Page 88 - 4
P. 88
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ÁÓ
הוי מעמד שלשת הלכתא בטעמא עיי בפ"י ש ][Ú"Ï·Ï˘ ¯·„Ï ‰ÎÊÓ
ואמרתי שהפוסקי' לא פי' כ אלא הש"ס מחשב
המלוה דהוה להוצאה כדבר שלב"ל ואמר דאפי' ‰ ‰Âבמזכה לעובר ס"ל לר"נ ב"ב ר"פ מי שמת
למ"ד אד מקנה היינו לדבר שישנו בעול אבל
להקנות מלוה לנולדי תרתי לריעותא זה לית די )קמב ,א( דבאומר לכשתלד קנה ופסק כ
ולית דיי עיי"ש בביאור נמצא מש"ה לכשאכניסנה הרא"ש והביאו בש"ע ח"מ סי' ר"ט בש י"א .וה"ה
ומכ"ש הכא דמהני לכשאקח דהכא הוי טפי בעול
או לכשאקח אינו גט. מעובר כמ"ש תוס' בגיטי ש .ועוד אפי' נאמר נמי
דה"נ מקרי דבר שלב"ל הואיל ואמר לכשאקח
Î"‡Âבנדו שהיא כבר אשתו ואינו אלא דבר שאינו והקני עדיי אינו בעול מ"מ הא כתב סמ"ע ש
)סקט"ז( דלמא דס"ל בלדבר מהני לכשתלד ה"ה
בעול שתשתפה כ"ע מודי דמהני עכ"פ במקנה דבר מהני לכשיבוא לעול ,ולפ"ז י"ל הא
להיות נקרא לש גירושי ואפושי בפלוגת' לא דאמר ר"נ דרבי ס"ל אד מקנה בקדושי ס"ד ע"א לא
מפשינ דלהרא"ש אפי' באשה דעלמא מהני מכ"ש משו דרשא דה קרא לא תסגיר עבד אל אדוניו ז"א
הכא דאיכא נמי סברא הנ"ל וכאשר הוכחתי אותה דהא נוכל לפרשו אליבא דכ"ע בשאומר לכשאקח
סברא מדלא מוקי קרא בהכי וא"כ עכ"פ בכה"ג יודה רק משו שאמר רבי תהי' קנוי' ל מעכשיו משמע
שרצונו שחל למפרע וזה א"א אלא למ"ד אד מקנה,
הרמב" וסייעתו להרא"ש.
אבל לעול דרשא דה קרא אתי לכ"ע.
'ÈÙ‡Âהייתי רוצה לחדש היתר חדש מה שלא שערו
‰Ê·Âמיושב היטב ש"ס דגיטי מ"ה ע"א הנ"ל
הראשוני ז"ל היה ראוי לשמוע לסברות
וראיות הנ"ל ג כי לא באתי אלא לקיי מנהג דפרי הש"ס מ"ש דשדר להו כר"א בר
אבותינו בידינו ולהציל מלעז הטעיות ואלו היה יאשיה משמע דה"ל למשדר להו כרבי והיינו בלא
פלוגתא בי הפוסקי בה דאיהו לא מצי עביד מעכשיו וכנ"ל וא"כ דברי הטור נכוני דלהרא"ש
דאמר רבא בנזיר וכמו שחשב במרכבת המשנה יכול לכתוב לאשה לכשאכניסנה אגרשנה כמו שיכול
ובמהרי"ט הייתי אומר אולי הראשוני ז"ל שהנהיגו לכתוב לעבד לכשאקח תהא קנוי ל ורמי בר חמא
כ הוה ס"ל כהנ פוסקי ואנו אי לנו אלא כדברי דיבמות נ"ב דהאומר לאשה דעלמא אינו גט אתי כר'
התוס' אשר מפיה אנו חיי ולא נשא פני לתורה יוחנ דב"ב ש )ע"ב( דס"ל המזכה לעובר אפי'
ובפרט בחששא דאשת איש א הרי בררנו שא"א לכשתלד לא קנה אלא משו שדעתו של אד קרובה
שיסבור כ שו פוסק לחלוק על רבא דנזיר ולא טעו אצל בנו אבל למאי דפסק הרא"ש ש כר"נ ה"נ
מועיל לכתוב שחרור או גט לכשאקח או
הראשוני בזה וע"כ מטעמא הנ"ל.
לכשאכניסנה.
˘ ·Âמצאתי בבית מאיר סי' קי"ט )סע' ו( אחר
ÔÂÈÎÂשזכינו לדו נאמר דג הרמב" וכל החולקי
שהארי מאוד סיי דבריו וז"ל משא"כ
נשתטה היא אפשר די"ל מה בכ שאי לה יד גבי עובר על הרא"ש מודי הכא ואפשר ר'
להתגרש וזה אי חסרו בחיקו אלא דלה אי יד יוחנ נמי דפליג על ר"נ אפי' לכשתלד לא מהני
לקבלו ולכשיהי' לה יד יגרשנה שלוחו כי אז לא היינו בעובר שאינו בעול כלל משא"כ באשה ועבד
נתוס לו כח ממשלתו אלא שהיא השיגה ידה שהגו בעול כמ"ש התוס' בגיטי הנ"ל כ"ע מודי
לקבלו אבל כל כח הבעל היה לו מאז ומשעה שמנהו דהי' מועיל .והא דארב"ח לאשה בעלמא אינו גט
וככחו אז כ כחו עתה מבלי הוספת כח להמשלח ופסקו כוותי' היינו מטעמא אחרינא כיו דהני תרתי
לריעותא שאומר לכשאקח והקני עדיי אינו
ודוק כי מ"מ צ"ע עדיי למעשה. בעול נמצא דמקנה דבר שלב"ל לדבר שלב"ל
שהעבד הקונה עצמו נמי מקרי דבר שלב"ל דמעיקר'
Ó"ÓÂלקיי כל דברי חכמי נלע"ד וכ עשינו
לאו ב"ק והשתא ב"ק כנ"ל ותרתי לא אמרינ .
מעשה ,לכתוב הגט ולמוסרו ליד שליח
כנהוג .ומ"מ הבעל יקבל על עצמו בחומרי נדרי ¯·ÎÂביארתי זה בראיות בחי' למס' גיטי י"ג ע"ב
ושבועות האמורי ע ספר נ"ב חאה"ע סי' ג'
הנ"ל שא תשתפה אשתו יקיי כל דברי חכמי דקאמר אפי' למ"ד אד מקנה ה"מ לדבר
ב"ד אשר יהיו בימי הה ,והוא בא המצא ימצא שישנו בעול וכתבו תוס' דלמ"ד המזכה לעובר קנה
אז שו טשטוש וכה"ג בגט מחמת אור הזמ לק"מ קושית הש"ס ,והקשו המפרשי דא"כ לר"נ
שהי' מעוכב ביד שליש פשיטא ופשיטא שצרי
לכתוב אז גט אחר ,אלא אפי' בלי שו פקפוק כלל
