Page 284 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪„Ó‬‬

‫בפשיטות הו"ל למימר ולחלק בי משאל"ס לנפלי ‪,‬‬ ‫יצא ובא לו‪ ,‬אבל הכא שעמד עליו אברה משעת‬
‫וכ בבכורות לא הו"ל למימר דמשו חומרא דא"א‪,‬‬ ‫נפילה עד אחר החיפוש פשוט הוא דכ"ע מודי ‪.‬‬
‫תיפוק ליה מדינא הוא אע"כ ס"ל דהכל חדא חזקה‬
‫היא דתלי' בהדדי‪ .‬וכ יש להוכיח מתוס' ספ"ק‬ ‫‪ ‰ ‰‬מ"ש דאחר ששהה במקומו כדי י"נ שוב הוה‬
‫דב"מ )כ‪ ,‬ב( גבי היכי פשיט מר איסורא מממונא‬
‫הקשו תוס' אדרבא ממונא חמיר דאי הולכי אחר‬ ‫מיעוט שאינו מצוי שימלט במקו אחר‪ .‬סברא‬
‫הרוב‪ ,‬ותי' ]ב[אשת איש נמי אי הולכי אחר הרוב‬ ‫זו כתב תוס' בבכורות כ' ע"ב ד"ה חלב וכו'‪ ,‬אחר‬
‫במי שאל"ס ע"ש‪ .‬ולהריב"ש אי כא חומרא‬ ‫שכ' לשיטת ר"ת סמכינ מיעוט המצוי לחזקה ורוב‬
‫במשאל"ס דמשו תרי חזקות הוא‪ ,‬משא"כ במצא‬ ‫מצוי אצל שחיטה מומחי הוה המיעוט אינו מצוי‬
‫גט דליכא אלא חדא חזקה מנ"ל להחמיר שלא ליל‬ ‫כ' וז"ל‪ ,‬וכ י"ל בההיא דיבמות מי שאי לה סו‬
‫אחר הרוב‪ .‬וקושיא זו בעצמה קשה אהש"ס יבמות‬ ‫אשתו מותרת ולא אמרי' סמו מיעוטא דנמלטי‬
‫ק"כ ע"א דפרי למימרא דסימני לאו דאורייתא‬ ‫לחזקת אשת איש ומה שהחמירו ש משו חומרא‬
‫ורמינהו מצא קשור וכו' ע"ש‪ ,‬ומאי קושיא דלמא‬ ‫דא"א עכ"ל‪ .‬ולע"ד דכ צרי לפרש דברי תוס'‬
‫סי' דאורייתא הוה מטע רוב דמיעוט הוא שימצא‬ ‫דיבמות ל"ו ע"ב ד"ה הא לא שהה ספיקא הוה‪,‬‬
‫סימ כסימ ומ"מ מיעוטא איכא‪ ,‬וע"כ בנמצא אד‬ ‫דלכאורה הני תרי דיבורי' פליגי במציאות אי הוה‬
‫מת מתנגד הרוב לב' חזקות לא אזלינ בתריה‪,‬‬ ‫מצוי או אינו מצוי‪ .‬שוב מצאתי בס' בית מאיר סי'‬
‫משא"כ במצאו קשור ליכא אלא חדא חזקה‪ ,‬אע"כ‬ ‫י"ז סל"ב הקש' בזה סתירת הרא"ש פ' החול סי'‬
‫מוכח מש"ס ומתוס' בתלתא דוכתי דלא כהריב"ש‬ ‫ה' ע פ"ק דחולי סי' ט"ז ולא תיר כלו ‪ ,‬אבל כ'‬

‫ועיי' עירובי ל"ו ע"א‪.‬‬ ‫שהעיקר שהוא לא שכיח ע"ש‪.‬‬

‫‡‪ Ì Ó‬כד מעיינת שפיר יראה דאי כא מחלוקות‬ ‫‡·‪ Ï‬לפע"ד יראה דס"ל בודאי מ התורה לא‬

