Page 275 - 4
P. 275
‰Ï¯ ¯ÙÂÒ סימ סא Ì˙Á
אפי' שומא מוכח דס"ל טעמא משו עשויי' דלא ניסת כו' אלא לאו דניסת לא' מעידיה כו'
להשתנות כו' טפי הו"ל לאתויי דברי הטור שכ' ופירש"י אלא לאו שבאו עדי ואמרו חי הוא ומת
להדיא דשומא לא הוי סימ"מ משו שעשויי'
להשתנות ,אמנ כבר כתבתי בשו"ת דא"א לומר כ כו'.
דבהדיא איתא בב"מ כ"ז ללישנא בתרא דרבא דכ"ע
סימני אי עשויות להשתנות לא"מ והכא בשומא ‰ ‰Âמה שהכריחו לרש"י לפרש דהשני אומרי
ס"מ קמפלגי ממילא מוכח דאע"ג דאי משתנה
לאח"מ מ"מ לא הוי ס"מ ,וע"כ מ"ש הטור בטעמא שעכשיו מת נראה פשוט משו דמיירי מדי
דשמוא משו דעשויי' להשתנות היינו למ"ד סדא"ו כהונה ואי איתא דעדיי היא בספק א"כ בישראל נמי
ולא כמ"ש הב"ש בס"ק דהטור ס"ל דלמ"ד סד"ר אסורה משו ספק א"א ,לכ מפרש דעכשיו וודאי
פליגי ראב"מ ורבנ בשומא עשוי להשתנות כו' מת ואי בה רק משו איסור זונה שאסורה רק לכה ,
דליתא כדמוכח מגמ' ב"מ הנ"ל ודברי הב"ש צע"ג. והנה לפז"ק לי דא"כ מאי משני אבע"א כשבאו עדי
ואח"כ נשאת ורמבר"י הוא ,וא"כ הדק"ל מ"ש כהונ'
‡ Íמה שנתקשה בלשו הרמב" שכ' אפי' שומא דנקט הא ע"כ לא מיירי שאמרו עכשיו מת דא"כ אי
כא איסור כלל ,ואי לומר דהא דנקטה לעני כהונה
וכ"כ המחבר י"ל בפשיטות ללישנא בתרא היינו משו דהני דהת דוקא ב"ד מוזהרי על כ
דקיי"ל כוותי' דסיד"ר ואפי"ה פליגי תנאי בשומא, משא"כ בישראל ,ז"א דהא רש"י ע"כ לא ס"ל היכי
ומש"ה קאמר אפילו שומא ר"ל לא מיבעי' שאר ס"א כנ"ל ,וע"כ צרי לדחוק דמיירי נמי שעכשיו אחר
דלכ"ע לא מהני ,אלא אפי' שומא דאיכא מ"ד דס"ל שניסת נודע שמת וודאי ומעתה נחזי אנ" דהא הכא
דהוי ס"מ ביותר מ"מ לא קיי"ל כוותי' ומש"ה לא שייכי ב' הסברות של התוס' הנ"ל דהיינו שהעדי
שאומרי מת באו תחלה ,וג הרי מת לפנינו וכבר
מהני. כ' הפנ"י בסוגיא דתרי ותרי בכתובות דטעמא
דרמבר"י משו חזקה יעי"ש ,וא כ מנ"ל להש"ס
.‚Èג מה שהקשה )ד"ה והנה ביבמות וד"ה עכנלע"ד( דרמבר"י פליג נמי בכה"ג ,אע"כ דפשיטא להש"ס
דאי זו סברא כלל כיו דחכמי פליגי עלי' דר"מ
אסוגיא דחיורא וסומקי כמה קושיות ומסיק
דמיירי שאומרי סימני אלו בכל מלבושיו שה ומכשירי העירוב.
מצבעיי משוני ,ומש"ה לא יכול לסדר תחלה
שינויא דחיורא וסומקי ואח"כ שינוייא דשאלה משו .‡Èומה שכתב הגאו ני' )בד"ה ומה דנ"ל( בהיתר נ"ד
דכשנות סי' בכל מלבושיו ל"ח תו לשאלה כו' לא
הבנתי דאנ הכי מפרשינ לאב"א דחיישינ לשאלה דהכא הוי מני ויחוד מקו של ה"ג שומות
לא מיירי מתני' בחו"ס שנות סימ בכל מלבושיו רק סי"מ והביא ראי' מדברי הב"ש כו' באמת יש
דמכיר רק מלבוש א' ולכ חיישי' בי' לשאלה ,ג לא להוכיח כ מדברי התוס' דהכא ד"ה אתרמיו כו'
ידעתי מהו ענינו לנידו דיד דהא בנ"ד הכירו הבגדי שהקשו דבב"מ קייל" דמני הוי סימ כו' ומאי
קושי' דלמא המני הוי רק סימ אמצעי ומ"מ לעני
בטב"ע ולא בסי' דחו"מ וכמ"ש בעצמו לקמ . אבודה מהני אבל הכי הוי להוציא מיד המוחזק,
וכקושי' זו הקשו התוס' בעצמ בסמו גבי שומא
‡ Ì Óמה שנתקשה בהסוגיא דמתחלה הו"ל לתר סימ ,ובשלמא למ"ד סיד"א א"ש דאי חילוק בזה
בי היכא דאיכא חזקה והיכא דליכא חזקה כמ"ש
חו"ס דהוי דומיא דסימני גופו ועוד שאר הפנ"י בב"מ בסוגיא דסימני אבל אנ הכא קיימינ
דקדוקי ישבתי בחידושי בב' אופני ,חדא בדר אליבא דרבא דס"ל לחד לישנא דסיד"ר ומאי מקשו,
פשוט לפימ"ש הר" הביאו הב"י דקיי"ל דל"ח אע"כ צ"ל דהכא עדי דהוו נמי סי' המקו והוי
לשאלה משו דאפי' למ"ד סידא"ו לשינויא דחו"ס סי"מ ,אלא דיש לפקפק ע"ז דאפשר דדוקא בצמצמ
ל"ח לשאלה וכ"כ תוס' ד"ה כליו ,ולפ"ז י"ל דלכ המקו ממש כמו בנקב בצד אות פלוני ,וכמ"ש
במכוו הפ הסדר וקבע תי' זה לבסו ללמוד מני' הב"ש ס"ק נ"ה משא"כ בנ"ד לא מקרי צמצו
דהדר בי' משינויא קמא ,ומה שהביא שינויא קמא
היינו משו דשמעי' מינה דעכ"פ יש חשש שאלה המקו כמ"ש לעיל בסמו .
בעול כסברת הב"ש ס"ק ס"ט ,ויש נ"מ בזה דאי
איכא אפי' ס"מ בכלי לא מחשב רק לסי' אמצעי, .·Èומ"ש עוד )בד"ה אלא דיש לעיי ( דזה תלוי בב'
וכ"כ למ"ד סידא"ו אי איכא סימני אמצעיי בכלי
מחשב רק לסי' גרוע ,אבל לתירו דחישינ לשאלה לשונות בגמ' ללישנא דשומא מצויי' בב"ג לא
הוי מני סימ ,וללישנא דשומא עשויי' להשתנות
הוי מני סימ ,ואחר כ הוכיח מלשו הרמב" שכ'
