Page 68 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪ÁÎ‬‬

‫]‪[ÌÈÏÂÒÙ ·Â¯· ‰ ÊÓ ˙˜„· ‰˘‡ ‰˜ÊÁ‬‬ ‫מעביד איסורא דאפי' למאי דקיי"ל הת כרב אסי‬
‫מ"מ כשאינו עביד איסורא נמי מהימ י"ל הכא אי‬
‫‪ ¯Á‡Â‬הצעה זו נ"ל דהרי ע"כ מה דמקילי אפילו‬ ‫לא עבדי איסורא י"ל דאמרה כ דלא רצתה לפגו‬
‫נפשה שנבעלה לפסול או למא דהוא ולא שיי כולי‬
‫ברוב פסולי היינו משו בודקת ומזנה‬
‫ויצאו כל הפסולי מ הספק אפי' המה אלפי כמו‬ ‫האי חוטא ולא לו ע"כ עבדי איסורא עדי ‪.‬‬
‫רוב משליכי דלעיל‪ ,‬דה"נ רוב בנות ישראל אינ‬
‫מזדקקת לפסולי ‪ .Ê‬אמנ ידוע דבירושלמי אמרי'‬ ‫‡‪ Ì Ó‬כ אחרי רואי להגאו בית מאיר ז"ל דכ'‬
‫חזקה נגד זה הזנות רצה אחר הפסולי ר"ל שחזקת‬
‫כשרי ישראל אינ מזני אלא הפסולי נתיני‬ ‫דאיכא למיחש לבתולות שבזמנינו שהולכי‬
‫וממזרי וכדומה‪ .‬נמצא לפ"ז נהפ הוא‪ ,‬שאפי'‬ ‫ביו לבי הגוי שבעיר ליקח כל צורכי הבית אולי‬
‫איכא אלפי כשרי אינ נכנסי בגדר הספק כי‬ ‫נבעלה לו כיו שרגלה מצוי' ביניה ‪ .‬הנה כבר‬
‫הכשרי אינ מזני ‪ ,‬אלא דלפ"ז הוה תרי רובי‬ ‫כתבתי לעיל שדעת הגאו עצמו להתיר היכי שהוא‬
‫דסתרי אהדדי אי בתר דידה אזלת אפי' ברוב פסולי‬ ‫והיא מודי אפי' רוב גוי ולע"ד ג מטעמא דידי‬
‫יש להכשיר דרוב בנות ישראל לא תשמעו לפסולי ‪,‬‬ ‫הרמב" יודה היכי דעבדי איסורא‪ ,‬ומ"מ לרוחא‬
‫ואי בתר דידיה אזלת יש לפסול אפי' ברוב כשרי'‪,‬‬ ‫דמילתא אומר‪ ,‬דהנה הב"ש סי' ד' סקל"ט הקשה‬
‫נמצא ה"ל ספיקא וספק ממזר כשר‪ .‬וצדקו דברי‬ ‫ברוב פסולי מ"ט תאומ הא בלא דבריה הוה רוב‬
‫הר" ולק"מ ק' ב"ש‪ .‬ולפ"ז דוקא פסולי ממש אבל‬
‫קרובי' שלה אינ בכלל זה דהרי ישראל כשרי' ה‬ ‫ממזרי ‪.‬‬
‫ואשה בודקת נמי ואינ נכנסי בגדר הספק כלל‪.‬‬
‫]¯‪[ÔÈÎÈÏ˘Ó ·Â¯Â ¯ÈÚ‰ ·Â‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬הרב ב"ש סי' ד' ס"ק מ"ג מסיי דפסקי‬
‫‪ ‰ ‰Â‬עי' במתני' דמס' מכשירי' פ"ב משנה ז' מצא‬
‫מהרא"י ס"ל לא תלי' בכותי' ואמנ טעמא‬
‫בעינ ‪ ,‬ונ"ל דלעני זה חזקת בודקת עדי מזנות רצה‬ ‫בה תינוק מושל וכו' ע"ש ת"ק אזיל בתר‬
‫אחרי הפסולי ופרוצי בעריות‪ ,‬דבשלמא ישראל‬ ‫רוב בני העיר ור' יהודא אזיל בתר רוב משליכי פי'‬
‫אפשר דלא בדקה וסברה שהוא כשר ובאמת הוא‬ ‫אפי' רוב העיר ישראלי מ"מ אזלינ בתר רובא‬
‫פסול וא"כ יצרה תקפה עד שנתפתית עכ"פ‪ ,‬משא"כ‬ ‫שדרכ להשלי ואי אות שאינ משליכי נכנסי‬
‫בערל דלא שיי שטעתה בבדיקה וג רחוק מאוד‬ ‫לספק כלל‪ ,‬ות"ק נמי לא פליג אלא משו דישראל‬
‫שתשמע לו כי חרפה היא לנו וע"כ ס"ל למהרי"א‬ ‫נמי דרכו להשלי בשעת רעבו כמ"ש ברע"ב‬
‫דלא חיישינ לי'‪ ,‬ולפ"ז י"ל אי כא מחלוקות בי‬ ‫ותוי"ט‪ ,‬וסברא זו מוכח נמי בש"ס ופוסקי לעני‬
‫מהרי"ו למהרי"א דבשלמא מהרי"ו מיירי מס"ס‬ ‫רוב טבחי ישראל דלא אזלי' בתר רוב ישראל או‬
‫דילי' דלמא אחר גירושי ואת"ל תחת בעלה חיישי'‬ ‫גוי ‪ .‬ועי' עוד מתני' דמכשירי' פ"ב משנה ח' ט' וכ‬
‫שמא באונס ע"י גוי' דאע"ג דאונס לא שכיחי מ"מ‬ ‫אזלי' בתר רוב גנבי אפי' רוב העיר כ או כ מ"מ‬
‫יצור לס"ס כמ"ש תוס' כתובות ט' ע"א ומכ"ש‬ ‫לעני גניבה אזלי' בתר מי שרגילי לגנוב ועש"‬
‫באשה היושבת תחת בעלה דרצו לא שכיחי' דאשה‬ ‫י"ד סי' א' ס"ק י"ט וע"ש עוד ס"ק י"ז וי"ח‪ ,‬ויפה‬
‫בעלה משמרתה כמ"ש בשיטה מקובצת ריש כתובות‬ ‫דקדק בתה"א סו שער ד' וז"ל ומסתברא אפי' בעיר‬
‫דלא חשו לרצו אלא בארוסה אבל יושבת תחת‬ ‫שרובה נכרי' ואינו ידוע א גנבי נכרי או‬
‫בעלה בעלה משמרתה‪ ,‬וא"כ יפה כ' מהרי"ו‬ ‫ישראלי א ישראלי שבאותה העיר דרי בשכונה‬
‫דחיישינ להקל שמא תחתיו באונס ע"י גוי משא"כ‬ ‫וכו' מבואר דא היו יודעי שרוב הגנבי המה‬
‫מהרי"א מיירי בפרוצה ביותר דניחוש לבניה מחמת‬ ‫נכרי' אפי' היה להישראל שכונה בפני עצמה מ"מ‬
‫רצונה שנתרצת ולא היה לבעלה אפשר לשומרה‬ ‫היו הולכי אחרי הגנבי ולא תלינ שמא ישראל‬
‫מחמת פירצותה ש לא חיישינ לגוי כלל כי אפי'‬ ‫מהדרי' גנב כי הולכי אחר המצוי לגנוב ברוב‬
‫פרוצה ביותר ונחשדה אאשת איש מ"מ לא תיבעל‬
‫הזמני ומניחי רובא ישראל דאיתא קמ ‪.‬‬

