Page 128 - 14322
P. 128
ג׳ון לה קארה
"אני לא יודעת .התבטאתי בדרך אגב .זה לא מהותי לעניין".
"אבל את ודאי זוכרת ,בלי ספק ,מתי שמעת ממנו או ראית אותו
לאחרונה".
עדיין מאומה.
"אז תני לי לעזור לך .במרץ — 1995לפני זמן רב ,אני יודע —
קצת אחרי חצות ,אדוארד הגיע לנמל התעופה גטוויק בטיסה של
'נציבות האו"ם לפליטים' מבלגרד במצב מעורער לחלוטין ,ולא נשא
עימו דבר פרט לדרכון הבריטי שלו .האם התאריך נשמע לך מוכר,
עכשיו?"
אם אמנם כך היה ,היא לא נתנה שום סימן.
"הוא היה במצב גרוע .הוא ראה דברים רעים .אכזריות תהומית.
ילדים שנרצחו .זוועות העולם האמיתי שכולנו מנסים להתחבא
מפניהן ,כפי שכתב לפני זמן לא רב לחבר שלו".
הוא עצר כדי לתת לדברים לשקוע ,אך ללא השפעה ניכרת לעין.
"הוא היה זקוק למישהו שבטח בו .מישהו שאכפת לו ממנו,
וש ָיבין .דבר מכל זה לא חוזר ועולה בזיכרונך?"
השפלה של עיני הנזירה .יישור הידיים הארוכות .משלא קיבל
שום תשובה אחרת ,המשיך:
"הוא לא ניסה ליצור קשר עם ד ּב ֹורה ,שבכל מקרה היתה אז בכנס
בתל אביב .הוא לא ניסה ליצור מגע עם בתו ,שהיתה בבית ספר לבנות
במערב אנגליה .אז אל מי הוא פנה בייאושו?" הירהר פרוקטור בקול,
במידה רבה כאילו הוא מדבר אל בן משפחה תועה" .עד לפני כמה
ימים זו היתה פשוט עוד תעלומה לא פתורה .אפילו אדוארד עצמו
לא ידע איפה הוא היה .עברו ארבעה ימים עד שדיווח על הגיע ֹו
למשרד הראשי ,וכמו כל אחד אחר ,גם הוא היה יכול לדמות בנפשו
אז ,שהמתח של החודשים האחרונים בבוסניה גבה את מחירו ממנו,
וכי הלך לאיבוד .ואולם ,בהינתן טיבה של הטכנולוגיה המודרנית,
הצלחנו לשחזר רישומים של שיחות טלפון מסוימות מן התקופה
ההיא .ואלה מספרים לנו סיפור שונה".
128
