Page 273 - 4
P. 273
Ì˙Áסימ סא ‚ϯ ¯ÙÂÒ
ובלא לאלתר וג מלשו ר"ח שכ' מדבעי הכא בס"ק קמ"ג להרי" דמיירי נמי ע"כ בס"מ לרבותא
סימני וג התוס' לקמ כו' מתירי בלא סימני נקט לאלתר יע"ש דבאמת להרי" ע"כ לא גרסי' א"נ
מוכח דבכל גווני צרי לאלתר וא"כ ע"כ לא גרסינ דהא לאלתר וודאי לא מהני דניחוש למשקר רק
להתוס' יש לגרוס כ משו דס"ל דבקרתיו לא
אי נמי. קמבע"ל כלל ומהני טב"ע דלאלתר ,וג ממ"ש תוס'
סו ד"ה וקאמרי כו' א"נ ע"י טב"ע משמע דלא
Ì‚Âמדברי הרא"ש מוכח דלא גריס א"נ ,חדא דהא גרסי' א"נ וכדמוכח ג"כ מדברי מעכ"ת ני' דלתי' זה
לא גרסי' א"נ רק דצרי לאלתר ע ס"א ,אמנ
הסכי להרי" דהאבעי לא אפשטא הכא רק לפענ"ד אי הכרע כ"כ די"ל דג לתירו זה גרסי'
מדגלת וכבר כ' הפוסקי דלהרי" ע"כ מיירי הכא א"נ ומ"ש ע"י טב"ע ,אי כונת טב"ע גמור דחזו'
בס"א וא"כ לאלתר לחוד וודאי לא מהני בסוגיי לאלתר אלא דמיירי אפי' באשתהי מ"מ מצטרפי לי'
דחיישינ למשקר ,וע"כ צ"ל דלאלתר לרבותא נקטי לס"א דאע"ג דקיי"ל סיד"ר ולא מהני ס"א היינו
וכמ"ש הב"ש וא"כ ע"כ לא גריס א"נ ועוד כשאי מכירי אותו כלל ,משא"כ הכא דמכירי אותו
דהאחרוני נסתפקו בדברי הרא"ש בלא ראו בפרצו פניו רק דיש לחוש כיו דאשתהי מתפח
הטביעה אי בעינ לאלתר כמ"ש הרז"ה או דחולק ונשתנה צורתו מ"מ כיו שיש כא ס"א לא חיישינ
על הרז"ה וס"ל דל"ב לאלתר ואיס"ד דגרס אי נמי משו דרחוק הוא שאד אחר שיש לו ס"א זה
א"כ כיו דבראו הטביעה סגי בלאלתר ע"כ בלא ראו ישתנה פניו לזה הנעל מ העי ומחשב לסי' מובהק
הטביעה נחתי' חד דרגא ולא בעי לאלתר דהא סוגיא ויש סיוע לזה ממ"ש המרדכי דגרסי' א"נ כ"כ אליבא
דהר"י וכא ג"כ ר"י חתו עלה ואי לתמוה על
דהכא בראו מיירי כמ"ש הרא"ש. לשו טב"ע או מיירי באשתהי ,ז"א דע"כ ג מ"ש
התוס' בתחלת דבריה שלא ע"י טב"ע כו' פירושו
„ .מ"ש עוד )ש בסוה"ד( דאי כא מקו לומר ג"כ באשתהי דהא גרסי' אי נמי ועוד דאי מיירי
בלאלתר א"נ מה השיגו על פירושו וס"ל דהמי אי
בצירו טב"ע כו' דמיירי בדאיכא מנה כו' לא משני הפני ואמאי כתבו דע"י טב"ע אי להאמינ
ידעתי מנ"ל הא דבמכ' לא שיי טב"ע או דרבא אע"כ דמיירי באשתהי משו דגרסי' א"נ ,וא"כ מ"ש
מדברי הטור שכ' א חבול בפניו צרי לאלתר וס"א
טב"ע פירושו רק סת טב"ע בלא לאלתר.
כו' מוכח דג בדאיכא מנה שיי טב"ע.
‡ Ì Óמדברי רש"י ד"ה וקאמרי כו' דהמי משני
.‰מ"ש )בד"ה ומפי' רש"י( דמפירש"י נראה דמפרש
הפני מוכח מלשונו דלא גרס אי נמי דאי
א"נ דמיא לא צמתו וליכא למסמ אטב"ע כו' ס"ד דמיירי באשתהי א"כ לא הוצר לומר דהמי
כבר כתבתי דרש"י לא גריס אי נמי כו' אמנ מה משני הפני תיפוק לי' דהטע הוא דביבשה
שנדחק מעכ"ת הגאו ני' לפרש כ היינו משו נשתנה משו דאשתהי ותפח ,הג שי"ל דרש"י ס"ל
דקשיא לי' קושי' התוס' דאמרי' לקמ מיא צמתו דהא דתפח באשתהי הוא מכח המי שנכנסו בו והי'
ולא משני שערי תרוצי לא ננעלו די"ל דרש"י ס"ל מונח מזה דאפילו קוד ג"י צרי חזיו' לאלתר דגרע
כהרי" דמיא לא צמתי רק עד ה' ימי כמ"ש הנמ"י מיבשה ובאמת יש פלוגתא בזה בי הריב"ש
והרשב"א בשמו ,ועי"ל דרש"י ס"ל דהא דתנ לקמ והרשב"א כמבואר ומ"מ הלשו דחוק לפרש כ
אי מעידי ע"ד ג"י היינו דלאחר ג"י אפי' ב' עדי ברש"י וג ממה שהקשו עליו התוס' מדקאמר לקמ
א"נ דמעידי תנ לשו רבי וע"כ לפי הס"ד דהת מצמתי צמתי מוכח דרש"י מיירי בלאלתר ולא גרס
דמי יש לה די יבשה וע"ז משני דמצמת צמתי
היינו שאינו שינוי גמור כמו ביבשה אחר ג"י אבל אי נמי.
מ"מ יוכל להיות שיש שינוי קצת באופ שע"א יוכל
לטעות ורש"י קאי לשיטתו לפי פירושו לעיל Ì‚Âממ"ש התוס' ד"ה וקאמרי פיר"ח הא דבעי הכא
דהאבעי' היא דעד גופי' יאמר בדדמי להכי קאמר
דמש"ה צרי ג"כ סימני דאל"כ בעד גופי' חיישינ סימני כ' מוכח דלא גרס א"נ דאל"כ מאי קשיא
להו האי מתירי נשי דלמא הייני בחזי' לאלתר
שיאמ' בדדמי כיו דאיכא קצת שינוי. וא"ל דמקשי ממעשי בכ"י דמתירי אפי' בלא
לאלתר דא"כ הול"ל האי מתירי נשי בלא סי'
.Âמ"ש עוד )ש בסוה"ד( לפימ"ש התוס' כו' דהכא
מיירי שאי פרצופו של אלא אכלו כוורי א"כ
איכא מכה ומרזו א"ש פירש"י כו' לא הבנתי דבריו
דאכלו כוורי היינו מכה שנעשה לאחר מיתה ולא
שיי בי' מרזו מכה כמ"ש הב"ש ס"ק פ"א.
