Page 93 - 4
P. 93
Ì˙Áסימ יב ‚ ¯ÙÂÒ
ר"ל מהל ששה פרסאות ממקו בעלה ונתיחדה דעת הזה ואי נתיר לישא אשה היכי דשיי ספק
עמו בדר כי רחוק בעיני שיהי' הכוונה שיש עדי ממזר ,וכה"ג מקשה בירושלמי פ' האשה רבה
שנתיחדה עמו במרח ממש ורחצו שניה בבת אחת בנישאית לאחד מעידיה .אע"כ א תלד נאמר שה
במרח א' בלי שו אחרי כי ידוע המרחצאות בוודאי כשרי ונאמר דעובדא שלא היה חלל להל
במדינתינו רוחצי במלבושיה אנשי ונשי רבי מ הנקב ואיל ונימא שיורה כח והולד כשר,
ביחד ואי חושש בדבר ,אבל שירחצו איש ואשה וראיתי מי שכ' דהאי עובדא דרא"ש הולד מס"ס
ביחוד במרח א' זה רחוק בעיני ויעיי סו גיטי להחמיר ,ספק שמא היה חלל ואת"ל לא היה חלל
שמא אינו יורה כח ואי משו ש אונס חד הוא
)צ ,ב( ורש"י ותוס' ש . ר"ל שאי כא אלא חד ספק א הגיד הזה המנוקב
ראוי להוליד או לא ,על זה כ' כיו שספק א' מתיר
]¯‰˘‡Â „ÈÏÂÓ ˜ÙÒ ÏÚ·· 'ÂΠ˙ÂÏÈÚ· ·Â יותר מהשני הוה שפיר ס"ס ,וכ' וז"ל ה"נ בספק
[‰ˆÂ¯Ù הראשו הרי אפשר להוליד ובחלוקה השנית דהי'
חלול למעלה מנקב אינו יכול להוליד כלל עכ"ל.
‰ ‰מבואר וידוע לכל מעיי במקצת בטוש"ע סי' ומא האי דלא חש לקמחיה ולא הבי דודאי אי היה
ס"ל כדעת הלבוש )סי' ה( דאיכא כרות דמוליד
ד' )סע' טו( דאפילו אשה מזנה בניה כשרי ואפ"ה אסור בקהל ,היה מציאות לומר שמא איכא
משו דרוב בעילות אחר הבעל ואפי' פרוצה ביותר חלול ואז הולד ממזר ,ואת"ל איכא חלל ואינו ממזר,
לרוב הפוסקי בניה כשרי .ולמאי דמחמרינ מ"מ דלמא כרות לעני ביאת קהל וזה הוי שני
בפרוצה ביותר ,מ"מ הא נאמנת לומר שהולד כשר, עניני ואחד מתיר או אוסר יותר מ השני אבל הכא
וע"ש בח"מ ס"ק ט"ז ובב"ש ס"ק כ"ו .ומ"מ
בעובדא דשב יעקב וקרב נתנאל הנ"ל שראו ניקב מאי שייכות לדבריו.
הגיד בתחילה וסו ונתלה להקל בשמא היה מ
המיעוט שאינו שותת כי א יורה כח ומוליד ,אי ][ω˜· ¯˙ÂÓ ¯ÊÓÓ ˜ÙÒ
היתה נחשדת לזונה לא היה מקילי בכ ,דמנ"ל
לומר רוב בעילות אחר בעל ,אדרבא נימא רוב ¯ÂÊÁלהנ"ל בפ' עשרה יוחסי ע"ג ע"א מבואר
בעילות של זה אינ ראוי להולדה ,ומשו"ה כ' ש
ספק ממזר מותר בקהל מ התורה .ובפני
קרב נתנאל שהיתה האשה צנועה. יהושע וכל הבאי האריכו למענית אי יצוייר ספק
ממזר דבספיקא אוקמא ]אחזקת[ כשרות דהא
ÔÂ„È ·Âדיד בלא"ה כתבנו דליכא עדי שניקב דחזקת הא מועיל להב ומדוע לא מוקי בכעי
תשו' הרא"ש או דכוותיה .אע"כ דג בזה אוקמי'
מעיקרא אלא דאתרע השתא ואמנ אי בחזקת הא .ובס' עצי ארזי סי' ה' סק"ח ד"ה
היינו מצרפי עדות הע"א כמ"ש לעיל ולא באתי וליישב וכו' כ' וז"ל ,דא יש לספק ולומר שהולד
להתיר אלא מכח צרופי התרי' שכתבתי לעיל בוודאי כשר שהוא ראוי להוליד אי לפוסלו א אי בדקי'
אי היתה האשה בגוונא שבסי' ד' הנ"ל היה ראוי שניקרי ונקרע די"ל דהשתא הוא דנתקלקל ונתרחב
להחמיר כא לתלות במיעוט בעילות הנוא הראוי הנקב ועד הנה הוה סתימה מעליותא דהעמד הא
להוליד ולא בעילת הבעל שאינו ראוי להוליד ויעיי' בחזקת צדקת עכ"ל .ופשוט דהאי חזקת צדקת הוא
בתשו' מיי' השייכי להלכות אישות סי' כ"ה לאו דוקא אלא כיו שהיא כשרה בקהל א"כ חזקת
בעובדא דסרה„ כפרה שהניחה בעלה ריקנית ובחודש הא מועיל להב .ועיי' מ"ש פני יהושע בקידושי
י"ב לפרישתו ממנו ילדה והעידו עדי שבליל
שבועות מצאו אותה מתיחדת ע גוי ריקי ס"ו ע"א בעובדא דינאי מלכא.
ופוחזי וגפפו אותה וחבקו ונשקו אותה ,והשיב
מהר" מר"ב דאי בעדות ממש דאי כא אלא ע"א ‚'[ והשלישית שאומר שהא היא פרוצה יוצאת
דקרובי נינהו ואפי' חד מינייהו מהימ כבי תרי כיו
שלא ראו שזינתה רק מעשה שטות של חיבוק ונישוק וראשה פרוע בשוק והיתה הולכת למרח על
ולא מיתסרי בלא קינוי וסתירה ותלינ דהולד ששה ע הנחשד )זה לשו הרב השואל ולא הבנתי
אשתוהי אשתהי יב"ח ,אמנ אי היה כא עידי כיעור מה זה על ששה( אולי צרי להיות על ששה פרסאות
„.[ͯ„‰ ÔÓ ‰¯Ò ‰¯˘„ ˙ȈÈÏÓ ÔÂ˘Ï· ԇΠ˘Ó˙˘Ó  ȷ¯˘ ‡ Ï"ˆÎ„ ÔÎ˙È ‰¯˘ ‰È‰ Ì˘ ‰˘ÚÓ· ‰˘‡‰ Ì˘] .
