Page 267 - 4
P. 267
Ì˙Áסימ סא Êί ¯ÙÂÒ
שיעור י"נ רק דטעה בדי משאל"ס ואי היה יש לה ואיהו פליג ע ר"ח בשומשמי ,אבל לרבא תלמידו
סו היה מותר לכתחלה משו דשהה שיעור י"נ, פשיטא ליה מבריתא דכרכו דע"א מהימ ,ובפרט
ולמסקנא אי הדמיונות ]שוי [ רק וקברתיו בעי. שיאמר וקברתיו או אסקיה שנדע שלא אמר בדדמי,
ושוב נאמ בכל דבריו ,אע"ג בע"א בקטטה ]ש קטז,
˘ ·Âכתב הרא"ש ומייתי שיטת הר"י שבתוס' ודברי ב[ לא איפשטא איבעיא ולא מהימ ,משו דאיכא
קטטה שמא שוכרתו ,אבל בעלמא לא ניחוש להכי.
ר"ח לשיטתיהו ,אע"ג דלשיטת הרי" דס"ל ואי לומר כדחייש הרז"ה דלמא עובדא דדגלת מיירי
להרא"ש כוותיה לא נפקא מיניה מידי ,מ"מ ניל בלא ראה הטביעה .דז"א ,כיו דלא מטע חשש
מהר"י כי היכי דלדידיה היכי דלא ראה הטביעה לא בדדמי אתאינ רק משו שמשקר ,א"כ מה הפסד יש
חיישי לבדדמי ולא בעי סי' ,נהי להרי" בלאה"נ לא בראיית הטביעה .ולשיטה זו צרי שיאמר וקברתיו
בעי סי' מעובדא דדיגלת ,מ"מ נחתינ דרגא לדיד ושיהוי י"נ ואסקוהו וכדומה ,אבל מהימ הוא בכל
אפי' לאלתר לא בעי כשלא ראה הטביעה דהא דבריו אפי' בלי סי' במקו מוצנע ]שהרי[ לעני
למסקנא העד נאמ ורק חיישינ לבדדמי בעדי ובעי
וקברתיו או אסקינהו וחזינהו לאלתר ,וי"ל כשלא סימ איפשטא האיבעיא„.
ראה הטביעה לא בעי לאלתר ,אלא שהקשו על
הרא"ש ‰א"כ ס"ל להרא"ש סברת הר"י ,א"כ מוכח ]˘[˘"‡¯‰ È"ÙÚ Û"ȯ‰ ˙ËÈ
מדיגלת דבעי לאלתר אפי' בלא ראה הטביעה כמ"ש
„ .שיטת הרי" על פי פירושו של הרא"ש דהאיבעי'
הרז"ה.
היא אע"א אי אפי' וקברתיו לא בעי דמילתא
Ï"ˆÂדהרא"ש ס"ל דכשנמצא ולא ידעינ זמ דעביד לאיגלוי לא משקר או אפי' וקברתיו לא מהני
משו דהאשה לא תידוק ודלא כרמב" דפשיטא
טביעתו תלינ מסתמא שהוא אחר ג"י ,וא"כ לבעל איבעיא דבעי וקברתיו וכמ"ש נימוק"י לא כ
ג בעובדא דדיגלת לא הוה צרי להזכיר הטביעה אלא בהצד דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי
אלא אחד נמצא אגישרא והותרה אשתו ע"י אינשי לא בעי וקברתיו ,אבל לאיד צד לא מהני
שושביניה ,ואי משו להודיע שהיה אחר חמשה וקברתיו ,וס"ל נמי דלאו דוקא וקברתיו אלא כל
ימי ,הא בלאה"נ תלינ שהוא אחר כמה ימי , ספיקא דשיי בהו בדדמי שוי בעני זה ,לכ בעי
אע"כ הת נמי איירי בראה הטביעה ומשו"ה בעי למיפשט משני ת"ח מדמיו שיעור)י ( ]יציאת נפש[
דהכל חד .ולמסקנא לא איפשיטא בשמעתי אלא
הת לאלתר ,ואפי"ה לא בעי סימני וא"ש. מעובדא דדגלת ,ומהת לא איפשטא אלא דסימני
לא בעי אבל אסוקינהו בעי ,והיינו וקברתיו והוא
]˘[¯Âˉ ˙ËÈ דר אמצעי דוקברתיו בעי ,ומיהו מהני .ועיי' תשו'
‡ Ì Óהטור )אה"ע סי' יז( וכ ברמזי ]ס"ז[ נקיט הר" )סי' ג' וסי' עא(.
חומרי מתניתא ,דא לא ראה לאלתר ואי Ï"ÒÂלרי" למסקנא הזאת ה"ה בשני עדי בעינ
בו סי' בעי תרתי לטיבותא ,א' שלא ראה הטביעה,
ב' שיהיה גופו של ,דלהר"י לא מהני שלא ראה וקברתיו ,ועל זה הקשה הרא"ש הא להס"ד
הטביעה אלא לשלא בעי סימני אבל לאלתר בעי, כל הדמיונות שוי ה וספק דוקברתיו וספק שיעור
דהרי לשיטת הרז"ה וסיעתיה האי דדגלת מיירי בלא י"נ שוי ה ,ומשו"ה פשיט משני ת"ח ,ולהרי"
ראה הטביעה ואפי"ה הוה בעי לאלתר ,וע"כ הת ג בשני עדי היה הספק א"כ מאי צרי לומר מאה
נשחת קצת הפרצו ,ולהרא"ש אפשר לא ס"ל האי נשי כחד גברא ,אפי' אי הוה כתרי גברי היה מקו
חילוק בי של לחבול אלא בי ראה ללא ראה ,והאי למיפשט דלא חיישינ לבדדמי כלל .והראב"ד ס"ל
דדיגלת מיירי נמי ,בראה וכמ"ש לעיל בשיטת אפי' בחד לא בעי וקברתיו מעובדא דחסא .ועל זה
הרא"ש ,ע"כ החמיר ובעי תרווייהו לא ראה ושל הקשה הרא"ש הא למסקנא שאני ספק וקברתיו
דמחמרינ משא"כ בספק שיעור י"נ .וכיו דבעובדא
בפניו ,אז לא בעי סי' אפילו לא ראה לאלתר. דחסא דבאמת לא אסקי' דהא אכלי כורי ,וע"כ שהה
È˙ȇ¯Âמ"ש פר"מ Âאדברי חלקת מחוקק בתשובתו
)סי' יז סקנ"ה( שכתב דפלוגתת הפוסקי הוה
כב' כיתי עדי ,ומוקמי אשה בחזקת אשת איש.
„.Ï"È .ÔÓÈÒ ÔÈ ÚÏ Û‡ ‡ÈÚ· ‡Ë˘Ùȇ ‡Ï„ ‰¯Â‡ÎÏ ÚÓ˘Ó Ô¢‡¯‰ Ì Ó‡ ‰"„ Ì˘  ȷ¯ ȯ·„Ó ÁÙ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï .
.Ë ˙‡ Ì˘ χ ˙ Ô·¯˜Ï Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .‰
.(Ì˘ ‰Ò È"ÒÂÒ·Â) ‰ ‰Â ‰"„ ·È ˙‡ Ï" ‰ ‰·Â˘˙· ‰‡¯ .Â
