Page 287 - 4
P. 287
Ì˙Áסימ סה ÊÓ¯ ¯ÙÂÒ
שנפל כשנשברה הספינה ולא ראהו כשעלה עכ"ל. דקדוק ,אבל דקדוק לשו ‰ÏÚ ‡ÏÂהוה דקדוק נכו ,
וצ"ע אי יצאה מאיסור דאורייתא ע"י היהודי הא שכוונתו שיהוי בכדי י"נ ,ואשר ע"כ בהלכה י"ט
לא הזכיר שו שיהוי ,ודוחק לומר דמה שאמר העד דמיירי רמב" שנמצא אח"כ מת על שפת הי ,ע"כ
ולא ראהו כשעלה משמע ששהה עליו ,זה נ"ל דוחק לא הצרי ש שיהוי רק הכל תלוי בוקברתיו ,א
לפרש כ בלשו העד ,כי בלשו הרמב" שכ' אמר וקברתיו תינשא לכתחלה ,וא לא אמר כ
בהלכה כ' ולא עלה ,פי' הכ"מ שכוונת הרמב" עכ"פ א נישאית לא תצא ,אע"ג דבשעת נפילה לא
ללמדנו שצרי שיעור שיהוי ,וכבר הזכיר הרמב" שהו עליו ,מ"מ כיו דנמצא ]מת[ אח"כ אפי' לא
עיקר הדי לעיל גבי מי שיש לה סו ,ופה רמזו אמר וקברתיו ואיכא חשש בדדמי מ"מ לא תצא.
בלשו ולא עלה ,אבל בלשו העד קשה לפרש כ . ושוב בהלכה כ' כתב נפל לי ולא נמצא מת אח"כ
ולומר שציר לזה עדותו של הגוי יע כי מצאו אז בעינ ולא עלה ,דהיינו שיהוי עד שיעור י"נ ואי
אח"כ מת וא"כ אפי' לא נאמי הגוי להתיר אשה על
ידו ,מ"מ מצרפינ ליה לדברי ישראל שאפי' בלא לאו הכי תצא.
שיהוי בשעת נפילה יצאה מאי' דאורייתא כמ"ש
לעיל גבי ע"א שאינו אומר וקברתיו ,דאע"ג ‰ ‰Âלכאורה יש להסתפק אי ראוהו נפל וג שהו
דחיישינ דאחר הוא או לא מת כי אומר בדדמי ,מ"מ
מצרפינ לעדות הנפילה למי בלא שיהוי שיצאה ואח"כ נמצא מת אי בעי' וקברתיו ,דאפשר
מאיסור דאורייתא ונימא ה"נ הכ']א[ ,זה דוחק בעיני כיו דשהו עליו כבר וג מצאו עתה מת תו לא
כי הכא אדרבא עדות הגוי מורה בהיפו מעדותו של חיישינ בדדמי ,וכ משמע מדלא הזכיר בבבא
ר' שבתי ,שהרי אנו צריכי לומר אע"פ שר' שבתי קמייתא שיהוי עד כדי י"נ ,משמע דאי הוה שיהוי
לא שהה עליו מ"מ מת במי ,דרוב אינ עולי , לא בעינ וקברתיו .וזהו כוונת ה"ה הנ"ל שכתב
והראיה שהרי מצינו אח"כ אד מת במי ,והכא ומתבאר מדבריו ג"כ שמי שאל"ס שא"א לעמוד על
אדרבא הרי הגוי ראוהו אח"כ רוכב על הקרש והרי בוריו של דבר ואינו מעיד העד עד ששהה בכדי
עלה מ המי אחר ראייתו של ר' שבתי רק שנהרג שתצא נפשו לא חיישינ בדדמי )ר"ל לא בעי'
וקברתיו( ,וזה שכ' רבינו או שטבע בי הגדול פי'
ע"י הישמעאלי.ÊÈ מדסתי ליה לה בבא ולא התנה ששהה ,ש"מ דאי
Ï"ˆÂדס"ל לגמרי כדעת הגאו ר' בצלאל אשכנזי שהה לא הוה בעי וקברתיו.
הנ"ל דלא כה"ה והריב"ש בכוונת הרמב" ‰ÈÓבתשו' מבי"ט ח"ב סי' מ"ט כתב וז"ל ,ומה
וס"ל דלא בעי במי שאל"ס שיהוי כלל .ומ"מ קשה
דג ר"ב אשכנזי לא סמ על רמב" לחוד אלא שצרי וקברתיו היינו במלחמה ומפולת ומי
שכתב בעובדא דידיה שנמצא אח"כ מת) ,רשב"א( שאל"ס שרוב למיתה וחיישינ דאמר בדדמי שראהו
]רמב" [ מודה ,אבל הכא דליכא צירו א"כ שטבע בי ושהה בכדי י"נ ולהכי קאמר מת וכו'
הרשב"א יחלוק והריב"ש וה"ה חולקי אפי' בכוונת ע"ש משמע דפשיטא לי' לאיד גיסא דג בשהה
בעינ וקברתיו ודלא כמ"ש בכוונת ה"ה והמעיי
הרמב" ,ואי סמ על זה וצ"ע. יבחר ,מ"מ בהא סלקינ דאפילו אי בעי' שיעור
שיהוי לרמב" היינו בלא נמצא אח"כ מת על שפת
Ë"È·Ó‰Âח"ג סי' ק"ט והובא בקונטרס עגונות סי' הנהר אבל מצא מת אפי' לא שהה בשעת נפילה וג
עתה לא אמר וקברתיו א נישאית לא תצא ולהר"ר
רל"ה שכ' בעדות עמר כבר יצאה אשה
מחזקת אשת איש למי שנשאה בדיעבד ,כדי בצלאל אשכנזי ג הרשב"א יסבור כ .
משאל"ס שהעיד שנטרפה הספינה ונטבעו כול וכו'
בעדות הגוי מסל"ת הותרה אסתר להנשא לכתחלה ‰ ‰Âבתשו' מהר"י בירב סי' )י"ז( ]ט"ז[ התיר אשה
כי הוא העיד וכו' ומצאו האנשי' הטבועי אחר ג'
ימי לטביעה וקברו היהודי שבתוכה וכו' ע"ש. על ידי גוי מסיח לפי תומו שראה בעלה
הנה מה שהצרי עדות היהודי כלל הא הגוי אמר מטובעי מי הציל עצמו על הקרש מקרשי הספינה
וקברתיו ,היינו משו דהגוי לא ידע איזה יהודי קבר וישמעאל א' הרגו ע"ש ,וסיי וז"ל ,וכ"ש בנידו
רק ע"י שאמר הטבועי בספינה ועמר העיד שלא דיד שאי אנו צריכי לעדות הגוי אלא להתירה
לכתחלה ,אבל להתירה בדיעבד בעדות הישראל סגי
עכ"ל .והנה עדותו של היהודי ש היה ז"ל ,עוד
העיד ר' שבתי הנזכר שראה את משה קולפאטי
.‡Ò È"ÒÂÒ ÏÈÚÏ ÍÎ ÏÚ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .ÊÈ
