Page 310 - 4
P. 310

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                     ‫‪¯Ú‬‬

‫הרב"י ש שלא הוזכר שמו ועירו ומשפחתו ולא‬         ‫דרישה וחקירה וכבר נגמר העדות ואינו חוזר ומגיד‪.‬‬
‫שו סימ אלא אותו שיצא מסאפי' ע היעניצרי‪.‬‬                           ‫ומוכח כמ"ב‪.‬‬
‫נמצא דקדקו העדי היטב רק שבאנו לחדש דבר‬
‫עובדא היכי הוה ונאמר שנתלוה א' ]האחר[ עמו‬       ‫‪ Ó"ÓÂ‬פקפוקי קיי דלמא הת שלא לסתור דבריו‬
‫ונפרד מה סמו לעיר‪ ,‬ועל זה כתב שאי לנו לחדש‬
‫מעשה שהיה כמו בגברא חרוכא שאנו רוצי לחדש‬        ‫ראשוני היינו תולי במלתא דלא רמיא‪ ,‬אבל‬
‫דבר במעשה שהיה‪ ,‬אז אמרי דילמא לאו הכי הוה‪,‬‬      ‫מנ"ל דילמא אי מיד בתחלת דבריו היה אומר מכפר‬
‫משא"כ בעובדא דמ"ב ובעובדא דיל אי שו ספק‬         ‫שיחיה אריה לא היה מקבל עדותו אפי' בלא מעשה‬
‫בגו המעשה ואי אנו רוצי לחדש בו דבר‪ ,‬רק‬          ‫שהחזיר גייס לאחוריו‪ ,‬ואי כא ראיה לנידו דמ"ב‬
‫שנאמר דמילתא דלא רמיא על העדי לא השגיחו‬         ‫ולא לנידו שלפנינו‪ .‬ומסתיי דלא תיקשי עלי' מהאי‬
‫ובדבר שאינו צרי )לגו ( ]לגופו[ שכבר היה עדות‬
‫גמור בלי שאלת בנותיו כמה היו‪ ,‬א"כ א"ל לאו‬                    ‫עובדא אבל ראי' ליכא‪.‬‬
‫אדעתיה‪ ,‬לא יחלוק הרב על הראיות מ"ב ועל ראיה‬
‫)מספ"ק( ]מספ"ב[ דר"ה‪ .‬מיהו מתשובו' הר" קשה‬      ‫‡‪ Ì Ó‬מ"מ מסברא נ"ל דיש לסמו בנידו שלפנינו‬
 ‫דהוה נמי שינוי במעשה שנאמר ששינו שמו חיי‬
‫אלא שהר" כתב שהיה עשוי להשתנות ולק"מ‪ .‬ולו‬       ‫שההוכחות מרובות ועצומות‪ ,‬וג הרי לא‬
‫יהבינא חומרות הרב ב"י שגזר אומר שלא תינשא‬       ‫אמר להדיא ששתי בנותיו חיות הנה רק משמעות‬
‫עד שיחפשו בסאפי' א משני קדמוני לא נסע‬            ‫לשו העדי ‪ ,‬אפשר לא הבינוהו היטב ובשג שביו‬
‫יהודי ע יעניצרי וקטרוגי‪ ,‬אבל אחר החיפוש‬         ‫ההוא אבדו עשתנותיו אפשר בשעת חליו מחמת‬
                                                ‫ביעתותא דמלא המות שכח שכבר התאבל על הבת‬
           ‫מפרשי' המעשה להקל כנ"ל‪.‬‬              ‫ההיא‪ ,‬וזה שכיח יותר מסברת עשוי להשתנות שכתב‬

‫‪ ‰ ‰Â‬בנידו שלפנינו כבר חפשנו ובדקנו בבית‬                           ‫תשו' הר" ‪.‬‬

