Page 74 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪„Ï‬‬

‫ראב"י ורבנ בפי' הפסוק דלא תחלל בת ‪ ,‬כי היכי‬ ‫מת בלי זרע אחר הרי פטורה מהחליצה ונישאת‬
‫דתלי' בפלוגתא דאיקבע איסורא דחתיכה משתי‬ ‫לשוק ופוטרות ג צרותי' שמתו שנאמנת על עצמה‬
‫חתיכות כמ"ש ר" ספ"ק דקידושי ‪ .‬מ"מ נחזור‬ ‫שהולד ממנו נאמנת על אחרי אבל הרמב"‬
‫להנ"ל דרמב" נפקא לי' דס' לקולא מהנ"ל‪ .‬והקשה‬ ‫והרשב"א והרא"ש מיירי שיש לו ב מפנויה דעלמא‬
‫מהרי"ט בחי"ד סי' א' וסי' ב' א"כ למה לי קרא להתיר‬ ‫שאינה אשתו לא תועיל עדות הפנוי' לפטור נשיו‬
‫ס' ממזר ותי' לומר דמותר בודאי ולא מספק ונ"מ‬
‫דמותר לישא ב' אנשי א' ישראלית וא' ממזרת ע"ש‪.‬‬ ‫מיבו וזה ברור לפע"ד‪.‬‬

‫‪ ‰ÌÈ˘˜ÓÂ‬א"כ תרי קראי למה לי לס' ממזר ולס'‬ ‫‪ ‰ ‰‬פסק רמב" )ש הי"ב( וש"ע דפנויה שנתעברה‬

‫קהל הלא מחד מוכח כ ‪ .‬ולריטב"א הנ"ל‬ ‫נאמנת להכשיר ולא לעשותו ממזר בי ברוב‬
‫לק"מ דאי מחד קרא ה"א רחמנא עבד ס' ממזר‬ ‫פסולי ובי ברוב כשרי וכ' הר" )רפ"ד דקדושי (‬
‫כישראל גמור ואסור בממזרת ולוקי' עליו כדס"ל‬ ‫וה"ה הטע משו דבלא דברי' נמי ס' ממזר כשר‬
‫לרבא באמת קמ"ל )דס' קהל( ]בקהל ספק[ יבוא דס'‬ ‫בקהל דממזר ודאי לא יבוא אבל ממזר ס' יבוא‪,‬‬
‫ממזר הוה כברי' בפ"ע וכגר שמותר בישראלי'‬ ‫והקשה ב"ש )ש סקל"ט( א"כ לעשותו ממזר ודאי‬
‫ובממזרת והיינו למא דאית לי' ב' דרשות ס' ממזר‬ ‫נמי תאומ דבקהל ודאי לא יבוא בקהל ס' יבוא‪.‬‬
‫וס' קהל אמנ רבא לית לי' באמת אלא חד דרשא‬ ‫ונעל ממנו דברי ריטב"א קידושי ע"ג ע"א אקושית‬
‫וכישראל גמור משוי' לי' ומשו"ה הא נאמנת לשוי'‬ ‫תוס' ש ד"ה אלא מעתה‪ ,‬תיר ונ"ל דההיא פלוגתא‬
‫היא לאסור שתוקי בממזרת ורבא ס' דאסור כיו‬
‫כשר ולא ממזר וכנ"ל‪.‬‬ ‫דהוא ס' כישראל חשבי' לי' אבל להתיר שתוקי‬
‫בישראל ס"ל דשרו דכישראל חשבי' לי' וה דרשא‬
‫]‚„¯ ‪[ÔÓ˜ ‡˙ȇ„ ‡·Â¯· ËÂÚÈÓ‰‬‬ ‫דספק ממזר יבוא אית לי' לרבא אבל שיבוא ממזר‬
‫בקהל ס' לית לי' וכישראל גמור חשבי' לי' לכל מילי‬
‫˘‪ ·Â‬הקשה ב"ש תינח כשמחצה כשרי ומחצה‬
‫עכ"ל מעתה לק"מ קושית הב"ש‪.‬‬
‫פסולי ‪ ,‬א ברוב פסולי הא ליכא ספיקא‪,‬‬
‫ולפע"ד אי זה עני לדברי תוס' רא"ש שבשיטה‬ ‫]‪[‡˙Èȯ‡„ ‡˜ÈÙÒ‬‬
‫מקובצת בב"מ )ו‪ ,‬ב( גבי עשירי ודאי ולא עשירי ספק‬
‫שכ' דרובא דאיתא קמ ואיקבע מיעוטא קמ לא‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬הרמב" ס"ל ס' דאורייתא לקולא ומראה‬
‫נפיק מכלל ס' שהרי איקבע מיעוט קמ ומא לימא‬
‫ל דהאי דפריש לאו ממיעוט הוא שהרי איקבע‬ ‫מקומו כמו שביארתי„ בהל' איסורי ביאה‪.‬‬
‫מיעוט קמ אלא רחמנא רצה להתיר ה מיעוטא‬ ‫ולפע"ד כוונתו במ"ש ש פט"ו ה' כ"ט ע"ש‪.‬‬
‫ולסמו ארובא וא יארע שיזדמ המיעוט מ"מ‬ ‫והכוונה בזה הואיל וס' לקולא מ התורה וכל אד‬
‫התירא הוא שכ גזר רחמנא ומכ"ש מיעוט היתר‬ ‫יכול לישא אשה בכל מקו ע"כ הזהירה תורה שלא‬
‫ברוב איסור כגו רוב פסולי ומיעוט כשרי ודוקא‬ ‫יחלל בתו להזנותו שלא לגרו זנות ערוה בישראל‬
‫הת שלא לחייב לכנס לדיר אבל לעני איסור‬ ‫ע"ד שאחז"ל שלא למכור נבלות וטרפות לנכרי‬
‫והיתר הרי הוא ככולו איסור ואי כא ס' וקו' ב"ש‬ ‫הואיל ומותר לקנות ממנו מקו שרוב טבחי ישראל‬
‫משו"ה אסרו למכור לו ה"נ אסרה תורה להפקיר בתו‬
‫עצומה לכאורה‪.‬‬ ‫פנויה שלא להביא בני אד לאיסור ערוה מפני‬
‫שהספיקות מותרות כנלע"ד‪ .‬ולפ"ז תלי' בפלוגתת‬

