Page 312 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·¯Ú‬‬

‫‪‚Ú ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[‰ Â‚Ú ÔÈ Ú‬‬

‫]‪ÍÂ˙ ˙Ó È‡ ˜ÙÒ .â .Ê"Ή ÌȇÏÎÓ È"Ù „"·‡¯Â Ì"·Ó¯ ȯ·„· .á .ÏÂÙÈÏ Â‡ ˙ ˙˘‰Ï ‰ÈÂ˘Ú ‡Ó¢ ÔÈ Ú· .à‬‬
‫‚' ‪[‰Ï‡˘Ï Ô È˘ÈÈÁ .ã .ÌÈÓÈ‬‬

‫דר' אסי אר"י‪ ,‬דבשלמא הת איכא למימר אימר‬ ‫˘‪Â˙„ÏÂÈ Â˙¯Â‰ ȯ˘‡ Â˙ ˘Ó ‰ÓÈÏ˘Â ÂÓ˘ ‰ÓÏ‬‬
‫עורב נטלה אבל הכא מומא להי אזל‪ ,‬ואיד אימר‬ ‫·¯‪‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ "È '‰ „È„È ‰"‰ Â˙ÓÂÚÏ ¯Ó‡È ÍÂ‬‬
‫מו עובר הוה ואתסי‪ .‬והנה הרמב" לא מייתי כלל‬ ‫‪'Â‰Ó Ìȯ‡ÙÓ ÂÓ˘ „·ΠÏ„‚Ó ÊÂÚÓ ‚"‰‡Ó‰‬‬
‫ה ועיי' מ"ש כ"מ פ"ג מה' בכורות הלכה י"ג וצרי‬
‫˘‪.‡"ÚÈ ‡¯ËÈÈ ˜"˜„ „"·‡ È" ‰ÓÏ‬‬
‫טע למה‪.‬‬
‫‪ È ÚÈ‚‰‬נוע מכתבו אודות העגונה אשת ר' ליב ב"ר‬
‫‪ ‰ ‰Â‬לכאורה מלשו הש"ס אימר מו עובר הוה‬
‫גאדל משועבד דיישוב סאלקוס ע גביית‬
‫משמע דמיירי שנתערב בעל מו בתמי‬ ‫עדות מעשה בד" דפר"מ‪ ,‬ואת כל הנגזר עליו מאת‬
‫הרבה והבעלי לא ידעו אי היה מו עובר או מו‬
‫קבוע‪ ,‬והשתא דלא אשכחנא לי' אנו תולי שהיה‬ ‫פר"מ‪ .‬וביקש ממני לחוות עניות דעתי בעני זה‪.‬‬
‫מו עובר‪ ,‬ולא בעי לאוקמי' בודאי מו עובר‬
‫שנתערב‪ ,‬דא"כ ג לר"מ תולי שנתרפא המו כיו‬ ‫‪ ̯ËÂ‬אענה ובגמר דבריו נתפס פר"מ במה שסיי‬
‫שהוא מו עובר וכמ"ש תוספות כי האי גוני בנדה‬
‫בסו וז"ל‪ ,‬כי מלבד הספיקות הנ"ל יש‬
‫ס"א ריש ע"ב ע"ש‪.‬‬ ‫הכחשה בי אשת ר' ליב ובי עדות של ר' ישעי'‬
‫בלאק ]רצונו כי האשה אמרה שיבדקו וימצאו שומא‬
‫‡·‪ Ï‬הא קשיא לי תינח מו עובר כפצע וחבורה‬ ‫בגופו והעד אמר שחפשו ולא מצאו שומא בגופו[‪.‬‬
‫וזה צ"ע מאוד א זה הוי הכחשה‪ ,‬כיו דשומא‬
‫ומרוח אש וכדומה המתרפאי מאליה אבל‬ ‫עשויה להשתנות אחר מיתה וכו'‪ ,‬או דנימא דוקא‬
‫אכתי לוקמי ביבלת דהוה מו עובר כדתנ עירובי‬ ‫עשויה להשתנות משחור ללב ‪ ,‬אבל שיסולק לגמרי‬
‫ק"ג ע"א חותכי יבלת במקדש‪ ,‬וגבי פסח )פסחי סה‪,‬‬ ‫ממה שהיה בגופו בחייו זה לא מצינו‪ .‬ויכול להיות‬
