Page 77 - 4
P. 77
Ì˙Áסימ י ÊÏ ¯ÙÂÒ
שכבר הוחזקה בחזקת היתר לבעלה השני ע"ש שהערל זיגמא שכב בביתה כמה שני והולידה ממנו
בביאור ,ואע"ג דהשתא איגלאי מילתא ע"י העדי' ב' בני עכ"פ וכ"ע דיימי מיני' וא"כ עכ"פ שיי גבה
האחרוני דבטעות הוחזקה לבעלה מ"מ מגרע כח ספק ישראל ס' נכרי ובפרט שרוב עיר ורוב סיעה
חזקת איסור דכבר אזל לי' מקצת וכ דעת ר"י בר שהיא דרה ש הכל נכרי כמבואר בתשו' הגאו
ברו בתוס' כתובות כ"ו ע"ב סו ד"ה אי וכו' מקעמפנא ,ובמקו אחר כתבתי *Áבפלוגתת הרמב"
שכתב ונ"ל דהכא לא אמרי' אוקמא אחזקה לפי והטור סס"י ו' דלהטור תלינ שהבועל הל אצלה
ששני שמוציאי' אותו מחזקתו של היתר העידו ולהרמב" לא תלינ נ"ל עכ"פ לא פליג הרמב"
תחילה ומיד שהעידו יצאו מחזקתו ע"י עדות ותו אלא בנבעלה חו לביתה דעכ"פ נדה היא מביתה א
לא אמרי' אוקמה אחזקה וכו' ואע"ג דעכשיו לא ידעי' אי אזלה לגבי בועל או נבעלה בשוק אבל
הוכחשו מ"מ ס"ל להר"י בר ברו דתו לא מקרי היכי שלא ידעי' שנדה מביתה ג הרמב" מודה
חזקה ואע"ג דר"י פליג אהר"י בר ברו ומ"מ יודה דמסתמא הבועל הול אחרי' ולקרובי לא חיישי'
הר"י לעני נידו שלפנינו דעכ"פ חלשה לי' חזקת כבר בארתי ג"כ במקו אחר לחלק דלקורבה עצמה
לא נחשדו ישראל אבל לקרובי' מחמת חיתו בעל
א"א כדי לצר לס"ס כאשר יבואר לקמ אי"ה. חיישי' והכא ליכא בעיר ישראלי אלא קרובי עצמה
ושארי כול ערלי א"כ הוי לכה"פ ס' ממזר דמ
˙˜ÊÁÂחי דבעל נמי הא פירש"י ש )כב ,ב( התורה מותר לגמרי לא מחמת ספק אלא מותר לגמרי
באומרת ברי לי אלו היה קיי היה בא. רק מפני חומרת יוחסי .
וכבר צוחו עליו כל הראשוני דודאי אי זה ס'
להצילה מאש תלוי כי איכא ב' עדי מכחישי ˘ÈÂקצת לפקפק א זה דוד האמי לאמו והחזיק
ובליכא עדי אפי' חטאת נמי איכא על סברא זו אלו
היה קיי היה בא ,מ"מ הא אמרי' ס"פ כל הגט אפי' עצמו כב ישראל ואפשר שיקרא בתורה בש
הניחו חולה נותני לה בחזקת שהוא קיי דרוב אבי' שהא אומרת שממנו הוא וא"כ הרי כבר
חולי לחיי והקשו תוס' מסבתא דמס' בב"מ האמי לאמו שהוא ב ישראל וה"ל כע"א אומר לו
ותירצו שבאי שאני שמייסרי' אותה ומתה מתו כלאי פירו' אלו ,זונה אשה זו והאמי לו ושוב
יסורי' וא"כ חולה חלוש שלאגרירעג הנע ונד באר לוקי עליו כמ"ש רמב" בהל' נזירות )פ"ט הי"ז(
מאונא לאונא וכה"ג ,וג אשתהי ב' שני חו ובה' שגגות )פ"ג ה"ב( ובה' )עדות( )סנהדרי פט"ז ה"ו(
מביתו ולא נודע ממנו כלו בוודאי יצור לזה ברי מירושלמי דנזיר )פ"ח ה"א( י"ל נהי שהאמי שהוא
של אשה אלו היה קיי היה בא ואי לבה נוקפה, ב ישראל אבל לא שהוא ממזר כי הא אומרת שמת
ואולי בזה מוקי לי' רש"י ומא לימא שבאופ זה בעלה אעפ"י שאפשר בטעות אמרה כ על שר'
נותנה לה בחזקת שהוא קיי זה גרע מזק שהגיע עקיבא אמר שתשב שעה אחת Ëוחשבה שהתירה
לגבורות ונהי דאי להתיר עגונה ע"ז דלמא נתרפא לעלמא מ"מ הב לא קיבל דברי' שיהי' ממזר וע"כ
ונחסר אברו ומחמת כיסופא עקר לעלמא כעובדא הוא כס' ממזר שמותר מ התורה רק מחומרת יוחסי
דגברא חרוכא ר"פ האשה שלו מ"מ חזקת חי ויצור לזה ספק חי ס' מת הבעל ואע"ג דיש כא
איתרע והוה קצת ספק. חזקת אשת איש וחזקת חי.
ÔÂÈÎÂשכ וכבר יש לנו ס' מעליא ספק גוי ספק ˘"ÓÂמו"ח הגאו נ"י ממ"נ אי לא ניזל בתר רובא
ישראל ובפרט שגוי רובא ואיתתא דא להקל ג בתר חזקה לא ניזל להחמיר .אי
שכיחא ביניה וג ס' ממזר מותר מה"ת רק משו מקו בראשי להבי זה .אבל נ"ל הכא תרוויי'
חומרת יוחסי החמירו א"כ יצור לזה עוד ספק איתרעי דחזקת א"א איתרע בהא דמוחזקת זה כ"ד
פנויה ספק א"א ,דאפילו להפוסקי Èדהיכי דאתחזק שני בפנוי אע"ג דאפשר בטעות החזיקה עצמה בכ
איסורא לא אמרי' ס"ס היינו בעלמא היכי דלא מ"מ חזקת א"א איתרע ועושה אותה קצת ס' והיינו
איתרע חזקה כלל אבל הכא איתרע כנ"ל וג דוקא טעמא דר' מנח ב יוסי בכתובות כ"ב ע"ב אע"ג
באיסורא דעלמא אבל בס' ממזר דהתורה עשאו דמחמיר א ניסת תצא מ"מ א ניסת ואח"כ באו
כודאי היתר יש לסמו בשעת הדחק שאי אנו עדי לא תצא וביאר פני יהושע הת עיקר הטע
.‚"ڇ ‰"„ Ë 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .*Á
.‰·Â˘˙‰ ˙ÏÁ˙· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ë
.ËÎ ˙‡ Ò"Ò È È„ Ș 'ÈÒ „"¯ÂÈ Í"˘· ‰Î¯‡· ‰‡¯ .È
