Page 309 - 4
P. 309

‫‪ËÒ¯ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ עא‬                               ‫‪Ì˙Á‬‬

‫ה"ה( פרי דנימא משו דברי של מה בכ ‪ .‬פי' פני‬     ‫מקיימינ עדות ותולי בטעות העדי והוי ראיה‬
‫משה מנ"ל להוכיח מזה דבעי דרישה וחקירה‪,‬‬                ‫ברורה שאי עליה תשובה לכאורה‪.‬‬
‫דילמא ליתר שאת שאלו‪ ,‬אבל לא שצרי מדינא‪.‬‬
‫וקושיא זו נ"ל ליישב דלא חש לה ש"ס דיל ‪ ,‬דהרי‬   ‫‡‪ ‡Ï‬שלכאורה לפמ"ש רמב" ]בפיהמ"ש ש מ"א[‬
‫קיי"ל כיו שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אחר כדי‬
‫דיבור וכל עדות שאי צרי דרישה וחקירה מכיו‬       ‫ומביאו תוי"ט ש משמע קצת להיפו ‪ ,‬שכ'‬
‫שגמר דיבורו כבר נגמר עדותו‪ ,‬ואי לצר הדיי‬       ‫יע עיקר העדות הוא ראיית יו למ"ד אבל ראי' וכו'‬
‫ושיחותיו שיחת חולי ע דברי העד‪ ,‬וממילא אינו‬     ‫כ"כ אי אנו נזקקי לו ואיננו הכרת ההוא בתורת‬
‫חוזר ומגיד‪ ,‬והשתא שפיר מוכיח ש"ס אי ס"ד דלא‬    ‫עדות כלל ע"כ אי אנו חוששי לו‪ .‬משמע הא לאו‬
‫בעי דרישה וחקירה‪ ,‬א"כ כיו שאמר יהונת ב‬         ‫]הכי[ היינו חוששי אע"פ שהעדות מכוו מכל צד‪.‬‬
‫יוחנ ארי' מכפר שיחיה חלה ומת כבר הותרה‬         ‫והכא בנידו שלפני‪ ‰‬מ"ב הכל צרי והכל מעניני‬
‫אשתו‪ ,‬וא נאמר יחזור בו ויאמר בהיפו מכפר‬
‫שיחיה אריה אינו חוזר ומגיד וכבר הותרה האשה‪,‬‬                         ‫העדות‪.‬‬
‫ומה היה לו לר"ט לשואלו ההיפו אע"כ בעי‬
‫דרישה וחקירה ועדיי לא נגמרה עדותו וחוזר ומגיד‬  ‫‪ „ÂÚÂ‬צל"ע ראיות המ"ב הת לקיי העדות דלא‬