‫דעכ"פ מודה הריב"ש דמשו חומרא דאשת‬ ‫סמכינ מיעוטא לחזקה אלא במצוי‪ ,‬ומשו"ה‬
‫איש החמירו אפי' היכא דליכא אלא חד חזקה‬ ‫משאל"ס ושהה עד י"נ מותרת מ התורה‪ .‬א רבנ‬
‫מתנגדת‪ .‬שהרי ביבמות קכ"א ע"א כ' תוס' ד"ה ולא‬ ‫החמירו במיעוטא על א' משני אופני ‪ ,‬או שיהיה‬
‫היא וכו' דרוב ת"ח קלא אית לי' ומ"מ לא חיישי'‬ ‫המיעוט מצוי אפי' לא יהיה שו חזקה‪ ,‬כגו בספק‬
‫לאותו רוב‪ ,‬והיינו משו חומרא דא"א דהא השתא‬ ‫נפל אע"ג שאי כא שו חזקה מתנגדת עספ"ק‬
‫איכא תרי רובא נגד תרי חזקות‪ ,‬דרוב אינ נמלטי ‪,‬‬ ‫דעירוכי )ז‪ ,‬ב(‪ ,‬מ"מ כיו דמיעוט המצוי הוא‬
‫ומהמיעוט הנמלטי רוב ת"ח שבה אית להו קלא‪,‬‬ ‫חוששי להחמיר‪ ,‬ואו שיהיה חזקה חמורה דא"א‬
‫וא"כ נוקמא תרי רובא נגד תרי חזקות‪ ,‬אע"כ חומרא‬ ‫אפי' לא יהיה המיעוט מצוי‪ ,‬ושניה שקולי ה כי‬
‫היכי דאחמרו רבנ לסמו מיעוט שאינו מצוי לחזקה‬
‫דא"א שאני ומיושבי כל ג' דבורי תוס' בזה‪.‬‬ ‫חמורה דא"א ה"נ החמירו במיעוט מצוי אפילו בלא‬
‫חזקה כלל‪ .‬והיינו דהשוו תוס' מיעוט נפלי המצוי‬
‫‪ Ì‚Â‬הש"ס דיבמות ק"כ ע"א הנ"ל אה סמו דע"כ‬ ‫למיעוט מי שאל"ס הנסמ לחזקת א"א ואי כא‬
‫סתירה‪ .‬ובע"ז מ' ע"ב‪ Á‬צ"ע‪ .‬וי"ל דבלא שהה כדי‬
‫הא דמחזרי' גט בסי' משו דסי' הוה כעדי‬
‫דאי ס"ד כרוב א כ ה"ל להחמיר בחומרא דאשת‬ ‫י"נ קאמרי הת ‪.Ë‬‬
‫איש כמו דמחמרינ במשאל"ס בצורבא מרבנ‬
‫וכנ"ל‪ ,‬ואדרבא נראה דרב אשי )יבמות קכא‪ ,‬א( לא‬ ‫]‚‪·Â¯ ¯˙· Ô ÈÏʇ ‡Ï„ ˘"·È¯‰ ˙Ú„· .‬‬
‫הוה ס"ל כלל חומרא דא"א אלא טעמא דמשאל"ס‬ ‫·‪[Ò"χ˘Ó‬‬
‫משו תרי חזקות וכהריב"ש‪ ,‬ומשו"ה ס"ל להקל‬
‫בצורבא מרבנ דהשתא הוה תרי רובא‪ ,‬והש"ס מסיק‬ ‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬יש ראיה מכא דלית להו להתוס' סברת‬
‫ולא היא דטעמא משו חומרא ואי חילוק בי חד‬
‫הריב"ש סי' שע"ט שכתב דמ הדי לא‬
‫רובא לתרי רובא‪.‬‬ ‫אזלינ בתר רובא במשאל"ס משו דרובא לא עדי‬
‫מתרי חזקות חזקת א"א דאשה וחזקת חיי דהבעל‬
‫‪ ‰·Â˘˙·Â‬אחרת‪ È‬כבר כתבתי שלפע"ד נשתנה‬ ‫והארי בזה פני יהושע בק"א ספ"ק דכתובות )סי' מו(‬
‫ע"ש‪ .‬והשתא אי ס"ד דס"ל להתוס' כהריב"ש א"כ‬
‫העני בדורותינו עכשיו מבדורות‬

‫‪.Ô·‰Â ÏÎ ‰"„ Ò"˙Á· ˘"Ú .Á‬‬
‫‪.·ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Ë‬‬

‫‪.Ì˘ ˙¯ډ·Â Ï" ‰È‰Â ‰"„ ÁÓ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .È‬‬