‫ב( חתיכת יבלתו אינו דוחה שבת‪ ,‬ולא עביד‬ ‫באשר שאשת ר' ליב לא אמרה באיזה אבר בגופו‬
‫דמתרפא ממילא מאליו‪ ,‬ומ"מ לכשיבש מיפר‬ ‫יש לו השומא כי אמרה סת יש לו שומא בגופו לא‬
‫איפרוכי כמבואר בעירובי ש ‪ ,‬ועביד דאתחכ‬ ‫היו מתעסקי עמו מחפשי' היטב בכל גופו שימצאו‬
‫בכותל ונתר מאליו‪ ,‬והוה דומה לפלוגתא דר"מ‬ ‫את השומא והיה לה לטורח וג שהי' אז‬
‫ורבנ ממש‪ .‬ודוחק לומר דבהא אפילו רבנ מודו‬ ‫כשקברוהו באישו לילה המה היו נחפזי לקוברו‬
‫לר"מ דוקא היכי דאיכא לומר עורבי' שקלוהו אבל‬ ‫ולא חקרו וחפשו היטב אחר השומא עכ"ל בעני זה‪.‬‬
‫לנתר ע"י חיכו בכותל לא אמרינ ‪ .‬זה דוחק דמי‬
‫גרע מבגד שאבד בו כלאי וצבעי דאמרינ מינתר‬ ‫‪ ÈÊÁ Â‬אנ מה יורנו הי"ת בדי ההכחשה הנ"ל ואחר‬
‫נתר לרבנ דר"מ‪ ,‬כדאמר ר"ח בנדה ס"א ע"ב‪ .‬ומש‬
‫היה קצת ראיה למ"ש בש"ע י"ד רסי' ש"ב דה‬ ‫כ נדבר כיד ה' הטובה בגופא דשריותא‪.‬‬
‫דבגד שאבד בו כלאי היינו דוקא בכלאי דרבנ‬ ‫ומהי"ת נבקש רחמי על רזא דנא שלא נכשל בדבר‬
‫תלינ אימר מינתר נתר‪ ,‬דאע"ג דרבנ דר"מ תלו‬
‫בעורב אפילו בטומאה דאורייתא ודאי‪ ,‬כגו‬ ‫הלכה ח"ו ויראנו נפלאות מתורתו‪.‬‬
‫שהטהור עובר ומאהיל על ג' גלי שבודאי האהיל‬
‫על גל הטמא מ"מ טהור‪ ,‬דבודאי עורב נטלו‬ ‫]·‪[‡Â‰˘ Ïη ÔȯÒ‡ ÔÈÓÂÓ ÈÏÚ‬‬
‫וכדמוכח מרש"י ותוס' פסחי יו"ד ע"א גבי על‬
‫ובדק ולא אשכח יע"ש‪ .‬נמצא גבי גל תלינ בודאי‬ ‫‚¯‪ 'ÈÒ‬בבכורות כ"ה ע"ב בעלי מומי אוסרי בכל‬
‫עורב נטלו‪ ,‬ולאו דוקא גל שנתערב אלא אפילו גל‬
‫א' שהיה בו קברות ובדקו ולא מצאו מטהרי רבנ ‪.‬‬ ‫שהוא ר' יוסי אומר יבקר‪ ,‬ופליגי בפירושא‬
‫ומ"מ בכלאי דאורייתא לא אמרינ ודאי נתר מאליו‪,‬‬ ‫דהאי ברייתא אמוראי‪ ,‬ר"נ אמר רבה בר אבוה מוקי‬
‫ליה בגיזת צמר בכור בעל מו שנתערבה‪ ,‬ור' אסי‬
‫אמר ר"י מוקי ליה בבעל מו שנתערב ובדקו ולא‬
‫מצאוהו‪ ,‬ופליגי בפלוגתא דר"מ ורבנ במשנה נדה‬
‫ס"א ע"א‪ ,‬ור' חיי בר אבא אמר ר"י לית ליה האי‬