Page 154 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪„È‬‬

‫לכתחלה חלילה לנו‪ .‬וג הת לא הניקה כלל והכא‬ ‫מיעכר חלבא ולא עיי בגמרא במקומו‪ .‬ג מ"ש‬
‫שכבר התחילה להניק חמיר טפי‪.‬‬ ‫שאי תועלת להילד הזה שהרי כבר פסק חלב הא ‪.‬‬
‫אתמהה וכי משו ולד זה לבד תקנו‪ ,‬הלא משו‬
‫‪ ÏηÂ‬זאת אני אומר אפשר שיאמר האומר נהי דאינו‬ ‫תקנות ולדות דעלמא תקנו כל אשה תעשה כ‬
‫ותגמול בנה ותמתי עד שפסק חלבה ותנשא‪ ,‬נמצא‬
‫דומה לנידו דפני יהושע‪ ,‬מ"מ לעומת זה‬ ‫אנו גורמי לסכנת רוב ולדות ישראל‪ ,‬ע"כ לא תועיל‬
‫לה רמיותה והאמנ פני יהושע בק"א הנ"ל התיר‬
‫חשש המרת דת ולהציל ב' נפשות מיני שחת שקול‬ ‫בשעת הדחק אחר ט"ו חדש לאשה שעשתה ע"פ‬
‫כמו סברות של פני יהושע‪ ,‬ע"כ למי שנתברר לו‬ ‫הוראת חכ בטעות ולא הניקה בנה כלל וכלל‪,‬‬
‫באמת שיש לחוש להמרה ח"ו ורוצה לעשות מעשה‬ ‫ונשתדכה ע"פ הוראת אותו חכ ‪ ,‬וכדי שלא לבטל‬
‫בזה וסמי על עצמו‪ ,‬אינני מוחה ולא מסכי ‪ .‬אבל‬ ‫השידוכי התיר פני יהושע אחר ט"ו חדש‪ ,‬כי היא‬
‫היתה אנוסה בטעות החכ המורה‪ ,‬אבל לעשות כ‬
‫זולת זה אי שו טענה ומענה יועיל להתיר כנ"ל‪.‬‬
‫בחפזי כתבתי ושלו ‪.‬‬

‫‪.˜"ÙÏ ‡"Ù˜˙ Ô¢Á¯Ó È"Á '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÂÏ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[„ω Ï˘ ˙„ ˙¯Ó‰ ˘˘Á ˘È˘ ̘ӷ ¯ȷÁ ˙¯·ÂÚÓ‬‬

‫קיל מגרושה ואפי' ר"ת מודה להר"ש‪ .‬ובצ"צ )סי'‬ ‫‪ „"Ú‬גומר בת דבלי וטומאתה בשולי ואשר‬
‫קד( שפ סוללה על זה‪.‬‬
‫כריסה בי שיניה והיא מפורסמת למופקרת‪,‬‬
‫‡‪ Ì Ó‬בנידו שלפנינו לא צרי לצרו דעת הנ"ל‬ ‫ונמצא נער אחד בדומה לדומה שרוצה לישא אותה‬
‫כשהיא מעוברת עדיי דוקא‪ ,‬ואיכא למיחש א לא‬
‫דבלא"ה מותרת‪ ,‬חדא כיו דאיכא חששא‬ ‫נתיר הנשואי נראה מרצונה שתל ביני עממי ותת‬
‫שהילד היולד יומסר ליד עכו" ויעע"ז‪ ,‬וע"י‬ ‫הילד לבית האסופי שבווי ‪ ,‬וג איכא למיחש א‬
‫שתנשא לאיש הזה ינצל וישאר בדתו‪ .‬א"כ למה‬ ‫לא נתיר לה הנשואי ‪ ,‬יצאו שניה לתרבות רעה‬
‫נעשה תיקו לולד משו דחסא או משו הניקה‪,‬‬
‫הלא טוב לו ליכנס בסכנת נפשות מלירד באר שחת‪,‬‬ ‫ויעשה מה שלב חפ ‪.‬‬
‫כי גדול המחטיא מ ההורגו‪ .‬ובעובדא דמהר"י מינ‬
‫לא היה חששא כלל אלא שהא תשב בבית הזונה‬ ‫]‡‪ψ ‰Ï ‡ËÂÊ ‡¯ÂÒȇ· ‡ËÁ Ì„‡Ï ÌȯÓ‡ ÔÈ‬‬
‫של פרוצי בני ישראל‪ ,‬וג הולד יתגדל ש על‬ ‫‪[‰·¯ ‡¯ÂÒȇÓ‬‬
‫ברכי הפרוצי ויהי פוחז וריק כמוה ‪ ,‬אבל בכל זאת‬
‫ישאר באמונת אבותי'‪ ,‬וכל כי האי גוונא לא נית‬ ‫‡‪ ¯ÓÂ‬בקיצור הנה להציל נפשה לא תתיר למיעבד‬
‫להציל בנפשו‪ .‬וכיו דחשו חכמי ז"ל לדחסא או‬
‫לסכנה מחמת גומלי משדי אמו‪ ,‬ע"כ נדחק מהר"י‬ ‫אפילו איסורא זוטא‪ ,‬ומכ"ש שלא נתיר לו‬
‫מינ בהיתר‪ .‬אבל בנידו שלפנינו א"א בתקנת‬ ‫מפני אימתה ופחד שג שניה יצאו לת"ר‪ ,‬ואפי'‬
‫חכמי ‪ ,‬כלו תקנו חכמי אלא לטובתו להחייהו‬ ‫לט"ז בי"ד רס"י של"ד‪ ,‬היינו שא כבר עברו לא‬
‫הלא גדול המחטיא מ ההורגו וזאת תקנתו‪ .‬נמצא‬ ‫יענשו העוברי בלי לידח אב אחר הנופל‪ ,‬אבל א‬
‫זה הנושא אשה להציל הולד איננו בגדר החוטא‬ ‫בליעל אחד יבקש ממנו להתיר לו למיעבד איסורא‬
‫בשביל שיזכה חבר ‪ ,‬כי איננו חוטא כלל כי כש‬ ‫וא לאו יצאו מ הדת‪ ,‬חלילה לנו להתיר לו אפילו‬
‫שאסרו להנשא מפני תקנת הוולד יש בכלל זה לחזור‬ ‫איסור קל דרבנ ‪ .‬וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת‡‬
‫אחר נשואי כאלו לתקנת הולד‪ ,‬וכוליה חדא היא‪.‬‬ ‫ויעיי' חו"י סי' קמ"א‪ .‬ומכ"ש הכא שעכ"פ חכ אחד‬
‫יסדר קידושי וג ניחד לה עדי ונבר לה ברכות‬
‫וכל זה מבואר אצלנו באריכות בתשובה אחרת·‪.‬‬ ‫חתני ואי נסייע עוברי עבירה‪ .‬ונ"ל דמש"ה חתר‬
‫מהר"י מינ )סי' ה( למצוא היתר מטע אחר דזונה‬

‫‪ÂÏ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.‰Ï 'ÈÒ ÏÈÚÏ ,·Î˘ 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ ‰‡¯ .‬‬
‫·‪.Ì˘ '‚ ‰¯Ú‰·Â ̄˜‰ ÔÓÈÒ· ‰‡¯ .‬‬