Page 76 - 4
P. 76
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ÂÏ
שיש לו ב מ"מ פוטר אשתו מ היבו ,ואי יודע ‡˙˘‰Âאומר אני ג מהרי"ו לא פליג אהא ,דהרי
שיש לו ב דלמא לכ"ע אפקרה .וניחא ליה דמשכחת
לי' באנוסה דלא אפקרה נפשה ומשו"ה הוקשה לו בלאה"נ ק' לי אס"ד תלינ בס' גוי א"כ
על הפוסקי וה"ה )הל' יבו"ח פ"ג ה"ד( שכ' אנוסה בארוס וארוסה מ"ט לא נתלי בס' גוי וה"ל ס"ס
ומפותה חיישי' אפקרה נפשה ואי שיי באנוסה אע"כ לגוי לא חיישי' כנ"ל ,א צרי להבי תינח
ברצו לא תלינ בגוי אבל דלמא נאנסה וי"ל אונס
אפקרה. לא שכיח ולעול תלינ ברצו טפי מבאונס א כל
זה בארוסה ומכ"ש בפנויה א ביושבת תחת בעלה
‰ÊÏÂנ"ל י"ל דסת אנוסה פרוצה דפרצה קוראה דבעלה משמרתו כמ"ש שיטה מקובצת ריש כתובות
דבכה"ג רצו לא שכיח ושפיר הוה ס' רצו וס' אונס
לגנב ואי לאו שהיתה מתיחדת עמו לא באתה שקול והוה ס"ס וא כ תינח בנידו מהרי"ו א
לידי כ וכפירש"י בחומש עפ"י ספרי כי בשדה במהרא"י דמיירי בפרוצה ביותר דליכא שימור בעלה
מצאה מי גר לה שמצאה בשדה ,ולפע"ד משו"ה א"כ רצו שכיח טפי מאונס לא תלינ בגוי .ומיהו
הארי ולנערה לא תעשה דבר אי לנערה חטא מות בתוס' סוגי' דפ"פ )ד"ה ואי( משמע אע"ג דאונס לא
דודאי חטא יש לה א לא חטא מות ואע"ג דראוה
מדברת נסתרה ואינה אומרת שנבעלה לא חיישי' שכיח מ"מ מצור לס"ס ואינו מוכרח.
משו יחוד בעלמא מ"מ אחר דכבר איפגמה ונאנסה
וטעמה טע איסורא חיישי' דאפקרה נפשה לגבי „ÂÚÂי"ל בלא אונס ממש נמי נהי דבודקת ואינה
אחריני ג"כ. מזנה ע גוי ברצו מ"מ בדור פריצי שנכנסת
ומתיחדי ע גוי מתחילה שלא ע"ד זנות ושוב
ȇÂמשו דלא העמיד רבא דבריו אמתני' מי שיש אש בנעורת אינה מאנסה באופ שתצעק בעיר א
יצרה אלבשה ולא שיי תו בודקת והנה פני יהושע
לו ב מ"מ פוטר וכו' הת תנ מי שיש לו ב )כתובות יג ,ב( הקשה דקיי"ל כר"ג משמע ס"ל יש
שיודע שיש לו ב ואי המשנה עסיק ובא האי אפטרופוס לעריות ופ"ק דחולי )יא ,ב( סתמא
יודע ,ואפשר שהי' חבושי או שהוא אנסה ויודע דתלמודא אמר אי אפטרופוס לעריות .ומורי
שהיא לא גרמה ,אע"ג שאנו חוששי לסת אנוסה בהפלא"ה תיר דבחולי להס"ד דלא אזלינ בתר
פרצה קוראה לגנב הוא יודע שאינו כ ולק"מ קושית רובא ומיעוטא אי אפטרופוס לעריות ,א למסקנא
ודיוקא דרב"י .א במשנה ס"פ אלמנה לכה"ג דתנ דאזלינ בתר רוב קיי"ל כר"ג יש אפטרופוס ע"ש
היה כה שבא על בת ישראל משמע שביאה זו ולא נלע"ד דהשתא כששניה חבושי זע"ז בבית
גורמת ,וקשה דלמא אפקרה לאחריני אע"ג בדיימא האסורי ואי אחר ביניה אמרינ אי אפטרופוס,
מיני' ולא מעלמא .נ"ל היינו בלישנא בתרא דאמר א"כ כשאינ חבושי אדרבה נסתרה ע הנוא
רבא אי דיימא מיני' ולא מעלמא צריכא למימר ,וק'
מאי פשיטא לי' אע"כ ממתני' דיש לו ב מ"מ י"ל פשיטא דרובא אי אפטרופוס.
לאוקמא לכה"פ בדיימא מיניה ולא מעלמא ,וא"כ
משנתינו לא צריכא אלא בדיימא נמי מעלמא .ולפ"ז ‡· Ïהנלע"ד אדרבא לר"ג ס"ל מדאי אפטרופוס
י"ל לרבא בל"ק דס"ל דמשנתינו צריכא בדלא דיימא
מעלמא ,ס"ל דמשנה דפוטר מ הייבו אפי' בדלא לעריות ע"כ היא בודקת קוד שתדבר ותסתיר
דיימא מעלמא לא מיתוקמא משו דלעני פיטור ע שו אד כי יראה שסופה לא תוכל להנצל כי
יבו לא מהני זה וכפסק הרמב" ,וע"כ דחיק ומוקי אי אפוטרופוס לעריות ,ור"י לא ס"ל הכי דמדברת
מתני' בחבושי או באנוסה וקמ"ל משנתינו ומסתתרת ע כל אד ולא תסיק אדעתה שתבוא
דלהאכילה בתרומה מתו שנאמנת על עצמה נאמנת לידי בעילה ושוב כיו דכבר אסתתר שוב אי
נמי על אחרי אפילו במפותה בדלא דיימא וא"ש אפוטרופוס לעריות ולא תעצור כח לבדוק והיינו
דקדוק לשונו כיו דאסתתר אי אפטרופוס לעריות
מכא סיוע לפסק הרמב" . וא"ש והשתא אפשר באתרי דמהרא"י לא שכיחי
בנות הנכנסי לבית נכרי לכ לא תלה בספק נכרי.*Ê
‡Â· Âלנידו שלפנינו בעז"ה דהאי דוד ב רחל
È˙ȇ¯Âלמו"ח הגאו ני' Áדהוקשה לו מ"ט לא
עכ"פ ספק מישראל ס' מנכרי דהאי אתתא
חזינ דרגלה שכיחי ביניה שהרי סופה הוכיח העמיד רבא דבריו במשנה מוקדמת מי
.‰Ê· Íȯ‡‰˘ ˙·Â˙Î Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .*Ê
.ËÈ ˙‡ ÊÎ 'ÓÚ ‚ ͯΠ¯"‡Ӊ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó "‡"Ú¯ ˙¯Â˙" '¯ .Á