Page 305 - 4
P. 305
Ì˙Áסימ ע ‰Ò¯ ¯ÙÂÒ
‡ Íכל זה אי שמע עכ"פ מאד ידוע אבל שמע ועכשיו היא בטוב עמו חושבת בנפשה שלעול יהיה
כ ולא תרצה לפטור נפשה ממנו בדדמי .מיהו למ"ד
שמועה כשיחת נשי שרוב העול מוציאי משו שמשקרת ס"ל הוחזקה כפרנית לעול ,אבל
קול זה גרע טפי משני טעמי א' לפעמי אד חולה מ"ד בדדמי כבר כתבתי לעיל דס"ל דלא ילפי' מה
נוטה למות ומעבירי קול במחנה העברי' פלוני מת שקר לדהכא אלא לשער שיעור קטטה משו הכי
ולאחר שעה הרי הוא חי משא"כ כשאד פרטי אומר בארגילא איהי קטטה מהימנא נמצא מ"ד משו
מת פלוני לא חיישינ לכ כ"כ מבי"ט ח"ב סס"י דמשקרא הוה חומרא בכל צד ה בקברתיו ה
)ח'( ]ע"ח[ וכתב על זה נאמר חבר מת תאשר )גיטי
ל ,ב( .נמצא עדי שומע מאד יחידי משומע קול בארגילא איהי קטטה ,ע"כ פסק רמב" כ .
המו אומרי כי יש לתלות שהוציאו קול לפי שעה
˘"Ó·Âנ"ל נמי במ"ש הרא"מ בכוונת הטור דמיירי
ונתבטל אח"כ.
דעד אחד מסייעא לה אחר שכבר אמרה מת
„ÂÚחששא אחרת שלפעמי נאבד אד ונעל בעלי ,י"ל ס"ל לא ס"ד משו שהיה לה פ"א קטטה
נקרא לעול ע"א בקטטה אלא אשה שיושבת שלוה
וחושבי עליו זה ודאי מת או נהרג ואומרי ע בעלה אע"פ שהי' לה פ"א קטטה אי זה קטטה כי
באומד בעלמא ,וג זה הוא משמועת רבי שכול לא לנצח יריב ,א בבואה ואמרה מת בעלה שהי'
אומדי כ כ"כ בתה"ד אבל שמע מאד פרטי פלוני מעורר הראשונות שכבר אמרה כ פ"א גרשתני מחמת
מת לא חיישינ לזה דאלו מאומד היו רבי אומרי קטטה ,ע"כ כל שהיא שותקת והעד בא לא מיקרי ע"א
בקטטה והאי בעי' היא ע"א בקטטה פי' שכבר
כ. נתעוררה קטטה הראשונה ע"י שאומרת מת בעלה
וחששתי לקטטה ושוב בא העד ע"ז קאמיבעי ליה.
Ï"·È¯‰ÓÂח"ג סי' פ"ט מוכיח זה מנמוקי יוס
‰ÈÓמרמב" משמע דבכל עני חיישינ ששוכרתו,
בש הרא"ה דכתב א יצא קול פלוני
מת ושוב מצאוהו אחר ג"י אשתו מותרת ממנ"פ אי והיינו לפמ"ש לעיל Èדבכל ע"א דעלמא אפילו
הקול אמת הרי אשתו מותרת וא אינו אמת תלינ בעבידא לאגלויי איכא למיחש שנשכר להעיד
שהוא בתו ג"י ולא נשתנה משמע דאקול לא סמכינ ומשקר אפי' בעבידא לאגלויי ,א באשה )דאפילו(
וכ משמע לי מריטב"א כתובות פ' שני דייני גזירות ]ד[דייקא ואפילו במקו דאמרי בדדמי ,מ"מ לא
)קז ,א( דקאמר ששמעו בו שמת וכו' ,י"ל ששמעו תשכור עד שקר .אבל למ"ד שמשקרת א"כ בוודאי
מב' עדי ששמעו מפלוני ופלוני שהלכו למדינת הי איכא למיחש שמשקר בשכר אפי' בעבידא לאגלויי,
פי' בעדות כזה זני האשה ובני ,אבל בע"א האשה ולה מ"ד ליכא למיפשט מדגלת .באופ שעכ"פ כא
זני מפני שניתרי על פיו ,אבל הבני שאינ יורדי בנידו שלפנינו אי כא מקו לחשש קטטה אע"ג
לנחלה ע"פ עד אחד אינ נזוני ,משמע שמעו בו
שמת סת ולא על ידי קול שהוחזק בב"ד כנ"ל אי דהבעל הרחיק נדוד מאשתו זמ מה.
האשה ניתרי' ולא נזונית וגרוע מע"א. ‡ Íהשלישית צ"ע ,דלא אמר העד הראשו סת
Ú„Âדב' חששות אלו לא נמצאו במקו אחד דבעיר שמת אלא שמע בב"הכ שמת ר' הירש פויגל.
הנה נבאר בעזה"י במתני' שלהי יבמות איתא להדיא
שמת ש ואומרי פלוני מת איכא חששא דמתירי ע"פ בת קול אחד ששמע פלוני מת ולא
קמייתא שמא נטה למות ואומרי שמת וכבר כמה חיישי' שמא מה' נשי משו דעיגו כשעת הסכנה
פעמי אירע שהשכני שפכו המי והוציאו הכהני דמי ובשעת הסכנה כותבי אע"פ שאי מכירי
מהשכונה וטעו וחי וק על רגליו א חששא משמע שהיה ראוי לחוש למיעוטא לחמשה נשי
בתרייתא ליכא ובאומרי מת או נהרג במקו אחר משו שנשתנה העני ממה שרגיל ששמע קול מבשר
וכמ"ש כשאינ מראי מקו איכא חששא בתרייתא ואומר פלוני מת ,ע"כ היה לנו לחוש למיעוט .א
כיו שנעל זמ מה חושבי שמת אבל חששא הואיל וכל עיגו הוא שעת הדחק ע"כ מקילינ
ומכ"ש א אמר ששמע פלוני מת אע"פ שלא חקרנו
קמייתא ליכא. מי ששמע אי לנו לחוש למיעוט שמא מחמשה
Ì Ó‡Âע"א המעיד בפנינו שמעתי או שמעיד בש נשי שמע או מחשו"ק דלמיעוטא לא חיישינ .
אחד שאמר לו שמעתי ,בזה יש לדו א
נאמר מסתמא כוונתו ששמע כדינא מיחיד שאמר מת
.Ì˘ ˙ÂÓ·È· ‰ÓÁÏÓ· ‡"Ú„ ‡È‚ÂÒÏ Â È·¯ ˙ ÂÂÎ .È
