Page 285 - 4
P. 285
‰Ó¯ ¯ÙÂÒ סימ סה Ì˙Á
בלא מחילה של דגי אשתו אסורה ,הרי ירד הקדמוני ,ובפרט במדינתנו דקביעי דואר ושיירות
משאל"ס נחל שוט הוא ,אלא מעשה שהיה כ היה מצויות מאד ,ואפי' יהיה אד בסו גבעות עול
דהאי מא דהוא שהה כדי י"נ וגר הספד בתו ביתו יכול להודיע לביתו ע"י דואר ,ובפרט האי גברא דלא
של זה שלא מ הדי ,שהרי משאל"ס היה ,ומ"מ ה"ל קטטה ע אביו ואחיו ואשת נעוריו וראה עצמו
למד רבי מזה דאיכא עוד חששא במשאל"ס מחילה נופל למי ויודע שיהיו בני ביתו ועירו מצטערי
של דגי ,ונפקא מיניה היכי דקוו וקיימא ואינ ודואגי הרבה ,א"כ אלו יצא ברחוק מקו ואפי'
שוטפי כאגרא דסמקא וליכא נמי גלי דאשפלוהו, אירע לו דבר שמחמת כיסופא ערק לעלמא היה
מ"מ כיו שאי לה סו חיישינ למחילה של דגי . מודיע לביתו ע"י דואר דקביע בכל דוכתא ,וע"כ א
אבל לא הוזכר שיעור ]שהיות[ י"נ לדינא גבי ממתיני עד שיעור שנשתכח שמו ואבד זכרו שכ'
משאל"ס בשו מקו ,אלא שבתשובה המיוחסת רמב" )הל' גירושי פי"ג ה"כ( ולא בא ממנו שו
לרמב" סי' קכ"ח כתב ממתני' ספ"ג דגטי ]כח ,ב[ ידיעה ,קרוב לודאי לא יצא ונמלט .ונהי דבכל זה
ספינה שאבדה בי נותני עליו חומרי חיי וחומרי איכא למימר ולמיחש לכמה סיבות וחששות וחלילה
מתי ,כ' מזה מוכח כל שלא המתי שיעור י"נ אפי' להתיר על סברא זו אפי' ע"י צירו אבל עכ"פ אמת
ראה ספינה שנשבר' ונפלו אנשי שבתוכה לי נכו הדבר דכולי עלמא הוה כצורבא מרבנ ואיכא
נותני לה חומרי חיי וחומרי מתי מ התורה תרי רובא ואי כא אלא איסור דרבנ משו חומרא
דאשת איש דהיינו אחר המתנת זמ רב ונאבד שמו
כיו שלא שהה.‚È ואבד זכרו ולא כ' שו אגרת עלה דואר וראיתי ס'
כזו בס' עזרת נשי )סקל"ז( ,וארכא יהיב י"ב חדש
˘ÈÂלעיי עכ"פ תינח בת כה לישראל אבל בת ואמר ש זכר לדבר נשכחתי כמת מלב והמת
משתכח אחרי יב"ח וג בדינא דמלכותא כל
ישראל לכה אמאי לא תאכל בתרומה נוקמה שקראוהו ע"י צייטונג ולא בא אחר יב"ח נחשב אבד
אחזקת א"א ובעלה בחזקת חי והיא בחזקת היתר זכרו ש"מ דאינהו בקיאי דבזמ זה יכול להודיע
לתרומה .וג חומרא דא"א ליכא דהוא רק תרומה
ואפשר תרומה בזמ הזה דרבנ ואדרבה איכא ע"י דואר אפי' ברחוק מקו .‡È
למיחש לחורבה דנימא מדלא אכלו בתרומה תינסיב
לעלמא ,והרי כ' תוס' בחולי י"ב ]ע"א ד"ה לרבי[ ]„˙‡ˆÂÈ È‡Â Ò"χ˘Ó· ˘Ù ˙‡ÈˆÈ ÈÂ‰È˘ .
ובדוכתי טובא דאע"ג דרוב נשי בני קיימא יולדת, ·[‡˙Èȯ‡„ ‡"‡ ¯ÂÒȇ ˙˜ÊÁÓ ÍÎ
מ"מ הקילו שלא להתאבל דלא תיפוק מיניה חורבא
לעני חומרא דחליצה ע"ש .כל שכ דה"ל למיחש ‰ ‰Âנחזור להנ"ל בשיעור י"נ ,·Èכל זה אנו צריכי
הכא טפי ושלא להחמיר באכילת תרומה היכי
דתיפוק מיניה חורבא דא"א לעלמא ממש דחמיר לפי הפשט דבלא שהה לא יצאה מחזקת א"א,
מיבמה לשוק והשתא א"א בשלמא דרוב למיתה ואמנ יש לעיי בזה דבאמת בש"ס יבמות קכ"א
בספינה שאבדה א"כ י"ל דרובא נגד תלתא חזקה במקומו לא הוזכר שיעור שיהוי במתני' אלא במי
ה"ל כפלגא ופלגא ואסורה בתרומה מדינא והא שיש לה סו ולהתירה לכתחלה אבל במשאל"ס לא
דאסורה לעלמא היינו מספיקא דאורייתא אבל חזקת הוזכר כלל וי"ל שא נישאי' אפי' לא שהה לא תצא
א"א ליכא תו דנימא מספיקא אוקמוה אחזקת א"א דמיד שנפל לנהר יוצק כבר יצאה מחזקת א"א ורוב
דזה ליתא דודאי רוב למיתה והחזקה כבר אזדא למיתה ולא דמי למי שיש לה סו דהת ליכא
בלבול מי לא ע"י שטיפה ולא ע"י גלי דאשפלי
להו נגד הרוב וממילא הוה ספק שקול. וכמ"ש לעיל בש מהרי"ט משא"כ משאל"ס י"ל
מכיו שראה נפילה רובו למיתה דהמי מטרידי
‰·¯„‡Âבעגונא איכא חזקת דייקא ומינסבא אותו וקשה להנצל עוד .והא דאמרינ גבי עובדא
דרבי במי שנכנס בירד לתו מחילה של דגי נאמר
למעליותא עיי' מ"ש תוס' כתובות כ"ב ש שיהוי כדי י"נ ,הת לאו לדינא אתמר דהרי אפי'
ע"ב ד"ה הכא וכו' ,ואור"ת דחזקת דייקא ומינסבא
מרעא להאי חזקה וכו' ,והנה הת הספק שקול
דאיכא תרי ותרי וחזקת א"א וחזקת חיי דבעל
.Ì˘ ‰¯Ú‰·Â ÂË È"ÒÂÒ ·"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‡È
.‡Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏÂ Ê˘˙ Ì"È Ò"˙Á 'ÈÁ· ÛÂÒ Ì‰Ï Ôȇ˘ ÌÈÓ„ ‡È‚ÂÒ· ‰‡¯ .·È
.Á 'ÈÒ ÏÈÚÏ ·˙Î Ê"ÈÚÎÂ .‚È
