Page 151 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ לג ‪‡È˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫בשו מינקת בעול ‪ ,‬ועל זה יפה דנו לומר דמזנה‬ ‫אבל ב גרושה וזונה שהאב חי ואיננו יתו ליכא‬
‫לא שכיחא ולא נכנס בגדר וסוג מינקת חבירו ולא‬ ‫איסורא‪ .‬אבל המעיי שפיר יראה דאדרבא מדברי‬
‫שיי לא פלוג‪ .‬א לפי מה שהנחנו דמ"מ הוה יורד‬ ‫הירושלמי ואסמכתא דיליה זכינו לעמוד על עיקר‬
‫לתו אומנות חבירו א כ ה תינוק בעי חיותא‬ ‫טעמא של חז"ל במינקת חבירו‪ ,‬לא כמו שנתלו‬
‫גדולי ז"ל לחלק בי היכי שהאשה משעבדא להניק‪,‬‬
‫ועליו תסוב איסורא דרבנ כמו בכל הולדות‪.‬‬ ‫אלא עיקר טעמא דקרא משו שמסיג גבול עניי‬
‫היינו שמקפח פרנסת הילד הזה‪ ,‬וה"ל יורד לתו‬
‫‪ ‡ÏÈÓÓÂ‬מה שכבר עבר ונשא בשוגג אי להקל כלל‪,‬‬ ‫אומנות חבירו‪ .‬וסברא זו כתבתי זה יותר מי"ד שני‬
‫ותלי"ת זכני הי"ת וכוונתי לדעת גדול המורי הוא‬
‫דבכל בעילה ובעילה יורד לתו אומנתו‬ ‫הגאו בית מאיר בתשו' צלעות הבית סי' )ד'( ]ה[‪,‬‬
‫של היונק ועביד איסורא לכתחילה‪ ,‬א באשר כ'‬ ‫אע"ג די"ל מ"מ כיו שאי לנו לכו אותה להניק‬
‫מעלת שעובדא זה הוא ממש כמו עובדא דנב"י סי'‬ ‫ממילא אי להיונק שו מערופיא‪ ,‬כי מי יאמר להא‬
‫י"ח‪ ,‬ועיינתי ש וראיתי שכ' בתחלת דבריו שהאשה‬ ‫מה תעשה ולא תניקהו כלל‪ ,‬נמצא הנושא אותה‬
‫עניה וא תתגרש או א א יפרשו בינו לבינה ולא‬ ‫איננו יורד לאומנות חבירו‪ ,‬זה אינו‪ ,‬כיו דעכ"פ סת‬
‫ית לה מזונות ותצטר להשכיר עצמה בשירות‪ ,‬ולא‬ ‫אימא מרחמא על ברא וסתמא תניקהו‪ ,‬ה"ל האב‬
‫תוכל להספיק הולד ויש לחוש לקלקול עכ"ל ש ‪.‬‬ ‫כיורד לתו אומנתו‪ .‬והרמב" ר"פ משפטי כ'‬
‫וא"כ הא ג בנידו זה י"ל שזה אינו יורד לתו‬ ‫שמשו כ )הת(חייבה התורה את האדו לפרנס‬
‫אומנתו כי לא יהיה לולד כלו א תשכיר עצמה‬ ‫אשתו ובניו של העבד עברי‪ ,‬משו שדרכו של בעל‬
‫אפי' להיות מינקת בבית אחד מעשירי ע ע"כ‬ ‫ואב לזו אשתו ובניו אע"פ שאינו מחוייב מ התורה‪,‬‬
‫תגמול הב ‪ ,‬ומכ"ש כשתשכיר עצמה לשירות אחר‪,‬‬ ‫מ"מ כיו שכ מנהגו של עול ‪ ,‬ועכשיו שנמכר האב‬
‫וא"כ אדרבא דטבא ליה להילד עבדינ ליה שתשאר‬ ‫לעבד עברי ימותו ברעב‪ ,‬ע"כ חסה התורה עליה‬
‫תחת בעלה ואולי ירח עליו וימסמס ליה בביעי וג‬ ‫והטילו מזונותיה על האדו יע"ש‪ .‬א"כ מכ"ש הכא‬
‫אולי לא תתעבר‪ ,‬א כיו שהבועל ידוע ועמד בדי‬ ‫במיניקת דה"ל כמסיג גבול עול ובא בשדי יתומי ‚‪,‬‬
‫לפני ב"ד ועכ"פ יכופו אותו לית לה שכר הנקה‬
‫ומזונותיה על מש ימי הנקה‪ ,‬וא"כ אזדא ליה‬ ‫ויתומי לאו דוקא‪ ,‬ה"ה גרושה וזונה‪.‬‬

‫חששא הנ"ל ושפיר יכולי להפריש זה מזה‪.‬‬ ‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬מ"ש האחרוני „ דזנות לא שכיחא דתתעבר‬

‫‡‪ Í‬א אי ביכולת לכו על כ עכ"פ יוציאו ממנו‬ ‫משו דהפכא ומזנה‪ ,‬והוא לקוח מנימוק"י‬
‫יבמות ספ"ד אחי עפ"י פירושו של מהר" שפירא‬
‫מה דאפשרי ויהיה סיוע מה למסמוס חלב‬ ‫שבגליו הרי" ז"ל ע"ש‪ .‬ולכאורה לא דמי‪ ,‬הת‬
‫וביעי' ויהי' ההיתר הנ"ל יותר מרווח‪ .‬הנה הצעתי‬ ‫לעני הבחנה שפיר י"ל לא שכיחא שתתעבר ולא‬
‫חיישינ למיעוטא שלא נתהפכה יפה יפה‪ ,‬אבל הכא‬
‫לפניה דעתי שלא לרצוני‪.‬‬ ‫לעני מעוברת ומינקת שהרי היא מעוברת ומינקת‬
‫לפנינו‪ ,‬צריכי לחוש לתקנת הולד‪ ,‬אלא שהגאוני‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬מי שרוצה לסמו על פשטיות קולת של‬ ‫חשבו כיו דבזונה לא שיי איסור מינקת דהרי לא‬
‫נשתעבדה להניק‪ ,‬וליכא רק משו לא פלוג רבנ‬
‫הגאוני האחרוני ‪) ,‬אינו( ]אינני[ יכול לכו‬
‫לומר קבלו דעתי וכראות עיניה יעשו‪.‬‬

‫‪.ÈÊÙÁ· ·˙ÂΉ „"Ή‬‬
‫‪.˜"ÙÏ ·"Ù˜˙ Ë·˘ 'Ë '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó„"ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‚‪.‰Î˜ 'ÈÒ ·"Á ÔÏ‰Ï Ì‚ ÔÈÈÚ .‰ ‰Â ‰"„ ‡Ï 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.‬‬
‫„‪.̄˜‰ 'ÈÒ· ¯ÎÊ ‰ ‰ 'ÈÒ ı ÈÓ È"¯‰Ó ˙"¢ ‰‡¯ .‬‬