Page 304 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪„Ò‬‬

‫‪.ÂÌ˘ È Â˘Ï ‰ÊÂ‬‬ ‫מעול ובאו ואמרו לנו סימני תואר מצאו וחוטמו‬
‫ולסתיו כ וכ ‪ ,‬ואנו יודעי שבעל אשה זו הי' תואר‬
‫·‪ ‡˜ÒÈÙ‬דקטטה כתב בש"ג בש מוז"ה שהוא‬ ‫אלו האיברי כ ‪ ,‬מתירי' את אשתו על עדות כזו‚‪.‬‬
‫כש"כ דסימני דנידו דיד מובהקי טפי לברר‬
‫תוס' רי"ד ופסק כ רמ"א )סי' יז סע' מח(‬ ‫שעוסקי בבעל אשה זו‪ .‬ע"כ א יודעי בעירה של‬
‫דמומר שעיג אשתו הוה כקטטה‪ .‬והקשה עליו ש"ג‬ ‫האשה שלא דר ש אחר בסימני הנ"ל נדע בברור‬
‫הא לא אתחזקה בשיקרא‪ ,‬וכ צווח חלקת מחוקק‬
‫שעל בעלה של אשה זו העיד העד‪.‬‬
‫)ש ( וב"ש )ס"ק קמא(‪.‬‬
‫]‪[Â˙˘‡ Ô‚ÈÚ˘ ¯ÓÂÓ‬‬
‫‪ „" ÚÙÏÂ‬ס"ל למ"ד טעמא דקטטה משו בדדמי‬
‫‪ ˙‡ÊÂ‬שנית חשש עד אחד בקטטה לא הוצרכתי לזה‬
‫דס"ל דלא אתחזק לשיקרא מטע שכ'‬
‫תוס' )ש ד"ה איכא( דהיכא דאיכא חומר לא תשקר‪,‬‬ ‫שהרי בש"ס יבמות קי"ו )עמ' ב( לא קמיבעיא‬
‫א"כ נימא הא דקאמר בש"ס דאמרה גרשתני‬ ‫ליה אלא באשה הוחזקה כפרנית שאמר' גרשתני‪.‬‬
‫ואשתכח שקרא‪ ,‬לא דילפינ מה שקר לדהכא כלל‪.‬‬ ‫אלא שהרב מוה' אהר מינ זצ"ל בתשו' שב יעקב‬
‫אלא ש"ס בעי כמה שיעור קטטה שניחוש לבדדמי‪,‬‬ ‫סי' יו"ד במ"כ שגה והיה סובר דאי אמרינ ארגיל‬
‫ומסיק כ הוא שיעור הקטטה שתעיז לומר בשקר‬ ‫)הא( ]הוא[ קטטה לא )שיי ( ]בעינ [ שהיא אמרה‬
‫גרשתני וכל כיוצא בזה‪ ,‬וס"ל למוז"ה דמעג מחמת‬ ‫גרשתני‪ .‬והגאו שב יעקב בסימ י"א בתחלה פלפל‬
‫המרת דת הוה יותר מכיוצא בזה הנ"ל‪ .‬והשתא לא‬ ‫עמו עפ"י דרכו מפני כבודו‪ ,‬ושוב העמידו על האמת‬
‫מיבעיא למא דפוסק כמ"ד טעמא דקטטה משו ‪Ê‬‬ ‫כי שגגה היא זה ומייתי לי' דברי מהרש"ל שפי'‬
‫דמשקרי‪ ,‬וא"כ כל זמ דלא משקרי אי לחשוד‬ ‫להדי' דג אי ארגיל הוא קטטה מיירי‪ ,‬שכל כ היה‬
‫בשקרא‪ ,‬מ"מ מודה בשיעור קטטה כזה איכא‬ ‫מרגיל קטטה עמה עד שמחמת צרותיה למדה לשונה‬
‫למיחש בדדמי‪ .‬עכ"פ ונפקא מיניה דמהימנת‬ ‫דבר שקר לאמר גרשתני‪ ,‬אבל זולת זה לא יעלה על‬
‫בוקברתיו כיו דלא נחשדה לשקר‪ ,‬אבל עכ"פ מודה‬
‫דאיכא למיחש בדדמי ויפה פסק רמ"א‪ ,‬ומה שהקשה‬ ‫הדעת לחוש מאי דלא חיישו חז"ל‪.‬‬
‫ח"מ מתשו' הר" נמי לק"מ דתרתי בעי שהמיר וג‬
‫נתכווי לעגנה‪ ,‬והר" מיירי בהמיר ולא נתכוו‬ ‫‡‪ Ì Ó‬בש"ג מייתי ]מריא"ז[ בש מוז"ה ]ה"נ‬
‫לעגנה עיי וק"ל‪ .Á‬ועב"ש סי' קנ"ח סק"ב וק"ל‪.Ë‬‬
‫הרי"ד[ דמומר שעיג אשתו הוה קטטה‬
‫]·‪[Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È‬‬ ‫והריא"ז פליג עלה דהא לא הוחזק' כפרנית‪ .‬ורמ"א‬
‫)סי' יז סע' מח( חשש לו וחלקת מחוקק )סקצ"ד( הקשה‬
‫‪ ‡‰Â‬דפסק רמב" כמ"ד משו דמשקרא נ"ל גרס‬ ‫עליו מתשובת הר" יע"ש‪ .‬ויע כי זה מוז"ה הוא‬
‫בעל תוס' רי"ד על קידושי וקונטרס הראיות‬
‫כגירסת י"א דמייתי תוס' נפקא מיניה דארגילא‬ ‫שחיבר„ אי לנו ממנו אלא קונטרס קט נקרא ספר‬
‫איהי קטטה דבשלמא אי ארגיל איהו קטטה עד‬ ‫המכריע ורב גובריה‪ ,‬ע"כ לא מידחי בגילא דחיטתא‪.‬‬
‫שמרוב קטטה שלו הביא לידי כ שאמרה שקר‬
‫בפניו‪ ,‬וא"כ אפי' כבר נשכחו כל המעשי ועבדא‬ ‫‡‪ ˜È˙Ú‬כא מ"ש כבר בעני זה ובישוב הרמב"‬
‫שלמא מ"מ היא תחוש מי יודע מה יהיה בסו‬
‫הימי ומה יעשה לה בעל הריב הלז‪ ,‬ע"כ אומרת‬ ‫)הל' גרושי פי"ג ה"א( אשר האריכו‬
‫בדדמי להשמיט מתחתיו‪ ,‬אבל אי ארגילא איהי‬ ‫בתשובותיה הרא" )סי' כ( ומהריב"ל )ח"ב סי' טז יז(‬
‫קטטה פע אחת וכי לעול תריב ולנצח תקצו‬
‫דמייתי כ"מ ע ביאור דברי הטור בעזה"י‪.‰‬‬

