Page 72 - 4
P. 72
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ·Ï
נישאת .ולא שיי הכא הפלפול של מו"ח הגאו ני' מקו ג בזה להתיר א מי יודע איזה שינויי היה
בפלגינ דיבורא גבי גרשתי את אשתי אי מהימ עוד והאשה לא דקדקה עתה בזכרו דברי שעברו
זה שלשי שני .ואולי לא ראה מהו' עקיבא להתיר
למפרע או לא. ע"י הגדת עד ולא התיר רק להתאבל שעה א' ,ועי"ז
טעתה האשה והחזיקה עצמה בפנוי' וטעה הבועל
][ÈÈÂÏ‚Ï ‡„È·Ú„ ‡˙ÏÈÓ איש ישראלי ואי כא מקו לחזקת כשרות וצדקת
̘ӷÂאחר· כתבתי קצת סתירה לזה במ"ש שהארי הדרתו כי הכל ע"י טעות הי'.
רמב" סו הל' גירושי אל יקשה בעיני ‰"‰Âבמה שאומרת ג עכשיו בפנינו מת בעלי.
וכו' ,שנראה עיקר טעמא משו מילתא דעבידא
לגלוי והראב"ד השיג וכ' א"נ משו דייקא ומנסבא ומו"ח הגאו ני' בנה בניני על זה ,לפי הנ"ל
עכ"ל ועי' ה"ה .וי"ל מה שהאמינו ע"א עבד ושפחה אי לסמו על זה ,כי הכל נמש על התיר אבילות
משו עבידא לגלוי נסמ על דיקא ומנסבא דאי שהתיר מו"ה עקיבא .והנה מו"ח הגאו ני'‡* העיד
פשוט כ"כ שיהי' עבידא לגלוי דלא דמי בש הגאו ליסא יחי' דהורה ובא דאע"ג דכבר זינתה
לאשתמודעינהו בחליצה וגטי אבל הוא שהחמירו ואי חומר מבעלה הראשו דבלא"ה אי לה כתובה
על אשה בסופה ועי"ז דייקא וחוקרת וא יהי' הבעל ממנו כיו שזינתה מ"מ דייקא משו חומר דבעל
בסו העול יוודע ע"י דייקא ועי"ז מירתתו השני ולא כ' טע וראי' לזה ,ואני אומר משנתינו הוא
המעידי' שיתגלה הדבר ולא משקרו ,ומשו"ה אפי' זה דהרי ר"פ האשה רבה אמר ר' יוסי כתובתה על
ידעי' דלא דייקי האשה הלזו אי אנו מוחי' בידה נכסי בעלה הראשו א"כ לר' יוסי אי לה חומר אלא
מלהנשא משו דתחלתו של עדות מרתת שמא הפסד כתובה מבעלה השני ואפ"ה דייקא וה"ה לת"ק
יתגלה ע"י דייקא דאיתתא ולפ"ז האשה בעצמה דבהא לא פליגי ומסיי ש הלכה וקלקלה חייבת
שאמרה מת בעלי העיקור ההוא דדייקו באמת כיו שלא התירוה אלא לינשא ובגמ' פליגי לר"א קלקלה
שעפ"י עצמה נישאת ולכשנישאית עפ"י ע"א קרוב היינו זינתה ור' יוחנ ס"ל זנתה פטורה דה"ל עפ"י
ושפחה העיקור הוא עבידא לאיגלוי דמירתתו ע"י
דיוקת האשה ואז אפי' לא דייקת מותרת ויש לעיי הוראת ב"ד די"ל אתו שויתו פנויה.
בזה בסוגי' דר"פ האשה שלו ובמלחמות ה' ש
‰ ‰לדינא אי נפקותא דקיי"ל יחיד שעשה עפ"י
ואי כא מקומו.
הוראת ב"ד חייב ור"א ור"י אליבא דתנא
]·[‚"‰ÎÏ ‰ Óχ Ù"ÂÒ„ ‡È‚ÂÒ ¯Â‡È דמתני' פליגי כמבואר בכ"מ פ"ה משגגות הל' ה'.
מ"מ צרי לעיי מ"ט דר"א הלא הב"ד התירוה
¯ÂÊÁ Âמה דקמ בנידו שלפנינו ונברר פסקי ושויוה פנויה ולתנא דמתני' יחיד שעשה עפ"י
הוראת ב"ד פטור .ונ"ל דהב"ד נמי אי מתירי' אלא
הרמב" וש"ע בעזה"י בקצור נמר .ס"פ על סמ חומר עי"ז דייקא ועיקר החומר בנישואי
אלמנה לכה"ג )סט ,ב( איכא תרי לישני לל"ק בדיימי בעלה השני ולא מהפסד כתובת בעלה הראשו וא"כ
מיני' ומעלמא הולד שתוקי בדוקי שבודקי' אמו וא כל זמ שלא נישאת לבעל לא נגמר ההיתר כי סמיכת
לאו הרי הוא ספק ממזר וללישנא בתרא בדיימי מיני' הב"ד שתידוק והנה לא דייקא וזינתה נמצא לא
הוא כשר ודאי א בדיימי מעלמא ולא מיני' הוא הותרה בב"ד כלל ואפשר ר"י לא פליג בזה שלא
שתוקי בדוקי כנ"ל ופסק רמב" )הל' אסו"ב פט"ו נגמר ההיתר עד שתינשא לבעל השני ומ"מ פוטרה
הי"ח( ובה"ג כל"ק לחומרא וצרי טע למה פסק מחטאת דעכ"פ אנוסה היא שסברה דשוי' פנויה
לחומרא בספק ממזר דרבנ ודלא כרשב"א )יבמות לגמרי אבל עכ"פ הסברא אמיתית וכיו דעיקר חומר
ש ( והרא"ש )ריש כלל פב( .נ"ל שהי' לו הכרח הוא מבעלה השני א"כ כל זמ שלא נישאת לא נגמר
מקידושי ע"ג ע"א גבי אסופי דאמר רבא מאי איכא ההיתר וממילא אפי' א תעיד עכשיו ונתירה ע"י
משו מיעוט הל בעלה למדינת הי הקשו תוספ' דבורי' של עכשיו להנשא וג תינשא לבעל מ"מ
ניחוש מדלא ניסת עד עכשיו ש"מ כשהיתה מדייקת
לא מצאה כדברי העד ועכשיו הוא דמת ומשו"ה
‡*.‡ÒÈÏÓ È"¯‚‰ ˙·Â˘˙· Ì˘ '‡ ‰¯Ú‰·Â ‚˙ 'ÓÚ ·"Á ¯"‡Ӊ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ‰‡¯ .
·.‰Ï˜ 'ÈÒ ˈ 'ÈÒ ·"ÁÂ Ì Ó‡ ‰"„ ÁÓ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚ .
