Page 71 - 4
P. 71

‫‪ Ì˙Á‬סימ י ‪‡Ï ¯ÙÂÒ‬‬

‫לאנדסבערג קרוב לדופי וא"כ אפי' לא שאלו למה'‬    ‫‡‚‪È" ÛÒÂÈ Ï‡ÂÓ˘ 'Â‰Ó ˙"˘˜Î ‰"Ú ÌÈÒ„‰ Ô‚ ÌÈÊÂ‬‬
‫עקיבא א אמת הוא שהועד בפנינו מ"מ יש להאמי‬                       ‫‡·"„ ‪.‡"ÚÈ ‡ ÙÓÚ˜ ˜"˜„ Ó"¯Â‬‬
‫לה דמרתתא דלמא משתכח שיקרא באומרת פלוני‬
                                               ‫‪ Â˙¯˜È‬ע תכרי תשובות הגיעני ותמהני מה מצא‬
         ‫חכ התירני ויש לסמו על זה‪.‬‬
                                               ‫בי לתהות על קנק ריק ובעמקות אשר‬
‫‪ ˘ÈÂ‬ראי' לזה מטי"ד סי' פ"ג דבאומר מדג פלוני‬    ‫שדד מר ניהו רבה אחריו מילא כבוד מו"ח גאו‬
                                               ‫עול ני' וגאו ישראל מו"ה זלמ דק"ק ווארשויא‬
 ‫וטהור נאמ אפי' בנימוחו אעפ"י שאי שו‬           ‫אנ מה נענה בתרייהו ומה לתב את הבר וה בהיות‬
‫סי' אלא הימנותי' דמוכר שאומר של דג פלוני‪ .‬וכ'‬  ‫בבריאות גופי נחלש מוחי ושכלי להעמיק עיו‬
 ‫רשב"א ור" ש בפרק אלו טריפות )סג‪ ,‬ב( הטע‬       ‫במקו גדולי כי ג לעת כזאת בעו"ה נחליתי‬
‫דמרתת שמא יש לו להלוקח שו טביעת עי‬              ‫ונחלש מזגי ל"ע היה לי להטמי ידי בצלחת א‬
‫בהדגי ‪ .‬ונהי בביצי עופות אי נלקחי טרופות‬       ‫להיות מצות עוברת עלי ע"כ במעט עיו אכתוב‬
‫היינו משו דאי לוקחי' ביצי טרופות מ הנכרי‪,‬‬      ‫דעתי הקלושה מה שנלע"ד בעני הזה וה' יורני‬
‫אבל דגי שנלקחי נימוחי מ הנכרי או מחשוד‬
‫סומכי' אה דמרתת שמא יהי' לישראל ט"ע‪ ,‬או‬                ‫בדר יבחר למע לא אכשל ח"ו‪.‬‬
 ‫יראה אות לצייד שיכיר ותו אי צרי לבחו אות‬
‫כלל כי סומכי' באיסור דאוריי' על סמ מרתת‪.‬‬       ‫‪ ‰ ‰‬לפי העני השאלה ההובאת לפני אי קמי דידי‬
‫ואמנ רמב" ס"ל דאי סומכי' על גוי רק בישראל‬
‫שאינו מוחזק בחזקת כשרות אבל על גוי אי סומכי'‬   ‫הוה אתי עובדא הייתי חוקר איזה חקירות‬
‫אלא במסיח לפי תומו בעדות אשה כ"כ ה"ה בשמו‬                           ‫תחילה‪.‬‬
‫)בפ"ב( ]בפ"ג[ ממ"א ה' י"ח ע"ש‡‪ .‬א"כ מוכח‬
‫דבעדות אשה דגוי מסל"ת נאמ מכ"ש באומרת‬                     ‫]‪[ÏÚ·‰ ˙˙ÈÓ· ‡"Ú‬‬
‫פלוני חכ התירני והוא מקו קרוב שיהי' ראוי‬
‫לסמו עלי'‪ .‬ובתשו' הגאוני יחי' לא הוזכר כלל מה‬  ‫‡' אחר שאמרה שהעד אמר שמת בשווערי יש‬

