Page 81 - 4
P. 81
Ì˙Áסימ יא ‡Ó ¯ÙÂÒ
פשיטא ומילתא יתירה הוא מ"מ מוכח מדברי הגאו לשלחו במה דלא מצי איהו לעשות ,אבל אי עושהו
שכל דבריו דברי קבלה דלא מצי משוי שליח ודלא שליח בפירוש מועיל וזה ליתא ,דא"כ אפי' מחוסר
זמ נמי אי דעתו עליו כיו שאינו עומד עתה לפניו
כמהרי"ט הנ"ל. אע"ג דגזה"כ דדיני שליחות ילפי' ר"פ האיש מקדש
)מא ,ב( מתרומה וקדשי וגירושי ובעי' דומי' דהת
]˘[„·Ú È"Ú ˙ÂÁÈÏ ממש שיהי' איהו מצי למיעבד ואפי' פירש להדי' לא
מהני ,וג במ"ל ש הקשה ממאי דמקשה הש"ס
‰ ‰Âבב"מ ר"פ השואל צ"ו ע"א כתב הרי" מאפטרופוס דהרי הת אמר וממנה אותו בפירוש על
מה שתדרי אחר מכא ,ומה שתי' בזה במרכבת
דמדאמר רבא יד עבד כיד רבו ש"מ שלוחו המשנה דהוכחת הש"ס הוא למא דבעי שמיעה
דעלמא אינו כמותו והרא"ש )ש סי' ב( תמה עליו. בנדרי ע"ב ושמיעה לא הזכיר בפי' ע"ש ודבריו
וביותר תמיהת לח"מ )פ"ב מהל' שאלה ופקדו ה"ה( אינ אלא תימה ,חדא מאי פרי הא למסקנא קיי"ל
דילמא שלוחו כמותו ועבד גרע דלאו בר מצוה דלא בעי שמיעה עי"ש ע"ג ע"א דמסיק לי' באת"ל
כמבואר ש .וראיתי לרמב" בשיטה מקובצת ש וא"כ הוי סוגי' דשמעתי דלא כהלכתא ,ותו דאטו
דכתב ליישב קושיא זו על הרי" די"ל הא דאמרינ בפי' ולא פי' תליא מילתא כיו דלפי סברתו בעי
עבד לאו בר מצוה היינו דהש"ס קאי להס"ד דגיטי שמיעה וא"כ מה שאמר כל הנדרי' שתדרי אשתי
כ"ג ע"ב וא"כ למסקנא דהת דעבד הוי ב"מ ]= בר הו"ל כאלו אמר שתדרי אשתי ותשמע אתה הפר לה
מצוה[ לעני שליחות ליתא לדברי הש"ס דבב"מ, ולא אתאינ אלא לאפוקי היכא דאפשר לפרש כוונתו
וא כי זה הוא דוחק כמ"ש הרמב" בעצמו בלאה"נ על מה דמצי עביד כגו על נשי פנויות אז אי
מי הכניסנו לפרש כ ,הא רש"י והראב"ד פי' פירוש מפרשי כוונתו על הנשואות עתה כיו דלא מצי
מרווח שהעבד ליתא בה מצוה דשואל ומשאיל. עביד השתא א לא שיפרש בהדי' וא"כ הכא בנדרי
שא"א לפרש כוונתו על מה דמצי עביד השתא שהרי
][Ïȇ˘ÓÂ Ï‡Â˘ ˙¯Â˙· „·Ú פי' להדי' כל הנדרי' שתדורי וכו' א"כ מה יגרע א
נפרש דבריו לומר שעתידה לידור והוא ישמע ע"כ
‰‡¯ Âדהרמב" דס"ל להלכה יש קני עבד בלא דבריו דחוקי והקושי' כראי מוצק ויבואר לפנינו
רבו וא"כ שפיר משכחת שיהי' העבד אי"ה שיטת רבינו ירוח .
בתורת שואל ומשאיל והראב"ד לטעמי' דס"ל
להלכה אי קני לעבד בלא רבו וא"כ ליתא בתורת ]·[‰¯˘ ÈÈÁ ˙˘¯Ù ˙Â˙Ïȇ˘· ¯Â‡È
שואל ומשאיל .ועי' פלוגתא זו בר" נדרי פ"ח ע"ב
גבי אי קני לאשה בלא בעלה וה"ה לעבד בלא רבו ‰ ‰Âבשאלתות דר"א גאו פרשת חיי שרה בסופה
כמבואר ש ובתוס' קידושי כ"ג ע"ב ד"ה ור"א
אומר .ואמנ שיטת הרי" והרמב" בזה יעוי כתב וז"ל מאי טעמא כי משוי שליח מידע
היטב בר" קידושי ד רט"ו ע"ב )כג ,ב( ,מ"מ לפי דהוא מצי מקדש לה בעידנא דמשוי שליח הכא כיו
שיטת הראב"ד ודעמי' א"ש דברי הש"ס כפשוט דהוא לא מצי מקדש לה בההיא שעתא דהא עדיי
לא מיגרשה שליח נמי לא מצי משוי ואי אזל שליח
כפירש"י דעבד ליתא במצות שואל ומשאיל. וקידש כי האי גוונא לא הוו קדושי שאי קדושי
תופסי בערוה עכ"ל .הנה מפשטות לשונו משמע
Ì Ó‡Âהרשב"א ש )בשטמ"ק ב"מ( הקשה ,מה בכ דס"ל כנ"ל דלא מצי משוי שליח מדינא ואפילו
פירש להדי' נמי לא יועיל ,א סו דבריו מגומגמי
שאי לו לשל מ"מ איתא בתורת שואל מש"כ שאי קדושי תופסי בערוה אי קאי אאחר
להתחייב באחריות ולכשיתשחרר ישל וכמ"ש שנתגרשה לא מהני קדושי של שליח הואיל ולא
נתמנה על כ שהרי לא הוי מצי משוי לי' שליח על
בב"ק )פז ,א( גבי עבד פגיעתו רעה. זאת האשה מאי הוא דמסיי שאי קדושי תופסי
בערוה הא ערוה אי כא שכבר נתגרשה ודוחק לומר
„"ÚÏÂמ"ש ליתא בתורת שואל ומשאיל הוא לאו דקאי אשעת מינוי שליחות שאז היתה נשואה דא"כ
דוקא חדא דבתורת שואל איתא כקושי'
הרשב"א ומשאיל נמי למ"ד יש קני לעבד בלא רבו
אפשר שיהי' לו ע"מ שאי לרבו רשות בו וישאילנו
לאחרי ,אמנ לא ע"ז אנחנו דני כ"א על די של
בעליו עמו שהעבד יהיה עתה במקו רבו לעני
