Page 286 - 4
P. 286
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ¯ÂÓ
נכו הדבר שבש"ס ביבמות אינו מבואר להדיא מכריעי להחמיר .אשר ע"כ הקשו תוס' דהבא עליה
שיהוי כשיעור י"נ במי שאל"ס ,רק )שהרשב"א( בחטאת קאי ,ותי' ר"ת דדייקא ומינסבא מרעא לה
]שהרמב" [ הוציא כ ממתני' דגטי ולרמב" חזקה ועושה אותו ספק שקול ,וא"כ מכ"ש הכא
בפירוש המשנה לא מוכח עכ"פ מזאת המשנה שיהי' שהוכחנו דספינה שאבדה היינו שטבעה בי שרוב
ספיקא דאורייתא לתת עליו חומרי חיי וחומרי למיתה ,ורק הואיל וחזקת א"א וחזקת חיי מנגדי
מתי ,רק הכ"מ הוציא כ מלשו "ולא עלה" שכ' להרוב ונעשה ס' שקול דאתיא עכ"פ חזקת דייקא
הרמב" ,ודברי ה"ה נמי פשוט נוטי כ ,ונחזי מה ומינסבא ומרעא עכ"פ להספק הלז ,ועכ"פ חזקת
א"א ליכא ואי יצטר עוד ספק נעשה ממנו ספק
דקמ בעז"ה. ספיקא .ויש לעיי במ"ש נגד זה בס' נב"י קמא
˘"·È¯‰סי' שע"ט בירר דהרי" והרמב" פליגי ]אה"ע[ סי' מ"ג.„È
דלהרי" אי נפלו במי ונמצא ]אח"כ ‰ ‰Âכל זה בלא שהה עליו כדי י"נ רק משראה
מת[ ÊËולא אמר וקברתיו תצא ולרמב" לא תצא.
והקשה מהר"א ששו סי' א' אי יסביר הרי" דתצא נפילה במי איתרע חזקת א"א משו דרוב
הא במשאל"ס קיי"ל לא תצא ,אע"כ מוכח דמיירי אינ נמלטי ,אפי' במקומ ,ואי שהה ש נמי כדי
בלא שהה עליו כדי י"נ דתצא .ולפ"ז מוכח לרמב" י"נ שוב לא הוה אלא מיעוט שאינו מצוי שיהיה
אפי' בלא שהה כדי י"נ נמי לא תצא ,דהרי במה נמלטי ויוצאי ברחוק מקו ,ורק משו חומרי
דאמר הרי" תצא ס"ל לרמב" לא תצא ,והיינו בלא דא"א לכתחלה לא תנשא וא נישאת לא תצא .וכל
שהה כשיעור י"נ ,והעלה לפ"ז פליגי הריב"ש וה"ה,
זה שיטת )הרשב"א( ]הרמב" [ במיוחסת הנ"ל.
דה"ה כ' מתבאר מדבריו וכו' כנ"ל.
‡ Ì Óהגאו מהו' בצלאל אשכנזי בתשוב' סי' כ"א
„"ÚÏÂאי כא מחלוקות ,דע"כ לא מוכח דס"ל
והובאו דבריו בקונטרס עגונות סי' רמ"ז כתב
לרמב" לא בעי' שיהוי אלא בנמצא אח"כ דרבינו חננאל ורמב" בפי' המשנה שלהי פ"ג דגטי
אד מת על שפת הי ,דכיו שראינו את זה שנפל דמפרשי ספינה שאבדה בי שאבדו כליה ומשוטיה
לתוכו נהי שלא שהו עליו כדי י"נ כיו שעכ"פ נמצא והיא הולכת באשר יהיה שמה הרוח ללכת ,ובהא
אחר כ מת על שפת הי נהי שלא אמר וקברתיו דוקא הוא דנותני חומרי חיי וכו' ,הא ספינה
ואיכא חשש בדדמי אבל עכ"פ מצרפי' הני תרי מילי שטבעה אפי' לא שהה כלל יצאה מחזקת א"א וא
אהדדי וא נישאית לא תצא אבל היכי דלא נמצא נישאית לא תצא ע"ש .והאמת ברמב" פי"ג
מת על שפת הי וג בשעת נפילה לא שהו עליו עד מגירושי' בהלכה י"ו דמיירי ממי שיש לה סו
שיעור י"נ אפשר מודה רמב" )לרשב"א( ]לרמב" [ ש הוזכר שיעור יציאת הנפש ,אבל בהלכה י"ט
דמדרבנ תצא ,נהי חומרי חיי וחומרי מתי אי והלכה כ' דמיירי ממי שאי לה סו לא הזכיר
נותני עליו כמו ספינה שאבדה כלי משוטיה לפי פי' שיעור זה כלל .אלא שהכ"מ כ' ש בהלכה ]כ'[
הרמב" ,אבל עכ"פ מחומרא דרבנ אפשר ס"ל דמדכתב לשו ולא עלה משמע שהעיד שעמד עליו
לרמב" תצא ,וסברא זו כתובה בתשובה מהר"ב כדי יציאת נפש ,ÂËוש בהלכה י"ט כתב ה"ה בסו
אשכנזי סוס"י כ"א הנ"ל אחר שהחליט הוא ז"ל דבריו וז"ל ,ומתבאר מדבריו ג"כ שמי שאל"ס
דלרבינו חננאל ורמב" לא בעינ שיהוי כלל כתב שא"א לעמוד על בריו של דבר לעול אינו מעיד
דהיכא דנמצא אח"כ מת על שפת הנהר ג העד עד ששהה כדי שתצא נפשו ,ולא חיישינ דאמר
)הרשב"א( ]הרמב" [ מודה ע"ש .וא כ אי הפסד בדדמי וזהו שכ' רבינו או שטבע בי הגדול וכ
א ניחס סברא זו לרמב" עכ"פ ולמעט במחלוקות עיקר עכ"ל .ודברי אלו מחוסרי ההבנה נדחק בה
הכ"מ ,ועכ"פ נדחק לומר דה"ה דייק מלשו שטבע
עדי . בי הגדול ומת ,היינו ששהה עד כדי יציאת נפש.
וג הכ"מ הבי שזה דוחק בכוונת הרמב" ובכוונת
Ê"ÙÏÂמדוייקי היטב הני תרי בבי דהלכה י"ט ה"ה ,ומה שנלע"ד יבואר לפנינו אי"ה ,עכ"פ אמת
והלכ' כ' דנדחק בה מהר"א ששו הנ"ל,
ולפי דברי ניחא ונימא דדקדוק לשו ˘ ˙ÓÂ Ú·Ëאינו
.‡Ò È"ÒÂÒ ÏÈÚÏ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯ .„È
.¯Â‡È· ¯˙È· ˘"Ú ‚ 'ÈÒ Ò"χ˘Ó È È„ ÛÒÂÈ ˙È· ˙"¢· Âȯ·„Π‰Ê .ÂË
.Ì˘ ˘"·È¯‰ È"ÙÚ ÌÏ˘‰ .ÊË
