Page 269 - 4

‫‪Ëί ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ סא‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫לא השאיל אלא אחד או ב' ממלבושיו הלבני או‬ ‫אע"כ ליתא להנ"ל ומשו"ה לא פסק הרמב" לה‬
‫האדומי ‪.‬‬ ‫לישנא‪ .‬וא"כ מני הווארצלי ומקומ הוה סימ‬
‫מובהק לכאורה‪ .‬אלא שאי לעשות מעשה על סברתי‬
‫‪ ‰ ‰Â‬זה הנמצא חיורי וסומק‪ ,‬צ"ל הסומק השאיל‬
‫מדעתי עד שנמצא צירו התירי אחרי ‪.‬‬
‫לו והחיורי היה לבוש מעצמו‪ ,‬וצריכי‬
‫לנזדמ להשאיל סומק שלו לבעל לב כדי שיהיה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬ביבמות )ש ( וב"מ )ש ( אמרינ אב"א גופו‬
‫שוה ע שלו סומק וחיורי‪ ,‬וזה לא אמרינ ולא‬
‫חיישינ לשאלה בכי האי גוני דהוה שאלה דיחיד‪.‬‬ ‫ארו וגו וכליו חיישינ לשאלה אב"א‬
‫ויעיי' סברא זו תשובת חכ צבי )סי' קלד(‪ .‬ומשו"ה‬ ‫בחיורי וסומקי‪ ,‬וסידור הש"ס צ"ע קצת‪ ,‬דה"ל‬
‫אמר תחלה ואב"א חיישינ לשאלה ומיירי בסימ‬ ‫לסדר בתחלה ארו וגו וחיורי וסומקי דדמיא‬
‫מובהק באחד ממלבושיו כגו נקב בצד פלוני‪ ,‬א"נ‬ ‫להדדי‪ ,‬והדר ה"ל למימר ואיבעית אימא כליו אפי'‬
‫טב"ע במלבוש‪ ,‬אלא חיישינ לשאלה‪ .‬ולהאי לישנא‬ ‫סי' מובהק חיישינ לשאלה‪ ,‬ועוד מה"ת לפרש גופו‬
‫חיורי וסומקי בצירו הוה סימ מובהק‪ ,‬ועוד אפי'‬ ‫בסימני גרועי ארו וגו וכליו בסימ מובהק‬
‫לשאלה לא חיישינ גביה כנ"ל‪ .‬שוב אמר לישני‬ ‫ומשו שאלה‪ ,‬אדרבה היה לנו לומר כליו דומיא‬
‫אחריני לשאלה לא חיישינ בסימ מובהק אפי'‬ ‫דגופו בסימ גרוע אבל סימ מובהק לא חיישינ‬
‫במלבוש אחד‪ ,‬והכא בצירו חיורי וסומקי לא הוה‬ ‫לשאלה‪ ,‬ועוד דכבר עמדו קדמוני והקשו אלישנא‬
‫דחיורי וסומקי דה"ל מתני' זו ואצ"ל זו השתא‬
‫סימ מובהק כנלע"ד פי' הסוגיא‪.È‬‬ ‫סימ בגופו לא כ"ש בכליו‪ .‬ובלאה"נ חיורי וסומקי‬
‫משנה שאינו צריכא היא‪ ,‬ואי יעלה על הדעת‬
‫‪ ÔÂ„È ·Â‬שלפנינו יש כא שני עדי שהכירו בט"ע‬ ‫שיהיה סימ שזה לבוש מלבוש לב פשיטא שאי‬
‫כולי עלמא מלובשי במלבושי בצבעי )שוני (‬
‫את הלייבל שהיה לבוש ה"ה כה' קלמ‬ ‫]שוי [ זה לב וזה אדו ‪ ,‬ואי יכנס זה בגדר‬
‫וכה' רפאל שהכירו בט"ע לייבל שלו שהיה בלויא‬ ‫סימני ‪ ,‬בשלמא ארו וגו י"ל ארו יותר מ‬
