Page 84 - 4
P. 84
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ „Ó
מועיל מה שיכול לקדש נשי אחרות ומיושב קו' ‡ˆÂȉמכל הנ"ל דלפע"ד כל אפי שווי דקי"ל
הנ"ל .ולפ"ז מצינו מזור ותרופה וחזוק למנהגינו
דהרי ה שטיא נמי כיו שהיא נשאת לאיש הרי היא להלכה דכל מה דאיהו לא מצי עביד לא
בת גירושי וצריכה להתגרש אלא דידה דכאיב לה מצי משוי שליח מדינא ודלא כמוהרי"ט ודעמי'
דכיו שהיא שטיא אי לה יד להתגרש וא"כ כיו וא"כ נצבה כמו נד דברי חכמי ליסא ז"ל בפקפוק
שעכ"פ הבעל הזה יכול לגרש נשי אחרות יכול הוא על מנהג קדמונינו מאז מעול להשליש גט
לנשתטית להתגרש לכשתשתפה ובמרכבת המשנה
לעשות שליח וכקושית אורח מישור הנ"ל. טרח למדחי הא דרבא מהלכתא מכח האי דבב"מ
ואני אומר רבותא למיעקר הלכות קבועות בדמיונות
‡ ‡Ïאחרי שובי נחמתי כי יש יישוב לקושיא הנ"ל וכבר הראיתי שאי שו סתירה מסוגי' דב"מ לנזיר.
ולחלק בעני אחר ,בשלמא הת אותו המונע ][¯Â¯Á˘ ¯Ë˘ Ï·˜Ï ÁÈÏ˘ ‰˘ÂÚ È Ú Î „·Ú
עצמו היינו העבד שאי לו יד לקבל מיד רבו בו
בעצמו מצינו בו שיכול לקבל מיד רבו של חבירו ÈÊÁ Âאנ ונשית לבינו במה שהקשה באורח מישור
מש"ה יכול נמי לעשות שליח משא"כ הכא מי הוא
המונע שלא יכול הבעל לקדש הלא אי המניעה בו אה דרבא דנזיר מהא דקידושי כ"ג ע"ב
רק המניעה היא באשה שכבר נתקדשה לאחר ולא דעבד כנעני עושה שליח לקבל גיטו אע"ג דאיהו לא
מצינו בשו אופ שבעול שתהי' היא ראויה לקבל מצי עביד הואיל ואיתא עכ"פ בתורת שחרור בעלמא
קדושי בשו אופ ומה במה שהבעל יכול לקדש לקבל גיטו של חבירו מיד רבו של חבירו וא"כ ה"נ
נשי אחרות הלא מעיקרא לא היה המניעה בו כ"א נהי דהבעל לא מצי למיעבד לקדש אשה זו שהיתה
בה ולא מצינו לה שו תחבולה להתקדש ע"כ לק"מ נשואה מ"מ מצי הוא לקדש פנויות אחרות ומה"ט
קו' אורח מישור ,וא"כ לפי התירו הזה ג
בנשתטית כיו שהמניעה מצידה ואי לה יכולת עתה יכול לעשות שליח והניח בקושיא.
להתגרש בשו אופ בעול א"כ שליח נמי לא מצי
‰¯Â‡ÎÏÂיש לחלק דהת העבד הוא ב שחרור
משוי ונפל פיתא בבירא.