                ‫היה באות הימי ‪.‬‬                 ‫לכתוב לש כי דר בעלי ח"ק קוברי מתי‬
                                               ‫להיות ספרי מתי פתוחי לפניה וש חקוקי כל‬
‫‚' לא נזכר כלל שאמרה האשה שמה' עקיבא התירה‬     ‫המתי האורחי למקומות בשמות וכבר נתברר‬
                                               ‫לי ע"י חקירה כזו כמה עניני בעגונא דאתתא נהי‬
‫לעלמא ואפילו שיאמר בנה קדיש רק שתתאבל‬          ‫שאפשר שאי כדי להתיר על רוש הפנקס ההוא ע"י‬
‫שעה אחת אפשר שלא מצא העדות כדאי להתיר‬          ‫סי' שמו ועירו מ"מ א יש לה שמה מנהג זה ולא‬
‫האשה‪ .‬ושגה במ"ש בש"ע )אה"ע סי' יז סע' ה( שאי‬   ‫נמצא ש בזמ ההוא ש כזה א"כ שקר בפי האשה‬
 ‫מניחי לנהוג אבלות כש שלא ידע שצריכי‬           ‫וא ימצא ש קרוב לזמ ההוא רשו בשמות הללו‬
‫להושיב ב"ד של ג' להתיר‪ ,‬או אפשר שידע הא והא‬    ‫יהי' סני לדברי ויצור צמצו המקו והזמ לסי'‬
 ‫רק שחשב להתאבל שעה א' בצינעא ולא יתפרס‬         ‫לסייע לדברי האשה ע"כ לדעתי אי לעשות שו‬
‫ברבי אי בכ כלו והרי לא ציוה שיאמר הב‬
‫קדיש כשיגדיל‪ .‬אבל גו העדות לא היה נ"ל להתיר‬            ‫מעשה עד שיוחקר בק"ק שווערי ‪.‬‬
‫עגונה על זה דהרי דברי סותרי זא"ז בתחילה‬
‫אמרה שבא איש אחד ואמר שנסע ע בעלה והוא‬                 ‫]‡‪[È ¯È˙‰ ÌÎÁ È ÂÏÙ ‰¯Ó‬‬
‫חלוש מאוד על הדר ומת ונקבר בשווערי משמע‬
‫שנסע עמו מדופי וידע שהוא בעל האשה זו ומת‬       ‫·' צרי חקירה מה היה באות הימי שאשה‬
‫וקברתיו ואי ל עדות טוב מזה א הוסיפה וגרעה‬
‫והבעל הגיד כ קוד מותו שהוא מדופי שהניח‬         ‫שהוחזקה באשת איש נתעברה וילדה ב ומלו‬
‫אשתו רחל וב קט ושמו יצחק מזה משמע שהעד‬          ‫אותו וקראו שמו דוד ומסתמא נשאלה אז אי‬
‫לא ידע שהבעל הוא מדופי הלז ושזו אשתו וכל‬       ‫נזדקקת לאיש בהיות אשת איש ועוד קוד לזה‬
‫סימניו אינו אלא ש עירו ואשתו ובנו אע"ג דיש‬      ‫שבנה יצחק אמר קדיש בבית הכנסת במקו אבלי‬
                                               ‫ומסתמא אז השיבה מה' עקיבא בלאנדסבערג התירנו‬
                                               ‫ואז היה ר' עקיבא עדיי בחיי וכפי הנראה‬

‫‪È ÔÓÈÒ‬‬
          ‫‡‪.[ÂÙÂÒ· ÁÓ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï 'ÈÚÂ] .Î 'ω Ì˘ Ó"Ó· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‬‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76