Page 279 - 4

‫‪Ëϯ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ סד‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫הכיר אותו בסימ שהי' לו גומא תחת סנטירו מקו‬ ‫ג"כ לחשש הראשו שמא אחר הוא לא יהא אלא‬
‫חיבורי הלחיי ומדלא הזכירו כ העדי שהכירוהו‬ ‫נמצא א' ביבשה ואנו מסופקי' א הוא בתו ג' או‬
‫בט"ע שמע מינה שלא הי' הגומא כל כ בגילוי‬ ‫אחר ג' הרי לכמה פוסקי אמרי' השתא הוא דמת‬
‫שהי' ידוע לכל אד שהכירוהו בחייו וכדר אנשי‬ ‫ומוקמי' שהוא בתו ג' ועוד דעת ר"ת כשפרצופו‬
‫שיש לה מעברתא בדיקנא אלא גומא קטנה בסו‬ ‫של מעידי' אפי' אחר כמה ימי ומכ"ש הכא היינו‬
‫הסנטר שלא הי' ניכר בו לכל אד אלא זה שהצי‬ ‫צריכי' לחוש ולומר זה שנטבע גלי' אשפלוהו למקו‬
‫בו בפרט והאשה אומרת שהי' כ לבעלה‪ ,‬לפע"ד זה‬ ‫רחוק ואחר בא לכא ונהרג כא ונשתנה צורתו לצורת‬
‫הסימ ע צמצו מקומו לחוד הוה סי' מובהק‬ ‫זה שנטבע כא זה לא אמרי' באי' דרבנ ‪ .‬וגדולה מזה‬
‫שראוי להתיר עליו עכ"פ באיסור דרבנ ולכל הפחות‬ ‫במהרמ"פ )סי' לו( דמייתי ד"מ )סי' יז ס"ק לג( דבכה"ג‬
‫יש לצר ע היכר ט"ע של שני העדי דלומר‬ ‫מהני סי' מלבושי ולא חיישי' לשאלה דנימא זה‬
‫שנדמה לה בדמיונ כצורת הנטבע והי' לו ג"כ‬ ‫דאשפלוהו גלי השאיל מלבושיו לזה וזה נהרג כא‬
‫סימ האמצעי הזה בסנטרו צירו שניה עושה סימ‬ ‫מכ"ש שאי לומר שנשתנה צורתו לצורתו של זה‪.‰‬‬
‫מובהק וג הרי" מודה בזה לפע"ד אשה זו מותרת‬
‫לעלמא אפי' א חד מהני סברות אינ כראי מוצק‬ ‫‪ ‚"Ú‡Â‬דלדעת הרא"ש כל שראו או ידעו טביעתו‬
‫מ"מ סגי באיזה מה ויושיב ב"ד של שלשה להתיר‬
‫האשה ראכלה אשת יוס כ" מפאלאנקא וכמ"ש‬ ‫לא סמכי' אהיכר צורה משו כיו שידע‬
‫ב"ש סי' י"ז ס"ק קכ"ד הנלע"ד כתבתי וה' יצילני‬ ‫טביעתו אומר בדדמי‪ ,‬מ"מ היינו בע"א המעיד‬
‫האומר בדדמי אבל בשני מעידי אי שו פוסק‬
‫משגיאות ויראני מתורתו נפלאות‪.‬‬ ‫דחייש לדעת הרי" דשני אומרי' בדדמי וג‬
‫הרמב" בעל מלחמותיו של הרי" כתב עליו בזה‬
‫‪ÏÂχ Á"¯„ '· '‡ ÌÂÈÏ ¯˜· ¯Â‡Î Ô‚¯ÚÈ . "‡ „"Ή‬‬
‫˙˜ˆ"‪.˜"ÙÏ Ë‬‬ ‫שהחמיר יותר מדאי‪.‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫‪ ‡Î‰Â‬הא איכא עוד ע"א המעיד שלאחר ששהה‬

‫ביבשה וכבר נשתנה צורתו ולא ניכר בפניו‬

‫‪„Ò ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[‰ Â‚Ú Ô„ · ˙Â„Ú ˙ÈÈ·‚ ˜˙Ú‰‬‬

‫‪ ˙„Ú‬של ר' קאפל קא קיצע‪ .‬אי בי אי גראסע‬ ‫·‪ ·˙ÂÓ‬תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתת לקדמנא‬

‫שי געשטאנדע אונד האב תפילי א‬ ‫האשה מ' הנלי אשת ר' משה גינז והעידה‬
‫געהאט האב אי געהערט שרייע וועה האב אי‬ ‫לפנינו בתורת עדות גמורה בעונש א לא יגיד ונשא‬
‫הינויז געזעה אונד האב א דע קול ערקעננט דאס‬ ‫עוונו ואמרה בזה"ל אי בי געשטאנדע אוי דעס‬
‫עס ליב הרש קיצע איזט אונד האב גזעהע וויא ער‬ ‫שי אונד האב קאפפע געמאכט איי גוי איזט‬
‫דיא צווייא הענד האט אי דער הע געהאבע אונד‬ ‫לעבע מיר געשטאנדע אונד האט אנגעפאנגע צו‬
‫איזט גליי אונטער דע שי אנונטער‬ ‫שרייע האב אי גזעהע ווארו אונד האב גזעהע‬
‫וויא דאס מאיר ר' בערלס איידא פא קיצע‬
‫געשוואוממע ‪.‬‬ ‫וועלכער קירצלי נא ניכט איי יאר חתונה געהאט‬
‫אונד היר וואהנט פא דע קליי שיפל האט‬
‫‪ ˙„Ú‬של הבח' אברה קאריטשו ‪ .‬אי וואר אוי‬ ‫וואללע אי דע גראסע שי היניי שטייגע וויא‬
‫ער זי האט מיט דיא הענד א געהאלטע איזט דאז‬
‫דע שי ‪ ,‬אי בי אויס דע קליינע שי‬ ‫שיפל צוריק געגאנגע אונד ער איזט אי וואססער‬
‫הערויסגעגאנגע אונד ליב הרש קיצע איזט היניי‬ ‫געשטירצט‪ ,‬ווייטער האב אי איה ניכט מעהר צו‬
‫געגאנגע זיי צור צו טוה אונד איזט קיינער אי‬
‫שיפל געוועזע גליי האב אי געהערט איי‬ ‫זעהע בעקוממע ‪.‬‬
‫געשרייא אונד בי אוי דע שפיט פא שי‬
‫געשטאנדע לער איי פירטל שעה אונס האב אוי‬

‫‪.Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"ÎÂ .‰‬‬