Page 157 - 4
P. 157
Ì˙Áסימ לח ÊȘ ¯ÙÂÒ
פרמכ"ת תשובה על דבריו ג"כ ,וממילא רווחא )ש ד"ה ומותר( בש ר"ת לאסור ,ואת"ל הלכה כר"ת
שמעתא בעזה"י. לאסור ,דשמא איכא להתיר אחר מיתת אשתו בת
]‡[ ˙Á ˙˘‡Â ÂÈÓÁ ˙˘‡ ¯ÂÒÈ חמיו.
‰ ‰ביבמות כ"א ע"א תני' בברייתא דשניות מותר ‡ ȷ‰ידידי לפע"ד אפי' ספק אחד אי כא דאי
אד באשת חמיו וכ' ש רמב" דעיקר אנו מסופקי כלל אלא כל חכמי אשכנז
חידושא הוא אע"ג דאסור בבתה משו אחות אשה וצרפת קבילו עלייהו שיטת ר"ת לאסור ,ואפי' יהי'
ונהי דלא פסיקא ליה מ"מ אסור הוא בבתה כל זמ הלכה כהרי" ורמב" מ"מ כבר קבלו עלייהו
חיי אשתו וקמ"ל אשת חמיו מותר דבה לא גזרו במדינות אלו וגרירא בתר תוס' .ובלא"ה כ' סמ"ע סי'
רבנ .אמנ בפ"ק דמס' דר אר מותר אד באשת כ"ה )סקי"ט( לעול הלכה כהרי" א לא במקו
חמיו ובאשת חתנו אבל אמרו חכמי אשת חמיו שתוס' חולקי ומביאו מג"א לפסק רס"י תמ"ז.
אסורה לו משו מראית העי ובתה מותרת לו ע"ש. ומכ"ש הכא דנהיגי כ .ומזקני אתבונ ז"ל תשו'
מהרי"ל רס"י פ"ה· מה שכתבת אי נהגינ כר"ת
‰ ‰נ"ל מ"ש בתה מותרת לו ,רוצה לומר בתה לאסור אשת חמיו לחת בעלה שהוא חמיו היה ,הא
בודאי פשיטא דנהגינ כר"ת דהתוס' וכל רבוותא הכי
מבעל אחר דה"ל ב' חורגות דמותרת לבעל אית להו דליכא מא דפליג עלייהו בבתראי עכ"ל.
אחד ,וליכא משו מראית העי דקלא אית להו
כדאיתא ס"פ משוח מלחמה )מג ,ב( כנלע"ד .מ"מ ]‡˘˙ [Â˙˘‡ ˙˙ÈÓ ¯Á‡ ÂÈÓÁ
מבואר ש דאשת חמיו אעפ"י שמותרת משו
שניות מ"מ אסורה מפני מראית העי .אבל אשת ‰"¢ÓÂהגאו נב"י )אה"ע מהדו"ק סי' כו( ועצי
חתנו משמע דמותר וליכא משו מראית העי .אמנ
בה"ג דפוס ווי ד מ' ע"ב ]הל' עריות[ כ' וז"ל, אלמוגי )סי' א סקכ"ו( כשחתרו למצוא
אשת חמיו ואשת חתנו מותרת לו אבל אמרו חכמי קולא רצו להמציא דר"ת וסייעתיה מודו אחר מיתת
אסורה מפני מראית העי עכ"ל .וא נאמר דהאי אשתו‚ .אמנ בנב"י גופיה לא החליט וסיי שלא
אסורה לו לא קאי אלא אחדא מהני תרתי ,א"כ קאי לעשות מעשה עד יחזור ויעיי ,ולא זכינו בזה
רק אאשת חתנו דהוזכר באחרונה ויהי' מחולק על לאורו .והגאו עצי אלמוגי המציא זה מדעתו וכתב
ברייתא דמס' דר אר ומהיפו להיפו .ע"כ נראה ששוב מצא בנב"י ושמח .והרי אחר כמה שני חיבר
דבה"ג אוסר תרווייהו אשת חמיו ואשת חתנו מפני ספר עצי ארזי על אה"ע ובסי' ט"ו ממש על כל
מראית העי ,ומס' ד"א אינו אוסר אלא אשת חמיו. סעי וסעי מייתי ספרו עצי אלמוגי ,א בהא
וש"ס דיל לא הזכיר איסור דמראית העי כלל רק דאשת חמיו תפס פל השתיקה ולא כ' שו דבר ולא
היתרא דשניות ,דבאשת חמיו ליכא משו שניות, ציי אפי' לעיי בספרו עצי אלמוגי „ .אי זה אלא
אבל אית בה משו מראית העי לא הוזכר כדהזכיר לפי שראה שהגאו נב"י לא מלאו לבו להתיר אפילו
במס' ד"א אבל אמרו חכמי וכו' ,זה לא הזכיר אחר מיתה ,ע"כ ג הוא חזר בו .וא"כ כיו דליכא
שו מחבר שהחליט לומר דמודי תוס' לאחר מיתת
בש"ס דיל . אשתו .רק שה מסופקי ועוד יעיינו בזה כמ"ש
נב"י .א"כ ה"ל לדיד ספק בחסרו ידיעה ואינו
·˙ÎÂתוס' )יבמות ש ( ר"ת הפסיד סעודתו של
מצטר לס"ס.
אחד שרצה לישא אשת חמיו משו דאיתא
בירושלמי )יבמות פ"ב ה"ד( דאסור מפני מראית העי Ó"ÓÂתורה היא וללמוד אנו צריכי כיו שכתב
ואפשר בדורות אחרוני גזרו .והפי' הפשוט
דברייתא דשניות עדיי לא גזרה על מראית העי הגאו עוד יעיי בו נות רשות ונחזי אנ ,
ואח"כ ר"ח בירושלמי גזר ,ובש"ס דיל כיו דלא ודבר זה נפתח בגדולי ונסת בקט כמוני ,ונבאר
הלכה אחת לאחת בעזה"י ,ובתו הדברי ימצא
·.‡Ù 'ÈÒ ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó Ï"ȯ‰Ó ˙"¢ ‰‡¯ .
‚Ú"‰‡ ÌÈÚ¢ڢ ÚË ˙"¢·Â ‰"Ï˜Ò ÂË 'ÈÒ (ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÎÓ) Ì˘·‰ ˙‚Â¯Ú 'ÈÚ .È"·Â ‰ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ÁÒ 'ÈÒ ˙"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ‰‡¯ .
.„ 'ÈÒ
„Â˙˘‡ ÈÈÁ· ‡Â‰ ̇ ÔÈ· ÔÂÎ ˜ÂÏÈÁ È˙ÈÏÚ‰˘ ˘"Ú ‰Î¯‡· Ì˘ È˙¯‡È· :Ï"Ê ÌÈ‚ÂÓχ Ȉڷ Î"˘ÓÏ ÔÈȈ Ê"˜ÒÂÒ ÂË 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"ˆÚ· .
‡.Ì˘ 'Ê ‰¯Ú‰·Â "¯"‡Ӊ ÔÂÎÓ" .‰Ó·  ˜-ÂÓ˜ 'ÓÚ ‚Ò 'ÈÒ ˙"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .˘"Ú 'ÂΠÂ˙˘‡ ˙˙ÈÓ ¯Á‡Ï Â