                      ‫וא"ש‪.‬‬                    ‫ליכחשו אהדדי תלינ בטעות וכ )בפסק(‬
                                               ‫]בפ"ב[ דר"ה מתרצינ דיבורא דלא לישוו להו עידי‬
‫‡‪ Í‬בלאה"נ קשה בהיפו ‪ ,‬מנ"ל דברייתא קמייתא‬      ‫שקרי ‪ ,‬וכ בהא פלוני רבעני שהוא עדות גמור לא‬
                                               ‫נפסלנו מטע רשע א פלגינ דיבורא כדי לשויה עד‬
‫ס"ל דלא בעי דרישה וחקירה‪ ,‬ומדלא הזכירה‬         ‫כשר לעני זה עצמו‪ ,‬משא"כ הכא בנידו שלפנינו‬
‫ה שאלה דר"ט הלא כל גופי חקירות שה מ הדי‬         ‫וכי באנו להכחיש העדי הלא נאמר כל דבריה‬
‫לא הוזכרו ג בברייתא השניה‪ ,‬ועיקר בדיקות נמי‬    ‫אמת ויציב רק על איש אחר ומעשה אחר נתכוונו‬
‫א בבגד לב או שחור נמי לא הוזכרו וסמכה‬          ‫ולא ]על[ זה‪ ,‬ואנחנו הטועי בדמיותינו להתיר אשה‬
‫הברייתא אסברת חו מסתמא חקר ודרש כדי ‪ ,‬א"כ‬      ‫זו‪ ,‬אבל העדות אמת נכו ומנ"ל דבכה"ג נתלה‬
‫ג ברייתא ראשונה שלא הזכירה הבדיקה קלה הלז‬      ‫בטעות‪ .‬וצ"ל דס"ל למ"ב מסברא דכיו שכוונו‬
                                               ‫שמות ומקומ וכל העני ‪ ,‬וקי"ל שאי לחוש‬
         ‫מנ"ל דס"ל א"צ דרישה וחקירה‪.‬‬           ‫לאיתרמי כולי האי‪ ,‬שוב א נאמר ע"י זה השינוי‬
                                               ‫נצטר לומר דאיתרמי כולי האי זה הוה כמו ביטול‬
‫‪ „ÂÚÂ‬יל"ד לאיזה עני מייתי כלל ה דהחזיר הגייס‬   ‫עדות‪ .‬אלא מ"ב צרי להביא ראיה לדמיו הלז‪,‬‬
                                               ‫וכמעט נראה ראיה להיפו שלהי יבמות מעובדא‬
‫לאחוריו‪ ,‬הלא זה לא עני להתיר אשה כי לא‬         ‫דיוחנ ב יהונת ארי' מכפר שיחיא ומבואר ש אי‬
‫ידע אד מזה אלא העד‪ ,‬ולא היו לו לומר אלא ע"א‬    ‫מהפ דבריו והיה אומר מכפר שיחיה אריה‪ ,‬היה‬
‫אמר לפני פלוני א"ל ששמו יוחנ ב יהונת מכפר‬      ‫מבטל עדותו אע"ג דאמר שמו וש אביו וש עירו‬
 ‫שיחיה וחלה ומת והשיא ר"ט את אשתו‪ ,‬ומה צור‬     ‫אפ"ה לא הוה תולה במילתא דלא רמיא אי אריה‬
‫לספר פטומי מילי שהזכיר גייס והזכיר כ בשתי‬      ‫קוד או כפר שיחי' קוד ש"מ דכיו וצמצו שמות‬
                                               ‫ומקומות לא הוה כביטול עדות‪ ,‬ודלא כמ"ב הנ"ל‪.‬‬
            ‫הברייתות‪ ,‬הלא דבר הוא‪.‬‬
                                               ‫˘·˙‪ È‬וראיתי דאי מכא קושיה על המ"ב דרש"י‬
‫‡‪ Î"Ú‬מוכח כסברת מ"ב הנ"ל דאי לאו מעשה‬
                                               ‫פי' כפר שיחיא אריה‪ ,‬שהכפר נקרא אריה‬
 ‫דהחזיר גייס לא היה שואלו ר"ט להפ‬              ‫ולא הוא‪ .‬והנה הכא כל עיקר סיפורו של העד הי'‬
‫העני כפר שיחיה אריה אע"ג דצרי דרישה וחקירה‬     ‫שהי' גבור כארי והחזיר גייס לאחוריו ועל זה נקרא‬
‫ועדיי לא נגמר עדות וחוזר ומגיד‪ ,‬מ"מ הכא הוה‬    ‫הוא ארי' ואמר לו ג בעירו קורי אותו כ ‪ ,‬נמצא‬
‫תלינ במילתא דלא רמיא אבל כיו שאמר שע"י‬         ‫זה היה עיקר סיפורו‪ ,‬ואי שיי על זה מילתא דלא‬
‫שהחזיר גייס לאחוריו קראו אריה‪ ,‬הו"ל מילתא‬      ‫רמיא הרי רמיא ורמיא‪ ,‬ומש"ה אי היה מהפ לא‬
‫דרמיא‪ ,‬וברייתא ראשונה דמייתי ג"כ האי עובדא‬     ‫היה מהימ ‪ ,‬אבל בנידו שלפנינו יצדקו דברי מ"ב‪.‬‬
‫שלא לצור ‪ ,‬אלא להורות נת אע"ג שהיה עובדא‬
 ‫והיה ראוי לשואלו להפ העני כיו דלא שיי‬         ‫‪ ˙ˆ˜Â‬יש להביא ראיה מה עובדא לדברי מ"ב‪ ,‬כי‬
‫מילתא דלא רמיא ומ"מ לא שאלו משו דלא בעינ‬
                                                ‫יל"ד איזה דקדוקי א' הירושלמי )ר"ה ש‬

                                               ‫‪.ÔÈÓÈ · ˙‡˘Ó Ô„ Â Â È ÙÏ˘ Ô„ · ‡Î‰Â :Ï"ˆ ‡Ó˘ .‰‬‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314