Page 75 - 4
P. 75
Ì˙Áסימ י ‰Ï ¯ÙÂÒ
עדיי היה המנהג שהפנויות טבלו לנידת ,וא"כ אי ][‰ ÊÓ ˙˜„· ‰˜ÊÁ
מגוי הוי הולד פגו משא"כ מישראל .ולפ"ז בזה"ז
שכול נדות ומישראל נמי ב הנדה מיהו הוה ופגו ‡· Ïלפע"ד לק"מ ,דידוע הירושלמי )כתובות פ"א
נמי וליכא ס"ס. ה"ח( דפליגי ר"ג ור"י ר"ג ס"ל חזקה בודקת
ומזנה ור"י ס"ל זנות רצה אחר הפסולי ואי זו
]‚„¯ [˙ÂÓ˘ '·Â „Á‡ Ì˘Ó Ò"Ò חזקה כחזקה דעלמא דנימא רובא וחזקה רובא עדי
כמ"ש רו מעלת הגאוני בתשובותיה פה בנידו
¯˙ÂÈÂנראה אפילו בזה"ז הוה ס"ס אפילו אי אחד שלפנינו ימחלו כבוד ,דזה שיי בחזקה כעי בית
מנוגע ופרה אדומה חזקת אד טמא ,אבל חזקת
מתיר יותר מחבירו ,משו דהוה שני עניני המנהג הוא מנהג בנות ישראל בודקת ,ומנהג
ממש לא בעי שיהיה אחד מתיר יותר ,כמ"ש מהרא"י )פריצת( ]פסולי [ מזני ולא כשרי .והנה במשנה
)סי' קל( דמייתי ש"כ בכללי ס"ס אות י"א .וכ מוכח דמכשירי )פ"ב מ"ז( עיר שישראל וגוי דרי בה
במס' כריתות י"ג ע"א ס' יונק כשיעור וכו' ע"ש .וכ' ונמצא בה תינוק מושל דהולכי' אחר הרוב פליג ר'
ב"ש )סקמ"ג( דמהרא"י )סי' לז( פליג אס"ס הנ"ל דהרי יהודה דהולכי' אחר רוב משליכי אפי' שפחה אחת
בפרוצה ביותר מספקינ בבניה בספק ממזרי ולא בעיר תולי בה ומסלקי' כל העיר דאי מנהג להשלי
אלא שפחה ,ות"ק לא פליג אהסברא אלא ס"ל
נימא ספק מגוי נתעברה. מחמת רעבו ג הכשירי משליכי .וכ מבואר הת
במוצא בשר הל אחר רוב אוכלי בשר מבושל וכ
„"ÚÏÂליישב דאי כא מחלוקת ,עי' מהרי"ו סי' בפ"ה ע"ש ,לא אחר רוב הדרי כי המנהג באותו
דבר מסלק האחר מאותו העני לגמרי .והכא בודאי
פ"ח Âדהר"ר ישראל דמייתי ש היינו כ הוא שאי מנהג הכשרי לזנות כ"א )הפרוצות(
מהרא"י הנ"ל ודפי' דלא חייש מהרא"י לגוי פשוט ]הפסולות[ ,א אי מנהג בנות ישראל להתפתות
הוא משו דכש דחזקה בודקת ומזנה מכשר ,ה"ה אלא לכשרי ,ור"ג הל אחרי האשה שעלי' אנחנו
בודקת ומזנה מישראל ולא מגוי ערל דחרפה היא לנו דני וכיו שאינה מתרצית אלא לכשרי' א"כ מכשיר
אפי' לפסול בניה ע"י ישראל ולהכשיר ע"י גוי פסול אפי' ברוב פסולי ומסלקי' כל הפסולי מ העיר
ישראל עדיפא לה מכשרות דגוי .וזה פשוט לכל בר כמו הת במשליכי' או במבשלי בשר ,ור' יהושע
דעת וכ ראיתי לגאו ווארשוי *Âדפשוט בעיניו כ . ס"ל אזלינ אחר הזכרי המזני ומסלקי כל
הכשרי ואפילו ברוב כשרי הזנות רצה אחר
'ÈÚÂפירש"י כתובות י"ג ע"א ראוה מדברת בפנוי' הפסולי ולק"מ ק' הב"ש ואנ קיי"ל כר"ג אפי'
ומשו חששא דפסולי לנתי ולממזר פי' כ ברוב פסולי וא"ש.*‰
להוציא ס' גוי היכי דלא שכיחא נתי וממזר לגוי לא
חיישינ דבודקת ומזנה אע"ג דרוב גוי פרוצי' וזנות ]‡˘¯Á‡ ˜ÙÒ ÔÈ˘Â¯È‚ ̄˜ ˜ÙÒ ‰¯·Ú˙ ˘ ‰
רצה טפי אחריה מ"מ מודה ר"י דאשה בודקת ‚[ÔÈ˘Â¯È
ומזנה שלא להבעל לגוי ואולי כ' רש"י זה ליישב קו'
תוס' ש ע"ב ד"ה מכשיר וכו' שהקשו אע"ג דאמרי' 'ÎÂמהרי"ו סי' )ע"ג( ]ע"ד[ להתיר ולד אשה
הכא ר"ג מכשיר אפי' ברוב פסולי וכו' די"ל ה"א
ר"ג מיירי בחורבא דדברא ברוב פסולי גוי ואי שנתעברה ס' קוד גירושי ס' אחר גירושי
אשה נשמעת לה אבל בחורבא דמתא דרוב פסולי מתיר מטע ס"ס שמא מגוי שמא מישראל .ולכאורה
נתי וממזר ה"א כולי האי לא בקיאי בבדיקת יוחסי לא הוה ש אונס חד שמא ממזר או שמא אינו ממזר
קמ"ל ,אבל למסקנא מכשיר ר"ג אפילו ברוב פסולי דכל אחד מתיר יותר מחבירו ,דאולי בימי מהרי"ו
נתי וממזר .ומ"ו ה"ג בהפלאה )כתובות ג ,ב( הקשה
למא דס"ל לר"ת בעילת גוי אינו אוסר אפי' לבעל
א"כ בפ"פ מצאתי הוה ס"ס דלמא לגוי ולהנ"ל ניחא
דלגוי ליכא למיחש וזהו סברת מהרא"י.Ê
.̄˜‰ 'ÈÒ· ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"Π.*‰
.Ï" ‰ „"‰˙· È"‡¯‰Ó ȯ·„ ‡È·‰ ‡Ï ÂÏÂÎ ÏÈÈ È"¯‰Ó ˙"¢· .Â
.‚"Î˜Ò Ì˘ Ú"‰‡ ˘"˙Ù· ‡·ÂÓ Á ˙‡ ‡ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‰ÓÏ˘ ˙„ÓÁ ˙"¢· ‰‡¯ .*Â
.Ì˘ '‚ ‰¯Ú‰·Â ·˘ÂÈÓ ‰Ê·Â ‰"„ Ë 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.Ê
