Page 91 - 4
P. 91
Ì˙Áסימ יב ‡ ¯ÙÂÒ
ÌÂȉÂבפתחי ספרי ראיתי תשו' שב יעקב חלק המעיד בדבר שאפשר לבררו ולא הספיקו לבררו עד
שנתבטל הברור יאסור אותו הדבר ע"פי עדותו של
א"ע סי' ד' באיש אחד שבילדותו נקב הגיד העד היינו אי נתקבל עדותו בתורת עדות וחשו
במקו הפוסל ונשא אשה והוליד ב' בני ואח"כ לדבריו א"כ לא יחזור להתירו אלא בבירור הדבר
למד בש"ע די כרות שפכה בא ושאל על עצמו ועל כיו שהי' יכול להתברר בשעת הגדת עדותו אבל
בניו .ואחר שהארי הגאו הנ"ל ופסלו בקהל וחייבו המספר דבר לחבירו ואפי' להרב כי אי בזה מעלה
להוציא אשתו בגט כתב בסו התשובה וז"ל ולעני א הוא רב או לא שהעד לא אמר בתורת עדות רק
בניו לפע"ד אי לפוסל חדא דאינו נאמ על בניו פטומי מילי בעלמא והרב לא חשש לברר א נאמר
הואיל ויש לה חזקת כשרות עפ"י אביה עד עתה, ג בזה יאסר לנו הדבר עפ"י המספר והמקבל ספורי
דהא דקיי"ל דנאמ האב לפוסלו דוקא שלא היה לו דברי ,א"כ יכול כל אד לאסור יינו של חברו
חזקה עפ"י אביה עד עתה ,ואי לומר בזה לא מהני שיאמר פלוני אמר לי אתמול בא וארא גוי מנס
חזקת כשרות כיו דמכתו מוכיח עליו אי ראי' מהאי יינו של פלוני ואז לא רציתי ליל ולראות הניסו
דאפ"ה אי מהימ ,די"ל דלמא נעשה בידי שמי או ומ"מ נאסר היי כיו שהי' אז יכול לברר ואי זה
שמא נולד לו המכה אחר שנולדו לו שני בניו ואי אלא חוכא ,וכיו דלא מהימ בכי האי גוני כשאי
לומר אי ראיה ממאי שהי' לה חזקת כשרות ע"י אד מכחישו ק"ו א הבע"ד מכחישו כגו שאמר
אביה משו דאביה עצמו לא היה יודע שיש לו היו לבעלי אתמול אמרתי ל בא וארא גוי מנס
די כרות שפכה דלא עלה על לבו לפסול בשביל זה יינ והוא מכחישו לא אמרת לי דבר אתמול ואני
כמ"ש בשאלתו .מ"מ לא מפיו אנו חיי ואינו נאמ ]=או אני[ הייתי ש ולא נתנס פשיטא דלא מהימ .
על זה נגד בניו עכ"ל הגאו שב יעקב ז"ל·. ][¢ÈÁÎÓ‰ ‡"Ú Ì˜ӷ ¯ÈÎÈ
È˙¯Ó‡Âשישו בני מעי שכל דברי הגאו נכללו ‰ ‰Âהכא כאלו האב מכחישו להרופא דהרי גדל
בדברי שבאגרת הקצר שכתבתי תחלה, כבניו והחזיקו כבניו וג בשעת מיתתו
ואע"ג דבנדו דיד היה ריעותא אחרת שנקב השת בצוואתו הוריש לה כל נכסיו ואי אד עשוי
שבראש הגיד נסת לגמרי אי בכ כלו דע"כ לא להוריש נכסיו לממזר ועל כרח החזיק עצמו שהי'
נאמר שהי' סתו בתחלת ברייתו והנקב הזה השני ראוי להוליד וה בניו והרי הבע"ד מכחישו לזה
היה בידי שמי מתחלת ברייתו אלא כ הוא העני העד ,וא אולי שאי אב בע"ד עכשיו כיו שמת
משניקב הגיד והתחילו מי רגליי לצאת דר אותו והבני המה בע"ד שלו מ"מ התורה האמינתו להאב
נקב ממילא נסת הנקב שבראש הגיד ע"י רירי לאמר זה בני ולאו כל כמיניה דעד אחד להכחיש
כדר נקבי שבריאה שנסתמו ע"י רירי וכ אמרו האב ומכ"ש שזה הרב בעצמו כתב הצוואה בחזקת
רופאי ‚. שה בניו ולא אמר דבר.
¯Ó‡Âאני אפי' א יעיד הע"א עכשיו דבריו לפני ][‰ÎÙ˘ ˙¯Π˜ÙÒ
ב"ד ויאמר שלח ואחוי ונפתח קברו ואולי לא ·'[ ונבוא אל השנית ,עדי ראו אחר מיתת ניקב
נימא בכי האי גוני אי אתה רשאי לנוולו משו
אפרושי מאיסורא דלא יבוא ממזר ואפי' נפתח הקבר הגיד ולא אטפל עתה א היה במקו הפוסל
ונמצא נקב מגיע עד שביל חלל הזרע ונימא נמי ובאופ הפוסל ,מ"מ כיו שהאב החזיק כבני
מסתמא כיו שסמ על עצמו לומר שלח ואחוי ומנא כשרי אנו תולי שסמו למיתתו אחר שנתעברה
ידע אי לאו שידע כ ממה שראה כבר בחייו האומנ אשתו ממנו אירע לו זה ,והיינו כשנניח שהי' במקו
דברי אלו בטלי ה לסמו על זה ולעשות ממזר הפוסל ודאי ,מ"מ עלינו להחזיק כשרות של בני
דאפשר שמע עתה מהקברני או ראהו סמו למיתתו
בחליו אחר שנתעברה אע"ג שכבר אמר כ להרב זה ולקיי עדותו של אב על בניו.
זמ רב מ"מ ידוע שאי הבני נפסלי עפ"י עדותו
של רב טפי מעל ידי איש אחר שאינו רב א לו יהי'
כ שנאמי שכבר היה אז כ ,מ"מ נימא דלמא נסת
·.ÌÈ„È È˙˘· È"˘‰ ȯ·„ ‰Á„ "˜‰„ ‡˙˘‰Â ‰"„ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
‚.Ê"È Ê"Ë „"È 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰ÎÙ¢ ˙¯ΠÔÈ Ú·  ȷ¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .
