Page 82 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·Ó‬‬

‫מצי משוי שליח וכקושי' הש"ס דלא כרבא דכללא‬ ‫בעליו עמו וזה לא שיי בעבד כלל לא מיבעי' אי‬
‫הוא אשנוי דחיקא לא סמכינ ‪.‬‬ ‫אי קני לעבד א"כ אינו בתורת משאיל כלל אלא‬
‫אפי' יש קני ויהי' לו מטלטלי וישאילנו לאחרי‬
‫‪ ¯¯·ÏÂ‬ספק זה בא הרי" להוכיח מסוגי' דב"מ‬ ‫מ"מ אי אפשר לו להשאיל א"ע שהרי הוא ברשות‬
‫אדונו א לא נאמר איכול להשאיל את שלו לאדונו‬
‫הנ"ל דהרי הני ב' דיוקי דקרא בחדא מחתה‬ ‫ויהיה הוא בעליו עמו מ"מ גבי האי גברא עכ"פ‬
‫מחתינהו אישה יקימנו ולא השליח וכ בעליו עמו‬ ‫שאנו דני עליו לגבי' לא שיי שיהי' העבד הזה‬
‫ולא השליח וכי היכי דבעליו עמו ממעט שליח‬ ‫בתורת בעליו עמו ולזה נתכוונו רש"י והראב"ד וזה‬
‫לגמרי‪ ,‬דליכא למימר לעול שלוחו כמותו ובעליו‬ ‫פירוש יותר מרווח מדחקו של הרי" עפ"י הרמב"‬
‫אתי למעוטי עבד שאינו נעשה שליח גמור כיו‬
‫דליתא בתורת בעליו עמו כנ"ל‪ .‬אבל שליח אחר‬ ‫ומנ"ל למדחי מהלכתא‪.Ê‬‬
‫נעשה כמותו‪ ,‬וה"ה אישה יקימנו נמי אינו ממעט‬
‫אלא בעושה שליח להפר על העתיד כיו דלא מצי‬ ‫]˘‪[Â˙˘‡ ȯ„ ˙¯Ù‰· ˙ÂÁÈÏ‬‬
‫עביד השתא אבל שליח גמור יכול לעשות להפר על‬
‫העבר‪ .‬ז"א‪ ,‬הא אמר רבא יד עבד כיד רבו ולא‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬בישובו של הרי" ז"ל דצריכי להבי‬
‫ממעטי' עבד מבעליו עמו אלא שליח אחריני‬
‫ממעטי' שלא יעשה כמותו‪ ,‬וא"כ ה"ה לעני הפרה‬ ‫נמי מה צור לראיה שיהי' הלכה כמ"ד‬
‫לר' יאשיה ממעטי' שליח גמור אפי' על העבר שלא‬ ‫אי שלוחו כמותו בהפרה‪ ,‬בלא ראי' נמי דר‬
‫יהי' כמותו בהפרה‪ ,‬אבל על העתיד לא צרי קרא‬ ‫הפסקני להורות בכי ה"ג כמ"ד דמדייק קרא כוותי'‪,‬‬
‫והלכתא כרבא דנזיר וכתי' הש"ס ש ‪ .‬זה נ"ל נכו‬ ‫אשה יקימנו ולא אחר‪ ,‬וה"ה בעליו עמו ולא אחר‪,‬‬
‫בכוונת הרי" ‪ .‬ומזה ראי' ברורה דג הרי" מפרש‬ ‫משא"כ לר' יהונת צריכה למידחק דאשה ובעליו‬
‫כפי' השאלתות )סו"פ חיי שרה( והתוס' )נזיר ש ד"ה‬ ‫לאו דוקא‪ .‬ועוד מסתמא הלכה כדברי המחמיר‬
‫אסור( דכל דאיהו לא מצי עביד לא מצי משויא שליח‬ ‫דלעני הפרה עכ"פ אי שלוחו כמותו‪ ,‬ומדלעני‬