‫„‪˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· Ú"Ú .‰¯Â˙ ‰¯Ó‡ ‡Ï ‰"„ · ,„Ș ÔÈÏÂÁ 'ÈÁ ‡·¯ ‡¯˘ ‰"„ · ,‰Ò Ê"Ú Ò"˙Á 'ÈÁ·Â Û‚·Â ‰"„ ‚Ú 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‰‡¯ .‬‬
‫)˙˘"‪‡ ˙· ÂÏ ˘È ̇ ˜ÙÒ Ò"Ò ‡Îȇ„ ‡Î‰ È ‡˘ ‡ÓÏ„ ÂÊ ‰È‡¯ ÏÚ ˜Ù˜ÙÏ ˘È ‰¯Â‡ÎÏ :Ï"‰Ê·  ȷ¯ ·˙Î Ì˘ ‚Θ Ó"Ú (Ê‬‬

‫‡‪Ì¢Ó Ò"Ò ‰ÈÏ ‰Â‰Â ‰Â‰ ‡‰ÈÓ ‡‚ÏÙ Ó"Ó ,Ú·˜ ‰ÈÏ ‰Â‰„ ÌÂ˘Ó ‡ÎÈÏ ‡·Â¯ ȉ „ ,‡È‰ ‰ ȇ ÂÊ ‡Ó˘ ÂÏ ˘È Ï"˙‡Â ,ÏÏÎ ÌÏÂÚ· ˙ÂÁ‬‬
‫‪‰ÈÏ ‡ Ó ÌÈ„È· Ò"Ò ˙¢ÚÏ ‡Ï˘ Í˙· ÏÏÁ˙ χ ÈΉ Ì¢Ó ,Ê"Ò˙ 'ÈÒ ‡"‚Ó· ·˙΢ ÂÓÎ ÌÈ„È· Ò"Ò ˙¢ÚÏ ¯ÂÒ‡ ‰"ه .‡È¯˘ ÈΉ‬‬

‫‪ÂÏÈÙ‡ È ˘‰ ¯˙ÂÓ ‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯˙ÂÓ Ô¢‡¯‰ ˜ÙÒ˘ ÔÂÈÎ ‡Ï‡ ·Â¯ ÌÚËÓ Â È‡ Ò"Ò Ï"Ò„ ‰ÈÓÚËÏ Ì"·Ó¯ Ï"È .‡Î‰Ó ˙˜ÈÙÒ ˙ȉ Ì"·Ó¯Ï‬‬

‫‪‰·¯Ó ‰˙‡˘ ÏΠ¯ÂÒ‡ Ò"Ò ÂÏÈÙ‡ Î"‡ ,‰¯Â˙‰ ÔÓ ˙¯ÂÒ‡ ˙˜ÈÙÒ ‡ÓÈ È‡ Ï·‡ .‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯˙ÂÓ ˜ÙÒ„ Ô ÈÚ„È„ ¯˙·Ï ‰Ê ÏΠ.Ô ·¯„Ó‬‬
‫‪.‡˜ÈÙÒ È¯˙ ÈÏ ‰Ó ‡˜ÈÙÒ „Á ÈÏ ‰Ó„ ‰ËÂÒ· ÔÓÎ ¯ÂÒ‡ ÌÂȉ ÏÎ ÂÏÈÙ‡ ˙˜ÈÙÒ‬‬
‫‪.¢˜‰Â ‰"„ ‡ ˜¯Ù ‡"˘ ‡˙˙ÚÓ˘ ·˘ ÔÈÈÚ .‰‬‬