‫‚‪.˙Ú„ ‰ ‰ ‰"„  'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê ¯Â‡È·· Íȯ‡‰  ȷ¯ .‬‬
‫„‪.„"ȯ‰ ¯·Á ÚȯÎÓ‰ 'Ò ,Ê"‡È¯‰ ,„"ȯ‰ Ï˘ „Π¯·Á ˙Âȇ¯‰ Ò¯Ë Â˜„ ,„ÂÁÏ ÚȯÎÓ‰ 'Ò „ÂÁÏ ˙Âȇ¯‰ Ò¯Ë Â˜ .‬‬
‫‪,‰Ó 'ÈÒÂ Ê 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜"È·Â ,Ϙ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ,‡ ,Ê˘ ÔωÏÂ Ì˘ ˙ÂÓ·È ‡"¯˜ '¯ ,Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È·· ÂÎȯ‡‰ ÌÈ Â¯Á‡‰ .‰‬‬

‫˜‪.„ÂÚ ÊÙ ÂÙ 'ÈÒ ¯Â‡ È„ÂÓÚ ,‚ 'ÚÒ ÊÈ 'ÈÒ Ú"‰‡ ·˜ÚÈ ˙ω‬‬
‫‪.‰ÓÁÏÓ· ‡"Ú„ ‡È‚ÂÒ· „Ș ˙ÂÓ·È Ò"˙Á 'ÈÁ '¯ .Â‬‬

‫‪.'ÂΠȯ˜˘Ó„ ÌÂ˘Ó ‰Ë˘„ ‡ÓÚË „"ÓÎ ˜ÒÙ„ Ì"·Ó¯Ï ÂÏÈÙ‡ ‡Ï‡ Ï" ‰ ‰"ÊÂÓ È¯·„ ˜„ˆ Î"‡ ,ÈÓ„„· ÌÂ˘Ó :Ì˘ ˙ÂÓ·È Ò"˙Á 'ÈÁ· .Ê‬‬
‫‪.ÁÙ 'ÈÒ ·"Á· ÔωÏ ,‚"Ï˜Ò ÊÈ 'ÈÒ ˘"˙Ù 'ÈÚ .· 'ÈÒ ¯ÊÚχ „È ˙"¢·Â Ê 'ÈÒ ‰·¯ ‰Èχ ¯„Ò 'Ú .· 'ÈÒ Ï‡˜ÊÁÈ ˙Ò Î ˙"¢· Î"Π.Á‬‬

‫‪.'ÂΠ˘"· Î"˘Ó ˘"‡Â :Ì˘ ˙ÂÓ·È Ò"˙Á 'ÈÁ· .Ë‬‬