Page 288 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪ÁÓ‬‬

‫כל כת בפ"ע מוקמינ אחזקת כשרותה ותלינ הפסול‬ ‫הי' באותה ספינה כ"א זה היהודי‪ ,‬נמצא ה"ל דברי‬
‫באיד ‪ ,‬מכ"ש הכא‪ .‬וא"כ הוכחת בדעת הריב"ש‬ ‫הגוי חצי דבר‪ .‬והמבי"ט לטעמיה אזיל שכתב בח"ב‬
‫אינה מכרעת‪ ,‬ומ"מ דברינו הנ"ל נ"ל נכוני בעז"ה‪.‬‬ ‫סי' מ"ט וז"ל אע"ג דנראה דהוי חצי דבר עדות לכל‬
‫חד וכו'‪ ,‬מה שלא ידע הישראל השלי הגוי‪ .‬כיו‬
‫‪ ‡ˆÂȉ‬מדברינו אלה לנידו שלפנינו לע"ד‪ ,‬איתתא‬ ‫שאי צרי עדותו אלא להתירו לכתחלה מהימנינ‬
‫ליה וכו' ע"ש‪ ,‬וא"כ ה"נ הוצר להוכיח תחלה שע"י‬
‫דא אשת ר' ליב הרש מקיצע הנ"ל כבר‬ ‫עדותו של ישראל א נישאית לא תצא ולחומרא‬
‫הוסר ממנה די אשת איש מ התורה‪ ,‬וא נישאית‬ ‫דרבנ צריכי עדותו של גוי ע"כ לא משגחינ א‬
‫לא תצא כיו שהטביעה בתו הנהר ברורה בלי ספק‪,‬‬
‫א מעדות האשה הנלי ועדות הבח' אברה ‪ ,‬ועוד‬ ‫הוא חצי דבר‪.ÁÈ‬‬
‫ידיעת כל אנשי הספינה הוה ידיעה ברורה‪ .‬והשתא‬
‫א"נ נאמר שלא שהו כדי י"נ‪ ,‬מ"מ כיו שאח"כ‬ ‫‡‪ ‡Ï‬שעכ"פ צ"ע אי הותרה ע"י עדות ישראל הא‬
‫מצאו אד יהודי מת בנהר ההוא ויש סימני הרבה‬
‫בכליו שזה הוא אפי' לא יהיה מספיקי להתיר א‬ ‫לא ראה רק ספינה שנטרפה ונטבעו כול בלי‬
‫לא היינו יודעי שנטבע‪ ,‬מ"מ השתא מצרפי‬ ‫שו שיהוי‪ .‬וצ"ל כמ"ש לעיל כיו דהגוי מצא עכ"פ‬
‫לראיית הטביעה ולא בעינ שיהוי‪ ,‬וכפמ"ש לעיל‬ ‫יהודי מת על שפת הי אפי' לא סגי בעדותו של גוי‪,‬‬
‫כ"ע מודי בזה ועכ"פ איכא עמודי גדולי לסמו‬ ‫מ"מ על ידי צירו עדותו מהני עדות הישראל שראה‬
‫הטביעה שא נישאית לא תצא‪ ,‬ולמהו' בצלאל‬
‫עליה ‪.‬‬ ‫אשכנזי אפי' )הרשב"א( ]הרמב" [ יודה לזה‪ ,‬ולכל‬
‫הפחות הריב"ש וה"ה בדעת הרמב" ס"ל הכי‪ ,‬וצ"ל‬
‫‪ „ÂÚÂ‬הכא איכא אברה שראה רביעית שעה‪ ,‬ובמי‬ ‫דס"ל נמי אפי' בלא שיהוי במה שנותני לה חומרי‬
‫חיי אפי' א נאמר שא נישאית תצא‪ ,‬מ"מ הועיל‬
‫שאל"ס לפי המהרי"ט שכ' לעיל לא בעי ב'‬ ‫בעדותו שאי לה חזקת א"א והבא עליה אינו‬
‫שעות היינו מ' מינוטע ‪ ,‬אלא סגי בהכי שהמי‬ ‫בחטאת ובחנק ולא צריכי צירופו של גוי‪ ,‬אלא‬
‫הטרידוהו והיינו שיעור י"נ‪ .‬ועוד הרי חפשו חפש‬ ‫שא נישאית לא תצא וה"ל עדותו של ישראל דבר‬
