Page 156 - 4
P. 156
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˜ÊË
בקהל דאורייתא .יבמה לשוק אסורה מ התורה .כה בה ,מכל הדברי אשר יגידו ל זו הקבלה שקבלו
אסור בגרושה מ התורה ובחלוצה מדרבנ .מי איש מפי איש .עכ"ל המיימוני.
שגירש אשתו ונישאה לאחר ומת או גירשה ,אסורה
לראשו מ התורה .וכ אשה שזינתה תחת בעלה ÔȇÂשו הפרש בי איסורי דאורייתא לדרבנ כי כל
אסורה לבעלה ולבועלה מ התורה .מי שנחשד על
אשה וגירשה בעלה ,אסורה להנחשד מדרבנ .אשה העובר עליה מורד בה' ובתורתו ,ואינ
שנבעלה בעילת איסור מהנ"ל הרי זו זונה ואסורה נחלקי אלא בעונש העובר ,ובזה אי לנו עסק עתה
לכה מ התורה ,א היה איסור ערוה של תורה. לבאר העונשי .ובעריות דאורייתא אי קידושי
ÏÎÓאלו העריות בי דאורייתא ובי דרבנ אי כח תופסי ולא צריכה גט משא"כ בדרבנ .
לשו ב"ד בשו מקו ובשו זמ להתיר ‰ ‰העריות בי דאורייתא בי דרבנ מפורשי
ולהקל כלל וכלל.
בש"ע א"ע סי' ט"ו .אמו אסורה מ התורה.
][ÌÈ˘ '· ‡˘ÈÏ ¯˙ÂÓ אחות אב ואחות א דאורייתא .א אמו ,א אבי
אמו ,א אביו ,א אבי אביו אסורי מדרבנ .אשת
‡· Ïזאת לדעת כי מ התורה מותר לישא כמה אביו אסורה מ התורה .אשת אבי אביו ואמו
מדרבנ .אשת אחי אביו מ האב מ התורה .אשת
נשי ,וא הגאוני אסרוהו עלינו בחר , אחי אביו מ הא מדרבנ .אשת אחי אמו בי מ
אמנ בתנאי שא יראו לעיני מאה רבני שא"א האב בי מ הא מדרבנ .ואחות בי מ האב בי
להזוג לדור יחד מטעמי הראוי ,וג אי אפשר מ הא אסור מ התורה ,אבל החורגי מותרי
שתקבל האשה ממנו גט פטורי ,אז אחר שישליש זע"ז .בתו ובת בתו ובת בנו אסורות מ התורה
הבעל כתובתה ויעמיד ערוב מספיק על מזונותיה של ולמטה מזה מדרבנ .בת אשתו בת בתה בת בנה מ
הראשונה כל ימי חייה של הראשונה א ראויה היא התורה ולמטה מזה מדרבנ .א אשתו וא אמה
לכתובה ומזונות ,אז מתירי לישא אחרת ובשבועה וא אבי אשתו אסורה מ התורה ולמעלה מה
שישבע שמיד שתהיה ראויה להתגרש יגרשנה בלי מדרבנ .אשת אחי אביו מ האב אסורה מ התורה.
עיכוב‚ ,אלו ה קיצור דיני הללו .אבל שארי אשת אחי אביו מ הא .ואשת אחי אמו בי מ האב
העריות כול ה דאורייתא ה דרבנ אי אפשר לשו ובי מ הא מדרבנ .אשת בנו אסורה מ התורה.
רב בעול ולא שו קיבו כמה רבני להתיר ,אפי' ואשת ב בנו ולמטה ממנו מדרבנ .אשת ב בתו
מדרבנ .אשת אחיו בי מ האב ובי מ הא
כל שהוא ,בשו זמ . אסורות מ התורה .אשת חמיו יש אוסרי ויש
מתירי · .אחות אשתו אסורה מ התורה אפי' גירש
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó אשתו ,אבל א מתה אשתו מותר באחותה .ממזר
ÁÏ ÔÓÈÒ
]·[ÂÈÓÁ ˙˘‡ ‡˘ÈÏ ÔÈ Ú
נמושות ושדר ל חורפא בכח דהתירא ורצה לחוות ˘Ô‡‚‰ ‚‰"‡Ó‰ È·È·Á ·¯Â È„È„È ˘‡¯Ï Ë"ΠÌÂÏ
˙"˘Î Ì˘Â·‰ ˙‚Â¯Ú ÌÈÒ„‰ Ô‚ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‚ÏÙÂÓ‰
דעתי ג אני.
.‡"ÚÈ ˜ÒȈ˘‡Ó ˜"˜„·‡ È" Ô˙ ‰ÁÓ˘ ‰"ÂÓ
‰ ‰בגמר דבריו נתפס להתיר מטע ספק ספיקא
Â˙¯˜Èהגיעני ועוררני בלוחות שניות ע"ד מי
אי הלכה כהרי" )יבמות כא ,א( ורמב" )אישות
פ"א ה"ו ובמ"מ ש ( וחכמי ספרד‡ להתיר ,או כתוס' שרוצה לישא אשת חמיו שכבר הלכו בו
·.ÁÏ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
‚.‡ ‰¯Ú‰· ÔȈӷ ‰‡¯ .
ÁÏ ÔÓÈÒ
‡.„"ÎÒ ÂË 'ÈÒ Ú"¢· ˙ÂÚ„‰ '· ‡·Â‰Â .Ì˘ ˙ÂÓ·È È"˜ÂÓÈ Â È¯È‡Ó ,‡"·Ëȯ ,‡"·˘¯ ,Ô"·Ó¯ .