Page 95 - 4
P. 95
Ì˙Áסימ יב ‰ ¯ÙÂÒ
לבבא ראשונה שהבני אינ מודי כלל לאחיו בסי' ע"ג סעי' ב' וסעי' ג' .ולא אמרו מהרשד" רק
ולמקבלי מתנה וה אינ מודי להבני והוא ממש לעני קי לי שהיא מההלכות העמומות ועי' ב"ש
כמו יב וספק שבאו לחלוק בנכסי מיתנא שחולקי'
וה"נ אי הוה ספק הוה חולקי' ומה עלה על דעת הרב סי' נ"ב ס"ק י"ד.
ההוא לומר דהוה דמיו דספק וודאי .וא נרצה
להתעקש נאמר בהיפו שהרי עכ"פ היתומי דרי ȇÂיהיבנא כל טעותי' אי שיי די זה לכא הת
בבית המת ובמטלטלי וסחורה ועושרו שנמצא ש
נקראו מוחזקי כמבואר רס"י קל"ח וכיו שהממו אי הפלוגתא אלא על הזמ ואנו יודעי שסופ
ספק במה שה מוחזקי א"א להוציא מיד ולא לפרוע מה לי עכשיו או לכשיגדלו ,אבל בנידו דיד
נשארה מחלקות אלא במה שהוא חו להבית ההוא לפי סברתו הבני ישאר הממו ביד לעול
והשתא כיו שהמה בודאי בקצת הממו וממילא והחולקי רוצי להוציא מיד א"כ כל המוחזק
לרש"י ורשב" ג איד ממו שלה ,אמנ לשיטת יאמר אייתי לי' ראיה ומ"ש שבוודאי לכשיקובלו
התוס' זה ליתא ,וג לומר דמקרי מוחזק בדבר העדי כשיגדלו נוציא מיד הממו מי הוא הנביא
שתופסי מספק נחלקו רוב הפוסקי וכמבואר למי או הדיי שרשאי לומר קוד שקיבל עדי שבוודאי
שבקי קצת בסוגיא דתקפו כה ועכ"פ טפי מספק לא יהי' כ ולכ תמה אני על מעלת זה הרב אי עלה
הוי לפי דברי הרב ההוא אבל באמת כבר בארתי
לעיל שאי כא ספק כלל והנכסי להבני .תו על לבו דברי כאלה.
כתבתי במכתבי הקצר שעכ"פ א"א לקבל העדי
בקטנות להוציא מחזקת כשרות וממו ירושת ˙ Âכתב וז"ל וא א נקבל הספק לספק גמור ולא
שלא בפניה עד שיגדלו אשר על זה נתעורר ג הרב
השואל .ודעתי מסכמת שאי לקבל העדי בקטנות . הוי ודאי ממזר א עכ"פ ספק הוי ואי ספק
וג על זה השיב הרב המשיב ג' תשובות '‡ .להוציא מוציא מידי ודאי יורשי ומקבלי מתנות לפי צוואתו
מחזקת כשרות קדומה צרי עדות בפניו אבל הכא והוי ממש כמו ספק ויב שבאו לחלוק בנכסי סבא
לא היה להבני חזקת כשרות מעול שמיד דקיי"ל באהע"ז סי' קס"ג דאי ספק מוציא מידי
שנתעברה ועד הנה לא פסק קלא עכ"ל .אולי נעל ודאי דהיב ודאי והספק ספק וה"נ היורשי דאוריי'
ממנו סוגיא דראוה מדברת ספ"ק דכתו' וסוגי' דאמו ודאי עכ"ל .די זה אבאר ואח"כ נראה למי דומה.
של ינאי )קדושי סו ,א( יפתח עינו ויעיי ש וימצא ביבמות ל"ח ע"א וב"ב ס"פ מי שמת )קנח ,ב(
ברשב" ותוס' מי שיב בתו ג' חדשי הבחנה
בטול דבריו. וילדה והנה הב זה ספק א הוא ב האח המת והרי
הוא יורשו לבד ואי להיב חלק בהירושה או א
·' כתב לדחות דהאי ע"א הוה כב' עדי כיו דהי' הוא בנו של יב ונמצא כל נכסי המת להיב לבד,
בזה אומרי' חולקי מספיקא ,אמנ כשמת סבא
יכול לברר והוה כמו שלח ואחוי העדות הוה כמו דהיינו אבי היב ובא היב לירש אביו ובא ג
דבר ברור שהרי א"א להכחיש העדות בשו אופ הספק לאמור אני נכדו של סבא ובאתי לירש החצי
ובכי האי מקבלי אפי' לפני קט וכוונתו למ"ש סי' מכח אבא שהוא האח המת בזה אומרי' הכל ליב
ק"י סעי' י' הנה אי צור להשיב ע"ז כי מה שברור שהוא ודאי ואי ספק מוציא מידי ודאי ובהא פליגי
לו מספקא לי טובא כמ"ש ובארתי לעיל באריכות רש"י ורשב" ע התוס' דרש"י ורשב" מפרשי
כמה פעמי והאי ע"א הוא כחירגא דיומא דלא כיו שיש ליב ודאי בנכסי א"כ ג איד שהוא
ספק נותני' לו ,והתוס' הקשו משני אוחזי זה אומר
שמיה. כולה שלי וזה אומר חצי שלי שהחצי שלו בוודאי
ואפ"ה אי נותני' לו איד החצי שמחולקי בו ,ע"כ
]·[„Á‡ „Ú ˙ Ӈ ÔÈ Ú· È" Ù‰ ȯ·„ ¯Â¯È כ' תוס' שהיב ודאי יורש שהרי הספק מודה לו
שהוא ב זקנו והיב אינו מודה להספק שהוא ב
‚' כתב לפי מה שהשריש פני יהושע בדוכתי טובא אחיו המת א"כ זה הוא ודאי יורש ונותני' לו הכל.
)קדושי סג ,ב( Âדהיכי דע"א אינו בא אלא לברר ][ÂÈ · Ì È‡˘ ‡ ˙Ó‰ È · ˜ÙÒ· ‰˘Â¯È
הספק מהימ מ התורה ,וא"כ עדות דהכא שאינו
‰ ‰Âבנידו שלפנינו אלו היה ספק לנו בבני האשה
א ה בני המת או ה בני ממזרי היה דומה
[Ì˘ ¯"‡Ӊ ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó È" Ù· 'ÈÚ] .Â