‫מחופש במקומו ולא מצאו‪ ,‬וכיו שבמקומו אינו‪,‬‬ ‫של ‪ ,‬ושוב על ידי עדותו של גוי תינשא לכתחלה‪.‬‬
‫לחשש יציאה ממקו לא חיישינ מ התורה דהוי‬
‫מיעוט שאינו מצוי‪ .‬ועוד שר' שמואל אירי אומר‬ ‫‡‪ Ê"Á‬ראיתי בנב"י קמא ]אה"ע[ סי' מ"ג ד"ה ואול‬
‫שראוהו זמ ארו והוא לכל הפחות פעמיי כראותו‬
‫של אברה ‪ ,‬והיינו ב' רביעית שעה‪ ,‬ולחד דיעה‬ ‫וד"ה וק"ו וכו' שכתב להוכיח ע"ד פלפול‬
‫בתוס' )פ"ג( ]פ"א[ דסוטה‪ *ÁÈ‬היינו ב' שעות והוה‬ ‫דלהריב"ש היכי שנפל למשאל"ס ואחר כ מוצאי‬
‫שיעור י"נ‪ .‬א"כ בצירו כל הנ"ל ג )הרשב"א(‬ ‫אד מת במי הדי א נישאית לא תצא אלא שלא‬
‫]הרמב" [ מודה בלי ספק שיצאה עכ"פ מחשש‬ ‫מצא חבר להריב"ש יע"ש‪ .‬ולע"ד אי צרי לפלפולא‬
‫איסור דאורייתא‪ ,‬ואי לנו אלא איסור דרבנ משו‬ ‫וכל עלמא קרוביו של הריב"ש ולא יחלוק אד בזה‪.‬‬
‫חומרא דא"א‪ ,‬ונחזה אנ נשית לבנו בעזה"י מה‬
‫‚‪ Ì‬מ"ש א נמצא אד מת שוב פסקא ליה חיותא‬
‫יהיה בסימני שבגופו וכליו‪.‬‬
‫של בעל האשה דליכא למימר מוקמינ ליה‬
‫]‪[„ÈÁÈ„ ‰Ï‡˘ ÔÈ„Â ÌÈ„‚·Â ÌÈÏÎ È ÓÈÒ .‰‬‬ ‫בחזקת חיי דהרי ג לזה היה חזקת חיי ‪ .‬דבריו‬
‫תמוהי ה בעיני ולא זכיתי להבינ ‪ ,‬א"כ א מת‬
‫‪ ‡Â· Â‬אל העני השני ע"פ אגרת הרב מגרא‬ ‫אד בעול פסקא לחיותא דכולי עלמא שאינ‬
‫לפנינו ונאמר עכ"פ אד אחד אבד חזקת חיי שלו‬
‫שמצאו הספני אד צ על פני הנהר‬ ‫ודלמא זה הוא וא"כ נפל פותא בבירא דהרי בכל יו‬
‫ופשטו ממנו בגד קצר העליו שקורי וועסטא ולקח‬ ‫מתו אנשי בכמה מקריי וסבות וציני ופחי ואיה‬
‫מתוכו דלוסקמא ע כתביו וקברוהו בכתנתו‬ ‫חזקת חי שאחז"ל‪ ,‬אע"כ כל אד מוקמינ בחזקת‬
‫ומכנסי שלו וקרעו ממנו חצי הארבע כנפות ע‬ ‫חיותו‪ ,‬וגדולה מזה בשני כתי עדי המכחישי זא"ז‬
‫ציציות וחצי האחר נשאר על גופו בקברו וכ‬ ‫שבודאי כת א' לפנינו יצאה מחזקת כשרותו ומ"מ‬

‫‪Á"˜˙ 'ÈÒ ˘"·È¯‰ ˙·Â˘˙Ó Â È·¯ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ˙Ó‡‰Â ‰"„ ‚Î 'ÈÒ ‰"‡ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢ ÔÈÈÚ Ë"È·Ó ÔÈÈÚ ‰"„ ‡Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.ÁÈ‬‬

‫)˘‪.ԇΠË"È·Ó‰ ȯ·„· Î"˘Ó „ÂÚ ˘"Ú (ÁΘ 'ÈÒ :˙ÂÚË· Ì‬‬
‫‪.Ì Ó‡Â ‰"„ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .*ÁÈ‬‬