Page 150 - 4
P. 150

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                       ‫˜‪È‬‬

‫פריצי או שתצא לתרבות רעה‪ ,‬מ"מ בזמנינו לא שכיח‬     ‫גדולה מזו‪ ,‬שהרי יהודה שהודה זכה למלכות בזכות‬
‫זה ולא מתירי ע"ש‪ .‬מ"מ נהי כל זמ שלא חזר לא‬        ‫זה‪ ,‬ולאו כל אד זוכה כיהודה‪ ,‬וא אמתלא רבה‬
‫מתירי ‪ ,‬מ"מ א חזר בו לא נימא במה שאמר לא‬          ‫הוא וג לא שיי דשחדיה לי' בממו הנד ‪ ,‬דשלו‬
‫ממני נתעברה )אי ( ]א"כ[ החליט שתיאסר עליו‬          ‫הוא נוטל כמ"ש בזכרו יוס סי' ב' ודברי ברורי‬
 ‫לעול ‪ ,‬כי אפשר א נראה אותה מתנהגת ע פריצי‬
‫או כמו ששכיח בעו"ה לית הב הילוד‬                                          ‫ה‪.‬‬
‫בפינדלונגהויז‪ ,‬אזי נתירה להנשא‪ .‬וא כ אע"ג‬
‫דליכא חששות הללו מ"מ אפשרות הוא‪ ,‬ולא שויא‬         ‫‪ ‰Ù„Ú‰ÏÂ‬אני אומר דהרי כ' מהרי"ק )שורש לג(‬
‫נפשיה חד"א ויועיל חזרתו‪ .‬ואע"ג שלא אסמו על זה‬
‫מ"מ חזי לאצטרופי להנ"ל ושרי להנשא להמשוד ‪.‬‬        ‫הובא בש" י"ד סי' ב' סקי"א וז"ל‬
                                                  ‫מ"מ לא הוחזק ליפסל עולמית בשביל כ וכו'‪ ,‬ע"ש‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬להשביעו או לית תקיעת כ ‪ ,‬מה עסק‬              ‫פי' דבריו כיו בשעה שאמר דהשוחט פסול אי‬
                                                  ‫מוכח שהשחיטה שישחוט מכא ואיל יהיה פסול‪,‬‬
‫ושבועה כא להשביע חצי לפרש חטאו‬                    ‫שהרי היה אפשר שיעשה תשובה‪ .‬נמצא בדיבורו‬
‫שעבר על איסור כרת כמה פעמי אתמהה‪ .‬א טוב‬           ‫הראשו לא אסר עצמו בנדר שלא לאכול משחיטתו‬
‫לאיי עליו באיומי וגיזומי א יכזב וישא אשה‬          ‫לעול ונהי שלא עשה תשובה‪ ,‬מ"מ כיו שעתה חזר‬
‫בעבירה יחוס על נפשו ונפשות בניו אשר יוליד‚‪.‬‬       ‫העד מדבריו הראשוני לא שויא נפשיה חד"א‬

              ‫יותר אי אנו אחראי ‪.‬‬                            ‫ומותר לאכול מכא ואיל ·‪.‬‬

‫‪ „"ÚÏ ‰‬כתבתי בחפזי וחתמתי שמי בכל חותמי‬           ‫‪ ‰ ‰Â‬בלא"ה הקשה הגאו ר' בצלאל להגאו שב‬

                     ‫ברכות‪.‬‬                       ‫יעקב מנ"ל דזה מיקר שוי' נפשי' חד"א הלא‬
                                                  ‫לא אמר אסורה עלי אלא אמר לא נתעברה ממני‪.‬‬
             ‫‪.˜"ÙÏ Á"˜Ù È"·ÓÏ ·ÂË· ˜"˘Ú ·"Ù‬‬       ‫והשב יעקב דחה דבריו הא ממילא כיו שלא נתעברה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                                ‫ממנו ממילא אסורה עליו‪ .‬ואני אומר עכ"פ יש לדו‬
                                                   ‫הא כ' צ"צ הנ"ל אע"ג דמתירי בתו כ"ד משו‬

‫‪‚Ï ÔÓÈÒ‬‬

‫] ˘‡ ‪[Â˘È¯Ù‰Ï ÌÈÎȯˆ ̇ ‚‚¢· ¯ȷÁ ˙˜ ÈÓ‬‬

‫‡‪ Èȷ‰‬קשה עלי שהכניסוני לדבר שאני מרחיק‬          ‫˘‪ÔÈÒÁÂȉ ˙Ï˘Ï˘ ‚‰"‡Ó‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
                                                  ‫· ‪˜"˜„ „"·‡ È" ‰˘Ó 'Â‰Ó „·Π'È˘Â„˜ Ï˘ Ô‬‬
‫מאוד מאוד מלהצטר להתיר בעני מינקת‬                 ‫‪.'ÈÁÈ Ì‰ÈÏÚ '‰ ÌȇÏÙÂÓ ÌÈ ·¯ ˜„ˆ‰ „"·Â È„¯ÚÒ‬‬
‫חבירו כי יראתי מקרא מלא )משלי כג‪ ,‬י( דמייתי תוס'‬
‫סוטה כ"ו ע"א )ד"ה לא ישא( בשדי יתומי אל תבוא‬      ‫‪ Ì˙¯˜È‬הגיעני ע"י הנוכחי מוכ"ד שנשא אשה‬
‫כי ה' יריב ריב וקבע קובעיה נפש רחמנא ליצל‬
‫ורוצה בשדי יתומי כמו שדי ורח בשי" ימי ‡‪.‬‬          ‫בחזקת בתולה ולאחר ה' חדשי לנשואיה‬
‫ועיי' פני יהושע בקונטרס אחרו כתובות סי' ק" ·‪.‬‬     ‫ילדה ב והודית שהרתה לזנוני מפלוני ב פלוני‪.‬‬
                                                   ‫ומעלת כתורה עשו ע הנטע ‪ ,‬א שאלת א‬
             ‫ע"כ שומר נפשו ירחק‪.‬‬
                                                   ‫הבעל העני הזה שנכנס לדבר בשוגג א צריכי‬
            ‫]·‪[ÈÓÏ˘Â¯È· ¯Â‡È‬‬                       ‫להפרישו מאשתו ימי מניקות או לא‪ .‬וכ' מעלת‬
                                                  ‫שמעשה זה הוא ממש בכל אופניו בדומה לעובדא‬
‫‡‪ Í‬לכאורה מאסמכתא דירושלמי )סוטה פ"ז ה"ג(‬          ‫שבנו"ב קמא ]אה"ע[ סי' י"ח ויצא להיתר א‬

‫משמע קצת דוקא שדי יתומי והיינו אלמנה‪,‬‬                 ‫מעלת לא רצו להורות בזה בלי הסכמתי‪.‬‬

                             ‫·‪.Ê"ÈÚÎ Ì˘ ·˙΢ ÁÚ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

                                          ‫‚‪.ÁÎ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì‚ ÔÈÈÚ .‬‬

‫‪‚Ï ÔÓÈÒ‬‬
   ‫‡‪.ÊΘ È"ÒÂÒ ·"Á ÔÏ‰Ï '¯Â .ÂÓ˜ È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ˜ÂÒÙ‰ ˙‡ ¯‡È· ÍΠ.‬‬

                                    ‫·‪.ÈÓÈÓ ‰"„ ‡Ï 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155