וצרי שחרור כדי שיצא מרבו אלא
]˘[‰ÈÎÊ ÌÚËÓ ‰ÏÁ ˙˘¯Ù‰· ˙ÂÁÈÏ דידיה היא דכאיב ליה שאי לו יד לקבל אבל בר
שחרור הוא ,מש"ה כל מה שמצינו גבי' שיש לו ג"כ
È˙¯Ó‡Âלעיי במקור הדי בדברי תוס' )נזיר ש ( קצת יד לקבל גיטו של חבירו מרבו של חבירו יכול
נמי לעשות שליח ,משא"כ ה איתתא הנשואה אינה
במ"ש להקשות מאשה שאמרה לחברתה בת קדושי כלל שהרי היא נשואה לאיש מש"ה אינו
„‡Ô"·Ó¯ 'ÈÁ· Ì Ó‡ .‡ ,„Ú ˙·Â˙Î ‰‡ÏÙ‰· Â"Ó ˘"ÓÚ [ȉ„ ‰"„] ‡ ,‡È ¯ÈÊ 'ÒÂ˙ ˘"ÓÚ ÁÈÏ˘ È"Ú ‡"‡„ ‚"Ú‡ ,‰¯Ù‰· Â˙ÂÓÎ ÂÁÂÏ˘ ÔÈ
„·"· ˜.˙ÂÈ˘Â˜‰ ÏÎ ÌÈ·˘ÂÈÓ .‡Ï ÂÓˆÚÏ Ï·‡ ¯·Á ÌÚ ‰ ˙Ó˘ ‡˜Â„ ȇ ˙ È È„ 'ÈÚ· ‡Ï ÂÓˆÚÏ Ì„‡ ÔÈ·˘ Ìȇ ˙·„ ,·˙Î · ,ÊÎ
 ȇ ¯Á‡ ÁÈÏ˘ Ó"˘ ·¯ „ÈÎ „·Ú„ „·Ú· ÔÓ˜Ï Ô È¯Ó‡„Ó Â˙ÂÓÎ ÂÁÂÏ˘ Ô È¯Ó‡ ‡Ï ÌÈÏÚ·· ‰Ï‡˘·„ ˜ÒÙ Ï‡Â˘‰ Ù"¯ Û"ȯ‰ ‰ ‰Â
ÁÈÏ˘ ȇ ÂÏÈÙ‡ ‡ÓÈ ‡Ï„ ‡ÓÚË È‡‰Ï Íȯˈȇ „·Ú· Ì˙‰ [¯Ó‡ È ‡Â ‰"„ ˜"Óˢ·Â ȯ·„Ó ‰"„ ÛÒÂÈ È˜ÂÓ ·] ÂÈÏÚ Â‰Ó˙ .Â˙ÂÓÎ
‡.Â˙ÂÓÎ ÂÁÂÏ˘ ¯˘Ù‡ ‡ÓÏÚ· Ï·‡ ,‡ÓÚË Í‰Ï Í¯ˆÂ‰ ‰"Â˘Ó ,ÁÈÏ˘ ‰˘ÚÈ ‡Ï ÂÓÚ ÂÈÏÚ·Â ‰Ï‡˘ ˙ˆӷ ‡˙ÈÏ„ „·Ú Ó"Ó Â˙ÂÓÎ ¯Á
ÔÈ ÚÏ ‰"‰ ,[Ï" ‰] ÌȘÒÂÙ‰ ÏÎ ˘"ÓΠ¯ÙÓ ÁÈÏ˘ Ôȇ„ ‡¯ÓÂÁÏ ‡˙Îω ‰¯Ù‰ ÔÈ ÚÏ ÏÈ˘˙ȇ ‰ÈÈ˙‚ÂÏÙ ¯˜ÈÚ„ ÔÂÈÎ ¯ÓÈÓÏ Ó"‰ ‰"‡Ï·Â
˘‡‰"‰ ÁÈÏ˘ Ï·ÂÒ Â È‡ ‰˘‡ ÔÂ˘Ï È‡ [ÁÈÏ˘ ‰"„] Ó"·· Ì˘ 'ÒÂ˙‰ ˘"ÓΠ‰ È˙ÁÓ ‡˙ÁÓ ‡„Á· ÂÓÚ ÂÈÏÚ·Â Â ¯ÙÈ ‰˘‡„ ÌÈÏÚ·· ‰Ï
.‰Ê ÏÎÏ Û"ȯ‰ Íȯˆ ‰È‰ ‡Ï ,ÂÈÏÚ· Ô¢Ï