‫הסמו לב"הכנ בזבארוז הסמוכה‬                      ‫‪ ÔÈÈ„ÚÂ‬פש גב לברורי בתשו' ב"י סי' )י"ב( ]ח'[‬
‫לטארניפאל מזמ יציאתו של זה היינו התחלת הקי ‪,‬‬
‫ולא נמצא שו א' שיצא מש ששמו כ וכ ‪ ,‬והרי‬         ‫והובא בקיצור בק"ע אות ר"א דיהודי יצא‬
‫אשתו מותרת‪ ,‬אע"ג שיש לבעל די לחלוק ולומר‬        ‫)מסאפי( ]מסופיה[ ואמר שיש לו חברותא טובה‬
‫בשלמא הת ידעו הרוצחי שאותו שיצא מעיר‬            ‫יעניצרי מקטרגי‪ ,‬וכ היה קלא דלא פסיק שיצא‬
‫סאפי' הלז )יצא( ]הוא[ הנרצח‪ ,‬וליכא למיחש לתרי‬   ‫מהעיר ע הנ"ל ונהרגו שלשת בדר והודו‪,‬‬
‫סאפי' אבל הכא ניחוש לתרי זבארוז‪ .‬כבר כתבתי‬       ‫הרוצחי שהרגו ליהודי שיצא מסופי' ע הנ"ל‪ ,‬א‬
‫לעיל כי ממש חששא שא"א הוא‪ ,‬והרב"י בעצמו‬         ‫העד)י ( העידו שראהו יוצא ע ב' יעניצירי וקטרוגי‬
‫כתב באותה תשובה הא דהחמיר כ"כ והלא בעובדא‬        ‫אחד‪ ,‬וכ' הרב"י לכאורה י"ל שלא נתחבר אלא ע‬
‫דתרי יצחק קיי"ל להקל כרבא‪ ,‬ותיר הת איכא‬         ‫א' כאשר אמר‪ ,‬והשני נתחבר עמה לפי שעה ויצא‬
‫שמו וכינויו ובר אחתי' דרב ביבי משא"כ בעובדא‬     ‫עמה חו לעיר ונשאר בסביבותיה‪ ,‬וכתב שאי‬
‫דילי' דליכא כל הני יש להחמיר ע"ש וא"כ בנידו‬     ‫להתיר על זה דהרי אפשר לפרש לשונו שיש לו‬
 ‫שלפנינו דעדי טפי טובא מעובדא דתרי יצחק ג‬       ‫חברותא יעניצירא כמה וכמה ושמא מעלמא קאמר‬
                                                ‫ולעול חברותא שלו היו ב' כמאמר העד)י (‪ ,‬וכיו‬
  ‫הרב"י יודה דאתתא דא שרי' לעלמא כנלע"ד‪.‬‬        ‫שהרוצחי הרגו אותו שנתחבר ע א' איננו זה שראו‬
                                                ‫העדי ‪ ,‬ואי להתיר האשה כ"א בדבר ברור כדמוכח‬
 ‫‪ ÚȈÈÂ‬הדבר לפני ת"ח מופלג אחד‪ ,‬וא יסכי‬         ‫מעובדא דגברא חרוכא דאפילו על צד הדוחק‬
                                                ‫מפרשינ להחמיר‪ ,‬ע"כ אי היתר לאשה זו אע"כ‬
‫לימטינא שיבא מכשורי‪ ,‬ויושיב בית די של‬           ‫יבדקו בדיקה מעליא בכל )סאפע( ]סופיה[ מזמ רב‬
‫ג' ויתיר האשה נעני אשת משה זוסיא פונקל‬          ‫ומשני קדמוני א לא יצא יהודי ע יעניצרי‬
 ‫מזבארוז הסמו לטארניפאל אשר הי' דר בבית סמו‬     ‫וקטרוגי‪ ,‬ואז ע"כ צריכי לפרש להקל שזה נהרג ולא‬
‫לבהכ"נ‪ ,‬וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו‬        ‫נתחבר אלא ע א'‪ ,‬והשני נתלוה עמה לשעה‬
                                                ‫ונשאר בסביבות העיר אבל זולת זה אשתו אסורה‪.‬‬
                     ‫נפלאות‪.‬‬                    ‫ולכאורה הוא התנגדות להר" ומ"ב ולנידו שלפנינו‪.‬‬

                             ‫‪.‰Î¯·· Ì˙ÂÁ‰ „"Ή‬‬  ‫‡·‪ Ï‬כדמעיינת שפיר י"ל ולחלק‪ .‬בעובדא דהרב"י‬
           ‫‪.˜"ÙÏ ‚"ˆ˜˙ Ô¢Á¯Ó Â"Î '· ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                              ‫אי ספק בהגדת העדי שבוודאי דקדקו היטב‬
                                                ‫בעדות א ראוהו יוצא ע שני או ע אחד‪.‬‬
                                                ‫ובפרט שכל עיקר העדות תלוי ביציאה זו כמ"ש‬
   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315