‫והכירוהו בט"ע‪ ,‬וע"א כ' יעקב חייט מכיר בט"ע את‬ ‫הראוי ומורגל וכ גו ‪ ,‬וקמ"ל אפ"ה לא הוה סימ‬
‫משיחה אדומה שהי' נקשר בכתונת בבית הצוואר‪,‬‬ ‫דהרבה בני אד כ הוא‪ ,‬אבל חיורי וסומקי מה‬
‫ושהיתה ארוכה וחתכה וקיצרה בביתו טר נסיעתו‪,‬‬ ‫שיי הרבה בני אד מלובשי כ ‪ ,‬הלא כולי עלמא‬
‫ואפי' י"ל ע"א בט"ע אומר בדדמי‪ ,‬ולרי" אפשר‬ ‫מלובשי כ ואי כא שינוי שיהיה להיכר וסימ ‪.‬‬
‫אפי' בשני עדי הכא דאיכא נמי סימני עכ"פ‪.‬‬ ‫ג יש לדקדק דלא ה"ל להארי בחיורי וסומקי‪,‬‬
‫אע"ג דהשתא עסקינ אי סימ דשומא מצוי בב‬ ‫ורש"י מארי עוד שחור לב אדו ‪ ,‬ובקיצור ה"ל‬
‫גילו‪ ,‬מ"מ הא כתבו תוס' אפי' אי סימני ל"ד מ"מ‬
‫מועילי לצר לסמו על דמיו ט"ע‪ ,‬ועל דר‬ ‫למימר כליו בציבעא‪.‬‬
‫שפרשתי לעיל כונת התוס'‪ ,‬ומכ"ש הכא שסימ אחד‬
‫במקו מוצנע בגבו דמועיל טפי לידע שאינו משקר‪.‬‬ ‫‪ „"ÚÏ ÎÚ‬אה"נ לא יעלה על הדעת שצבע המלבוש‬
‫וא"כ אחרי שיש לנו ט"ע בב' מלבושיו א' בלויא וא'‬
‫סומק‪ ,‬ואות שראו הטביעה ראו שפשט מלבושיו‬ ‫יהיה סימ בשו אופ שבעול ‪ ,‬א‬
‫ולא השאיר עליו אלא זה הלייבל והכתונת‪ ,‬וכל כליו‬ ‫מיירי שאומר מלבושו העליו היה לב ושתחתיו‬
‫לא מושלי אינשי ורק שהשאיל את הלייבל למי‬ ‫אדו ומכנסיי שחורי וכדומה‪ ,‬והו"א צירו אלו‬
‫שהיה לו ג"כ משיחה אדומה בט"ע כזו‪ ,‬זה לא‬ ‫הצבעי הוה סימ ‪ ,‬והיינו חיורי וסומקי דקאמר ש"ס‬
‫חיישינ ‪ .‬ומכ"ש שצ"ל שהשאילו לב גילו שיש לו‬ ‫ולב ושחור ואדו דפירש"י‪ ,‬וקמ"ל דהרבה בני אד‬
‫ג' שומי במקומות הללו ממש והיה לו ג"כ משיחה‬ ‫יש לה צירו כזה ג"כ‪ .‬והשתא לא הו"מ לסדר‬
‫אדומה בכתונת שלו או השאיל משיחה אדומה למי‬ ‫תחלה חיורי וסומקי והדר ואב"א חיישינ לשאלה‬
‫שהיה לו לייבל שיש לו ט"ע כזה‪ ,‬בודאי הוא חשש‬ ‫דאז הוה מפרשינ ואב"א חיורי וסומקי בהדדי אה"נ‬
‫רחוק מאוד‪ ,‬ועכ"פ מועיל לצירו מני ג' שומי בג'‬ ‫דהוה סימ אלא חיישינ לשאלה‪ ,‬דז"א‪ ,‬דאי חיורי‬
‫וסומקי הוה סימ תו לא חיישינ לשאלה דכל‬
‫מלבושיו לא מושיל אינשי כידוע סברא זו‪ ,Ë‬וע"כ‬

‫‪.‰Ï 'ÈÒ Ú"‰‡ Ë"ȯ‰Ó Ì˘· ‰Ê ‡¯·Ò ÂÈ˙·¢˙Ó ‰Óη ÏÈÚÏ ‡È·‰  ȷ¯ .Ë‬‬
‫‪È"ÒÂÒÏ ·Â¯˜ ÏÈÚÏ 'ÈÚ .Ó"· ˙ÎÒÓ ÛÂÒ·˘ ‡˙Èȯ‡„ ÔÈ ÓÈÒ„ ‡È‚ÂÒ·  ȷ¯ Î"Π.„Ó˜ 'ÈÒ ‰Ï˜ 'ÈÒ ·"Á·Â ·ˆ 'ÈÒ ,ËÒ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .È‬‬

‫‪.ÁÓ‬‬