‡ÈÂ È˘· ˜ÈÒÓ Ô˙ ÂÈ '¯Â ‰È˘‡È '¯„ ‡˙‚ÂÏÙÓ ÍȯÙ ,'ÂΠ„È·Ú ÈˆÓ„ ‡˙ÏÓ· ‡Ï‡ ÁÈÏ˘ ˘ ȇ ÈÂ˘Ó ‡Ï Ô È¯Ó‡„ · ,·È ¯ÈÊ ·„ „"ÚÏ ÏÂ
„˘"ÓΠ,ÏÚ· ‰· Ú„È ‡Ï ‰¯„ ¯·Î˘ Ìȯ„ ·Â Ô ·¯Ï ÈÓ ˘¯Ù˙Ó Â ÓÈ˜È ‰˘‡ ‡¯˜„ ‚"Ú‡„ ,È˙ÂÓ˘ ‡"¯Î Ï"Ò Â‰ ȇ„ ‡˜ÈÁ
·‡‡Ï ‡˜ÈÁ„ ‡ÈÂ È˘‡ ÌȘÒÂÙ„ ‡È‚ÂÒ ,Ï„‚ ˜Á„ ‡Â‰Â .È"¯Î ‡Ï‡ ‡Ó˜Â˙ÈÓ ‡Ï Ô˙ ÂÈ '¯Â ‰È˘‡È '¯„ ‡˙Èȯ·„ ‡ ˘ÈÏ Ó"Ó ,¯Â˘ÈÓ Á¯Â
Ô ÈÓ˜ÂÓ ‡Ï  ÓÈ˜È ‰˘‡ ‡ËÂÚÈÓ ·È˙΄ Ìȯ„ ·Â ,ÁÈÏ˘ ÈÂ˘Ó ÈÓ „È·Ú ÈˆÓ ‡Ï„ È‡Ó ÂÏÈÙ‡ ‰¯Â˙‰ Ïη ‡˙ÎÏ‰Ï ¯ÓÈÓÏ Ï"‰ ‡Ï‡ ,ÈÎÓÒ
· „¯¯ÙÈ˘ ¯Â„ÈÏ ‰„È˙Ú˘ Ìȯ„ · ‰ÈÏ Ô ÈÓ˜ÂÓ ‰¯Â˙ ‰˘„ÈÁ˘ ‡Â‰ ˘Â„ÈÁ ,Â˙ÂÓÎ ÂÁÂÏ˘ ‡‰„ ÁÈÏ˘ ÈËÂÚÓÏ ˙"‰Ó„ ‰¯„ ¯·Î˘ ÌÈ
¯·Î˘· Ï·‡ ,ÈÂ˘Ó ‡Ï„ ‰¯Ù‰· ‡Î‰ Ï"Ә ÁÈÏ˘ ÈÂ˘Ó ‡ ‚ ȇ‰Î· ÂÏÈÙ‡ ‡ÓÏÚ· Ï"È ,„È·Ú ÈˆÓ ‡Ï ‰ȇ ÌÂ˘Ó È‡Â ,¯Â„˙˘ÎÏ ÁÈÏ˘‰
„¯‡„Á· ÂÓÚ ÂÈÏÚ·Â Â ¯ÙÈ ‰˘‡„ ÌÂ˘Ó Ï"ˆÂ .ÈΉ ˜ÒÙ ‡Ï„ ÌȘÒÂÙ‰ ÏÚ Ú"ˆ Î"‡Â .Ô ·¯Î ‡˙ÎωΠÔ˙ ÂÈ '¯Â È"¯„ ‡È˙‡Â ÈËÚÓÓ ‡Ï ‰
¯ÓÈÓÏ ‡ÎÈÏ ‰˘‡ ÏÏη Ì È‡ ÌÈÁÂÏ˘ ÏÎ ‰"‰ ‡ÏÈÓÓ ,ÂÈÏÚ· ÏÏη Ì È‡ ÌÈÁÂÏ˘ ÏÎ ÈËÂÚÓÏ ‡Ï‡ ÈΉ ¯ÓÈÓÏ ‡ÎÈÏ ÂÈÏÚ· È·‚ ,‰ È˙ÁÓ
„·Ú ‡Ï‡ ÌÈÁÂÏ˘ ÏÎ ËÚÓÏ È˙‡ ‡Ï ÂÈÏÚ· Ì‚ Â¯Ó‡È ‡Ï˘ Û"ȯ‰ ˘˘Á ‰˙ÚÓ .È˙ÂÓ˘ ‡"¯Î ‰È˘Ù ȘÂÓ ˜ÈÁ„„ ‡˙Èȯ·Ï Ô È˜·˘Â ,Ï" Î
„‰"˘Ó . ¯ÙÈ  ÓÈ˜È ‰˘‡ ÏÏη ‰"‰Â ÂÈÏÚ· ÏÏη ‡Â‰ ‡ÓÏÚ· ÁÈÏ˘ Ï·‡ 'ÂΠ„È·Ú ÈˆÓ ‡Ï ‰ȇ„ ‰Ó ÏΠÂÓÚ ÂÈÏÚ· ˙ˆӷ ‡˙ÈÏ
.˘"‡Â  ÓÈ˜È ‰˘‡Ó ‰"‰Â ÌÈÁÂÏ˘ È ÈÓ ÏÎ ÂÈÏÚ·Ó ËÂÚÓ‡ Î"‡Â ,ÂÓÚ ÂÈÏÚ·Ó ÈËÂÚÓÏ ‡ÎÈÏ ·¯ „ÈÎ „·Ú„ Û"ȯ‰ ·˙Î