בניה מ"מ לא חס‪ ,‬מזה היה‬
‫אחר מיתת אשתו‪ ,‬אבל אחר שנתפשטה גזירת רגמ"ה‬ ‫פשיטא להירושלמי דהיתה רצפה אשתו של דהע"ה‪,‬‬
‫שאי לישא ב' נשי ‪ ,‬א"כ אי זה במציאות שישא‬ ‫וס"ל מסתמא בכלל דברי הנביא ואת נשי אדוני‬
‫אשת חמיו בחיי אשתו ראשונה ולא שיי לא פלוג‪,‬‬ ‫בחקי היא ריצפה ע כל נשי שאול פלגשיו ונשיו‪,‬‬
‫מ"מ י"ל דהוה דבר שנאסר במני דאע"ג דבטל‬ ‫ובזמ אחד לקחו כששלט על בית שאול והשתא‬
‫הטע לא בטל התקנה‪ ,‬ע"כ לבי נוק להתיר ולהיות‬ ‫לא סגי ליה לאתויי מרצפה לבד דפלגש היתה בלי‬
‫סני כלל‪ .‬רק הצעתי הדברי להלכה ולא למעשה‬ ‫קדושי ‪ ,‬ומנשי אדוני לחוד לא מוכח‪ ,‬דלמא אחר‬
‫ומי שדעתו רחבה מדעתינו יתקע עצמו לדבר‬ ‫מיתת מיכל לקחו ‪ ,‬א מרצפה מוכח שלקחה בחיי‬
‫מיכל כנ"ל‪ ,‬ואז נשא ג כל נשי שאול‪ ,‬א"כ מוכח‬
‫הלכה‪.·È‬‬

‫‪ '‰Â‬יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות‪.‬‬

‫‪. "‡ Â"ÁÓ „"Ή‬‬
‫‪.˜"ÙÏ ı·˜˙ ‰Î Á ˙‡Ê '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪.Ï" „ÂÚ ‰"„ ËΘ 'ÈÒ ·"Á ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚ .Ë‬‬
‫‪.ËÏ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯Â „ ˙‡ ‡ 'ÈÒ ·"Ù ˙ÂÓ·È Ï‡ ˙ Ô·¯˜· ‡·Â‰ .È‬‬
‫‪.[ ˜ 'ÓÚ ‚"Á "¯Â‡Ó‰" ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó] Ê ‰¯Ú‰· Ì˘ ·"˘Ó ÁÒ 'ÈÒ ˙"‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ÔÈÈÚ .‡È‬‬
‫‪‰Ê ÔÈ Ú· Ô„˘ (Ë"ÂÈ ‚ ÂÚ‰ ˙ ‰Π̄˜) ˜ÂËÒÈχȷ „"·‡ ¯È‡Ó ÏȈڂ ̘Èχ '¯ Ô‡‚‰Ï (Â"Ó¯˙ ‰˘¯‡Â) ̘Èχ ˙È· ¯ÙÒ· ‰‡¯ .·È‬‬

‫·‡¯‪.˘"ÈÈÚ ¯È˙‰Ï Â˙Ú„Â ˙ÂÎÈ‬‬