‫‪.[.È"· · ‰ ‰Â ‰"„ ·Ï 'ÈÒ Ú"‰‡ Ò"˙Î ˙"¢ 'ÈÚÂ] (‡¯·Ò·Â ‰"„) ‡ ,‚ȯ ÈΉ ‡"¯‡ ÈÓ ‰"„ ‡ ,Ë‬‬
‫‪,Ìȯ˘Î ·Â¯‰˘ ̘ӷ È˙ÏÚ· ¯˘ÎÏ ¯ÓÂÏ ˙ Ó‡ „ ‰Ò ‡· Ó"Ù Â .ÌÈÏÂÒÙ ·Â¯ „‚ Î ˜¯ ‰ ÊÓ ˙˜„· ‰È‰˙ ‰˘‡‰˘ Ô ÈÚ·„ ‰‡¯ ¯"„Ó .Ê‬‬

‫‡‪.Ê"ËÙ ·"˘ ˘"˘Â '· 'ÈÒ Ú"‰‡ ˙¢„Á ˙"¢· ‡"Ú¯ Î"Π.˙¯˘Î ˙˜ÊÁ ˙ÓÁÓ ˙ Ó‡ ‰ˆÁÓ ÏÚ ‰ˆÁÓ· 'ÈÙ‡ Â‬‬