Page 89 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ יב ‪ËÓ ¯ÙÂÒ‬‬

‫הבעל או יחזור עתה וימנה שליח עתה א א אי‬ ‫נמי מהיות טוב אי הפסד לכתוב גט אחר‪ .‬אבל‬
‫א הזמ בהול ית לה הבעל בעצמו הגט הזה‬
‫אפשר בכ כגו שבעל הרחיק נדוד יתננו השליח‬ ‫עצמו שנכתב בעת שטיותה‪ ,‬כי העיקר שזה נקרא‬

‫ליד האשה מטע זכי' שלא יכשל הבעל בחדרגמ"ה‪.‬‬ ‫לש גירושי כנ"ל‪.·È‬‬

‫‪ ̇·Â‬בעת שתשתפה האשה כבר מתה או נתגרשה‬ ‫‡‪ Ì Ó‬בהיות הבעל בפנינו לא יתננו השליח‪ ,‬כי‬

‫אתו השניה באופ שאי עליו מצודת החר‬ ‫מינוי השליחות שהיה בעת שטיותה לא‬
‫הועיל כיו דאיהו לא הוה מצי עביד ואי משו זכיה‬
‫שהרי אי לו כעת ב' נשי ואי כא זכיה לא ית‬ ‫ג ז"א כיו שהבעל כא אי כא שו זכיה שהרי‬
‫יכול הוא למוסרה בעצמו והוא כמו עיסה שאינו‬
‫לה השליח הגט א אי הבעל בפניו כי העיקר כל‬ ‫מתקלקל שאי רשות להמשרתת להפריש חלה כמ"ש‬
‫בש" וט"ז י"ד סי' שכ"ז הנ"ל ע"כ יתננו בעצמו‬
‫מה דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי‪.‬‬

‫‪.ÈÓ˘ È˙Ó˙Á È˙·˙Î „" ÚÏ ‰Â‬‬
‫‪.˜"ÙÏ Ê"Ò˜˙ ÏÂχ ‚"È ·"Ù‬‬

‫‪.Ó„"ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪·È ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[ω˜· ‡·Ï ¯˙ȉ ÔÈ ÚÏ ‰˘Â¯‚ ÔÈ ÚÏ ˙¯ÊÓÓ ˘˘Á‬‬

‫הרב להחזיק בדבריו הראשוני ע"כ נפניתי עתה‬ ‫˘‡‪ ‰Ï‬שאלה זו בפנינו מרב אחד איש אחד מופלג‬
‫ועיינתי ואמרתי לברר הדברי בעזה"י‪.‬‬
‫בעשירות אשר זה כמה שני נשא אשה‬
‫‪ ¯Ó‡Â‬מי שרוצה לעשות בני אלו ממזרי‬ ‫ולא זכה להבנות ממנה והאשה לא התנהגה כבנות‬
‫ישראל הכשרות והוא דיימא מינה מב פרי א'‬
‫ולהפסיד ג מירושת בא עליה‬ ‫ישראל אינו כשר וישר‪ ,‬שוב פע אחת סיפר רופא‬
‫משלשה טעמי א' עפ"י סיפורו של הרופא בחיי‬ ‫ישראל אל הרב אי שפלוני הנ"ל יש לו נקב בגיד‬
‫האיש וג עתה עדיי הרופא עומד בדבורו ומעותד‬ ‫שלו באופ שא"א לו להוליד לעול ‪ ,‬שוב אח"ז סו‬
‫להעיד כ ‪ .‬ב' עפ"י עדות הקברני לכשיתקבל עדות‬ ‫ימיו של האיש הנ"ל הולידה האשה ב זכר ואחר‬
‫בב"ד שראוהו אחר מותו נקוב הגיד כנ"ל‪ .‬ג' דהאשה‬ ‫איזה שני נתעברה האשה עוד הפע ובתו ימי‬
‫היתה פרוצה ביותר ודיימא מינה הוא גברי דלא‬ ‫עיבורה חלה בעלה הנ"ל וצוה לפני מותו אי‬
‫לעשות ע עזבונו והוריש הכל לבנו ושא תוליד‬
‫מעלי‪.‬‬ ‫אשתו ב זכר יהי' כ וכ וא נקבה תלד יהיה כ‬
‫וכ ושא ימותו בניו הנ"ל בלי זרע קיימא יתחלקו‬
‫] ‡‪[Â˙˜ÊÁÓ ¯·„ ‡ÈˆÂ‰Ï „Á‡ „Ú ˙ Ó‬‬ ‫נכסי על אופ כ וכ ‪ .‬ושכיב וחיי לנו ולכל‬
‫ישראל שבק‪ .‬והצוואה נכתבה ע"י הרב הנ"ל בעצמו‬
‫‡[ עדות הרופא‪ ,‬ידוע דעד אחד אינו נאמ להוציא‬ ‫אחר מותו כשהתעסקו עמו הקברני מצאו שניקב‬
‫הגיד בי עטרה לכיס ונקב השת היה סתו באופ‬
‫דבר מחזקתו לאסור דבר המותר א לא בהודאת‬ ‫שעל כרחו הטיל מי רגלי מהנקב ההוא ולא מראש‬
‫הבע"ד או לכל הפחות בשתיקתו‪ ,‬ומשכחת לי נמי‬ ‫הגיד כ נשמע בי החיי א עדיי לא נתקבלה‬
‫דע"א נאמ אפי' בהכחשת בע"ד כגו לכה בעל מו‬
‫אתה‪ ,‬מהימ ע"א אפי' הכה מכחישו‪ ,‬משו דא"ל‬ ‫עדות בב"ד‪.‬‬
‫שלח ואחוי ואברר ל שאתה בעל מו וכיו שהעד‬
‫רוצה לברר עדותו פסול הכה לעבודה עד שיפשוט‬ ‫‪ ‰˙ÚÂ‬נסתפק הרב השואל א הבני הללו כשרי‬
‫בגדיו להראות שהוא של ‪ .‬וזה מבואר בקידושי ס"ו‬
‫ע"ב ומייתי לי' רב"י בח"מ סי' כ"ח‪ ,‬והש" בי"ד‬ ‫בקהל ישראל מפני חשש ממזרות וג א‬
‫סי' קכ"ז ס"ק כ"ד כ' שהוא ש"ס ערו היכי‬ ‫ירדו לנחלת אביה כיו שהאב לא היה ראוי להוליד‬
‫שהבע"ד מכחישו‪ ,‬אלא שהתוס' הוסיפו אפי' ע"א‬ ‫א"כ ע"כ צא ובדוק אחר בניו של מי ה ובשג‬
‫מכחישו‪ ,‬ובאמת מש"ס ערו י"ל דאביי ס"ל הכי‬ ‫שהא הוה דיימא מחד גברא‪ ,‬והנה בעת בוא‬
‫ולא רבא יע"ש אלא שהתוס' ס"ל דלא יחלקו בהא‪.‬‬ ‫השאלה הייתי מוטרד והשבתי שורתיי בקיצור וחזר‬

‫וכבר נתעורר בזה מורי זצ"ל בספר המקנה‪.‬‬

‫‪.ˈ 'ÈÒ ·"Á· ÔÏ‰Ï Ú"Ú .„ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .·È‬‬