Page 293 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ סז ‪‚ ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫דברי הנ"ל השיב הוא להשר הנה א הי' רק‬ ‫התחילו קיני הגג כאשר בערה ב האש ליפול ארצה‬
‫הפסד ממו לא הי' כ"כ להתאונ כי הפסד ממו‬ ‫בפני פתח הפרוזדור אשר יוצאי בו דר חוצה‬
‫והבניני יוכל לתק ולהעמיד אחרי תחתיה אבל‬ ‫אמרתי לו אני לא אציל יותר ובוא ג אתה החוצה‬
‫על איש הנשר ודאי יש לקונ כי אי להביא‬ ‫וכאשר רציתי לצאת החוצה דר פאר הויז הלהב‬
‫תמורתו ואמר אליו השר הנה מהנשר אספר ל‬ ‫כבר עלה בפני הפתח מהקני שנפלו מהגג ולקחתי‬
‫המאורע כי אני הלכתי עמו לתו הבית פע‬ ‫הכובע הוא ההוט מעל ראשי והפרדתי בו הלהב‬
‫ראשונה והצלנו איזה כלי ויצאנו מש בשלו‬
‫וחזרנו שוב שנית לתו הבית להציל עוד התחיל‬ ‫ודלגתי חוצה והוא נשאר ש ‪.‬‬
‫האש ליפול מהגג לפני הבית בחו קראתיו לו‬
‫בבהלה בואו חוצה ונמלטתי אנכי לבדי והוא נשאר‬ ‫˘‪ ·Â‬העיד הרר סיני ב"ה בצלאל בזה"ל אני לא‬
‫ש כ"ז העידו לפנינו ב"ד ח"מ יו ב' ח' מרחשו‬
‫תקפ"ד לפ"ק פה ווארדיי קט ‪ .‬נאו הק' יואל‬ ‫הייתי בביתי שנפלה הדליקה כי הייתי בכפר‬
‫וכאשר באתי לביתי בא אלי ב שר אחד מכפר‬
‫בהרב מ"ו משה ממיהאליווי ‪.‬‬ ‫אשר הי' כא סופר אצל פישקאל ושאל אותי על‬
‫קרוביו שיש לו בכפר אשר הייתי בו ובתו הדברי‬
‫‪ ¯‡˘Â‬שני החתומי אינ בבית עתה ולא רציתי‬ ‫אמר אלי אתה לא היית בבית בעת השריפה ולא‬
‫הגיע ל הפחד והבהלה כאשר הגיעני בלילה הזה‬
‫להמתי עד בוא לבית כדי שיגיעו הדברי‬ ‫מחמת אש הגדולה ואחר דברי הנזכרי מסופק‬
‫לפני כבוד אמ"ו לפני שוק פעסט וחתמתי אני לבדי‬ ‫ר' סיני הנ"ל א מעצמו אמר לו השר ג את יתר‬
‫כאשר העתקתי מגו הג"ע אשר נשאר תח"י אות‬ ‫הדברי שיבואו לקמ מנידו הנשר אבל יותר‬
‫דעתו נוטה שכ הי' המעשה שאחר שאמר לו השר‬
‫באות כ"ד הנ"ל‪.‬‬

‫‪ÊÒ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[‡È„˘„ „È ÒÙ ‡Î¯Á ‡¯·‚ ˙ÈÈ‚ÂÒ ¯Â‡È‬‬

‫צרכו ולא ניכר מ"מ הפס יד שלא נחרכה הי' עדיי‬ ‫˘‪È" χÂÈ ‰"ÂÓ „·Π‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ ‰"‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫ניכרת‪ ,‬ואתא ר"ח ב"א למימר היינו עשינו עלינו‬ ‫‪.‡"ÚÈ Ô˘ „" ˜"˜· È ÂÓÎÁ˙ ˙·˘· ·˘ÂÈ‬‬

‫הבית וכו'‪.‬‬ ‫‪ ÏÚ‬דבר העגונה אשת כ"ה שלו הנאבד בתבערה‬

‫‪ ‰ ‰Â‬ה דעשינו עלינו הבית אית ביה תרי חששות‪,‬‬ ‫ביו הזע ומצאו בביתו עצמות שרופי וקצת‬
‫בגד מבגדיו ואיזה כלי שהשתמש בו בחייו כמבואר‬
‫א' כהס"ד דהש"ס דהיא אמרי בדדמי‪ ,‬וזאת‬
‫שנית אפי' לא אמרי בדדמי‪ ,‬מ"מ שמא נס נעשה לו‬ ‫הכל בג"ע באר היטב‪.‬‬
‫כדמבואר לעיל וכל אלו החששי' המה בכלל דברי‬
‫ר"ח ב"א דה"נ איכא למיחש לתרווייהו‪ ,‬ואתא רבא‬ ‫‚¯‪ Ô ÈÒ‬ר"פ האשה שלו )קטו‪ ,‬א( האי גברא דאיתלי‬
‫ואמר דלתרווייהו ליכא למיחש הכא אמרי' חזו‬
‫גבראי‪ .‬א"כ הי' ברור לה שזה שנתלה בו האש הוא‬ ‫נורא בי גננא וכו' סבר ר"ח ב"א למימר‬
‫בעלה‪ ,‬וליכא למיחש בדדמי‪ .‬וכ"כ רשב"א‬ ‫היינו עשינו עלינו הבית וכו' אמר רבא וכו' ור"ח בר‬
‫בחידושיו‡‪ .‬וכ"כ הגאו מהר"ל מפראג דהאי דאמרה‬ ‫אבי וכו' ערק לעלמא ע"ש הסוגי'‪ .‬ורש"י לא פי'‬
‫חזו גבראי מפיק מחששא דדמי‪ .‬והגאו תי"ט בתשו'‬ ‫כל צרכו ג מעט דבריו אשר דיבר צרי פירוש‬
‫לפירושו ע"כ נפרש תחלה הסוגיא ע"פי פשוט לולי‬
‫גאוני בתראי סי' יו"ד לא ראה דברי הרשב"א·‪.‬‬ ‫דברי רש"י ז"ל‪ .‬לכאורה נראה מהעני דאשכח גברא‬
‫חרוכא ופס ידא סמו לו אינו חרוכא והיתה ניכרת‬
‫‪ ˘˘ÁÂ‬השני דאיתעביד ליה ניסא ונפיק‪ ,‬לזה אמר‬ ‫לאשה שהיא מבעלה‪ ,‬והוא בכלל חזו גבראי‪ ,‬אע"ג‬
‫דהאי חזו גבראי היינו בתחלת הדליקה שעדיי הי'‬
‫רבא גברא חרוכא ופס ידא דשדי פי' הרי‬ ‫ניכר לה ושוב כשבאו האנשי כבר הי' חרו כל‬

‫‪ÊÒ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.‰¯Â‡ÎÏ ‰"„ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰"Ó Ì˘· Ì˘ ˙ÂÓ·È ‡"·Ëȯ‰ 'ÈÙ ÔΠ.‬‬

‫·‪.[Ë"ÈÂ˙‰ ˙¯ÈËÙ ¯Á‡ ·¯ ÔÓÊ Ù"˙ ‡Ë˘Â˜· ‰ ¢‡¯Ï ÂÒÙ„ ˙ÂÓ·È ˙ÎÒÓÏ ‡"·˘¯‰ È˘Â„ÈÁ] .‬‬