Page 271 - 4
P. 271
‡Ï¯ ¯ÙÂÒ סימ סא Ì˙Á
̇Âאולי נאמר דבשהה כדי י"נ וג מצאוהו אח"כ סברא גדולה היא שמיד שנפל קרוב הוא למיתה מ
החיי ,וי"ל אפי' בלא שיהוי נמי יצאה מספק איסור
מת לא בעי וקברתיו דכל היכי דאיכא תרתי
לטיבותא לא בעי' קברתיו ותינשא לכתחלה יש דאורייתא.ÂË
ליישב לשו ה"ה ש במ"ש ומתבאר מדבריו וכו'
‡ Ì Óבתשו' המיוחסות לרמב" סי' קכ"ח פשיטא
שנתקשה בכ"מ בלשו זה ולהנ"ל ניחא.
לי' לאיד גיסא דלא יצאה מאשת איש
'ÈÈÚÂמבי"ט ח"ג סי' ק"ט שכ' בעדות עמר יצאה דאורייתא א לא שהה עד כדי י"נ ,ומייתי ליה ראיה
ממתני' ספ"ג דגטי )כח ,ב( דספינה שאבדה בי
אסתר מחזקת אשת איש למי שנשאה בדיעבד נותני עליה חומרי חיי וחומרי מתי ועיי' בפי'
כדי מי שאי לה סו שהעיד שנטרפה הספינה המשנה להרמב" מפרש ספינה שאבדה כלי משיטה
ונטבעו כול וכו' ובעדות הגוי מסל"ת הותרה אסתר אבל היא לא נשברה משמע אבל נשברה אי נותני
להנשא לכתחלה כי הוא העיד וכו' ומצאו האנשי
הטבועי אחר ג' ימי לטביעה וקברו היהודי עליו חומרי חיי ויבואר לקמ אי"ה עוד.
שבתוכה וכו' ע"ש .הנה מה שהצרי להקדי דע"י
עדות היהודי הותרה האשה בדיעבד ויצאה מאיסור '¢˙·Âמהר"א ששו סי' א' כתב להוכיח דפליגי
דאוריתא אע"ג שע"י גוי מסל"ת וקברתיו מותרת
בהא הרי" )ש כא ,ב( והרמב" )הל'
לכתחלה. גירושי פי"ג הי"ט( ,והיינו עפ"י מה שפי' בדבריה
הריב"ש סי' שע"ט וכ' מדס"ל להרי" דבמי א
" Ïלטעמיה אזיל שכ' בח"ב סי' מ"ט וז"ל ,אע"ג לא אמר וקברתיו אפי' א נישאית תצא ע"כ מיירי
בלא שהה דאל"ה תיקשי תיפוק ליה דבכל משאל"ס
דנראה דהוה חצי דבר עדות לכל חד וכו', לא תצא ,אע"כ הת בשהה והכא בלא שהה.
מה שלא ידע הישראל השלי הגוי ,כיו שאינו ומדכתב עוד הריב"ש דרמב" פליג וס"ל בלא אמר
צרי עדותו אלא להתירה לכתחלה מהמנינו ליה וקברתיו לא תצא .והיינו בלא שהה כנ"ל מוכח
וכו' ע"ש .וא"כ ה"נ אי לאו שכבר הותרה ע"י להרמב" שהה לאו דאורי' ולא תצא ושוב נכנס
עדותו של עמר מ התורה לא היה מועיל עדותו לפרש ג' בבות חלוקות שכ' הרמב" פי"ג מה'
של גוי מסל"ת משו דהוה חצי דבר דצריכי
לעדותו של ישראל ע"ש .ומ"מ צ"ע אי התיר ע"י גירושי הלכה י"ט כ' ע"ש.
עדות ספינה שטבעה והיינו ספינה שאבדה בי
דמתני' ,דעכ"פ )לרשב"א( ]לרמב" [ בתשובה „"ÚÙÏÂע"כ לא פליגי אלא א עכ"פ הועלה אח"כ
]מיוחסות ש [ אסורה ,אע"כ כיו שמצא הגוי
מסל"ת אח"כ מתי בשפת הי לא בעינ שהה מהמי אלא שלא אמר וקברתיו ואז אע"ג
דמתחלה לא שהה כיו שעכ"פ נפל למי וג ראה
כדי יציאת נפש וכנ"ל.ÊË אח"כ א' מת ע"פ המי ,משו"ה א ניסת בלא
וקברתיו לא תצא דחשש בדדמי להרמב" לא אלי
‰ÈÓש ח"ב סי' מ"ט כ' ומה שצרי היינו להוציא אשה מבעלה .אבל א ראה טביעה ולא
הועלה מ המי כלל ,אזי י"ל א לא שהה תצא
במלחמה ומפולת ומשאל"ס שרוב למיתה דאפי' נאמר חששא דאורייתא לא הוה להרמב"
וחיישי' דאמר בדדמי שראהו שנטבע בי ושהה כדי
שתצא נפשו ולהכי קאמר מת וכו' ע"ש .מבואר כמוכח מפי' המשנה הנ"ל מ"מ תצא מדרבנ .
דאפי' בשהה כדי יציאת נפש ומצאו מת בעי' נמי
‡˙˘‰Âיוצדקו ג' הבבות שברמב" ,מתחלה
וקברתיו ודלא כמ"ש לעיל בדעת ה"ה.
ובהלכה י"ט מיירי בלא שהה ,אבל
'ÈÈÚÂתשו' מהר"י בירב סי' י"ז שהתיר אשה ע"י גוי הועלה מהמי בעי לכתחלה וקברתיו ,ובדיעבד לא
תצא .בבא שניה מיירי שלא הועלה מהמי ,ע"כ בעי
מסל"ת שראה היהודי שהציל עצמו על קרש שהה כדמסיק כ"מ מלשו ולא עלה ואז א ניסת לא
מקרשי הספינה והרגו הישמעאלי' וסיי וכ"ש תצא ,אבל אי לא שהה תצא .ושוב כתב די זה ממש
בנידו דיד שאי אנו צריכי' לעדות הגוי אלא בגוי מסיח לפי תומו ולא הזכיר ולא עלה ,כי סמ
להתירה לכתחלה אבל להתירה בדיעבד בעדות
היהודי סגי עכ"ל .והנה עדות היהודי ש היה ז"ל אשלפניו כמ"ש כ"מ וא"ש.
עוד העיד ר' שבתי הנזכר אי ראה מת משה
.Ôωτ Ô¢˘ ‡"¯‰Ó ˙·Â˘˙·Â ‰ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"˘Ó ,‰Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .ÂË
.'Ú‰· Ì˘ Î"˘Ó Ë"ȷӉ ‰"„ ‰Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯ .ÊË