‫מדינא אפי' אי מפרש בהדי'‪ ,‬ודלא כמהרי"ט‬ ‫הפרה דאתשיל פלוגתי' הלכה כר' יאשיה‪ ,‬ממילא‬
‫ה"ה ]נמי לעני [ בעליו עמו‪ ,‬אע"ג דלעני ממו לא‬
‫ומסתמא ג הרמב" ס"ל כ כהרי" ‪.‬‬ ‫שיי לומר חומרא וקולא‪ ,‬אדרבא המוציא מחבירו‬
‫עליו הראיה מ"מ כיו דעיקר איתשל לעני איסור‬
‫]˘‪[ÌÈÏÚ·· ‰Ïȇ˘· Â˙ÂÓÎ ÂÁÂÏ‬‬ ‫והלכה כהמחמיר ה"ה לעני ממו כיוצא בזה כתב‬
‫הרא"ש בב"ק פ"ד סי' ד' גבי הלכתא כרב באיסורא‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בטור ח"מ סי' שמ"ו מייתי בש הרמ"ה‬
‫‪ È˙Ú„ÈÂ‬כי יש לחלק‪ ,‬מ"מ האמת יורה דרכו‬
‫דפליג אהרי" וס"ל דלעני שאילה בבעלי‬
‫שלוחו כמותו ותמוה נהי דפליג אהראיה של הרי"‬ ‫דמעול לא נסתפק הרי" ז"ל דהלכה כר'‬
‫מ"מ מנ"ל להחליט דלמא קי"ל שלוחו אינו כמותו‬ ‫יאשיה דדייקינ אשה יקימנו‪ ,‬א הא בשמעתי דנזיר‬
‫ומידי ספיקא לא נפקא‪ ,‬וכ"כ ב"י ש שלכ לא כתב‬ ‫מוקמינ ליה בשנוי דחיקא למימר דפלוגתא אליבא‬
‫הטור דעת הרא"ש עי"ש ועיי בנימוק"י ש ‪ .‬אמנ‬ ‫דר"א וזה הוא שנוי דחיקא לבר מהלכתא דהא קי"ל‬
‫לפי הנ"ל היה אפשר לומר וליישב עפ"י מה שראיתי‬ ‫כרבנ ‪ ,‬ואפי' למ"ש לח"מ )הל' שו"פ ש ( דמ"מ נ"מ‬
‫בשיטה מקובצת דאיכא למשכח שיהי' העבד בתורת‬ ‫נמי לרבנ בנדרי שכבר נדרה ונקטי' פלוגתא‬
‫שליחות ולא בתורת יד עבד כמו יד רבו הא כיצד‬ ‫אליבא דר"א משו אורחא דמלתא הכי הוא מ"מ‬
‫שהשאיל הרב את עבדו לאחר על זמ יו או יומי‬ ‫היא גופי' דוחק‪ ,‬ע"כ יש להסתפק אולי לא קיי"ל כי‬
‫וכדומה ובאותו הזמ השאיל זה את שלו לאחר‬ ‫ה שנוי אלא דפליגי אליבא דהלכתא וכס"ד דהש"ס‬
‫ושלח את העבד להיות במקו בעליו דלא שיי יד‬ ‫)דנזיר ש ( דע"כ לא ממעט ר' יאשיה מאישה אלא‬
‫עבד כיד רבו שהרי אינו עבדו ומ"מ שלוחו הוה‪,‬‬ ‫למיעבד שליח במה דאיהו לא מצי עביד‪ ,‬אבל מה‬
‫ולפ"ז י"ל דהרמ"ה ס"ל ה דנזיר שנויא דחיקא ולא‬ ‫דאיהו מצי עביד שפיר מצי משוי שליח להפרה‪,‬‬
‫סמכי' עלה ומפרשי' דר' יאשיה מיירי בשליח דלא‬ ‫ומיני' דבעלמא אפי' מה דאיהו לא מצי עביד נמי‬

‫‪.· ,‚Î ÔÈËÈ‚ Ò"Á 'ÈÁ·Â ‰Ê 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó ,Á"ÂÓ ˘"Ó ‰"„ Ê˘ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ê‬‬