Page 129 - 14322
P. 129
שומר אמונים
הוא עצר ושלח מבט לעברה בציפייה לתגובה ,אבל עיני הנזירה
סירבו לו.
"הם מספרים לנו שמישהו שהשתמש בטלפון ציבורי בנמל
התעופה גטוויק בשעה אחת בלילה שהוא נחת בו ,ביצע שיחת גוביינא
אל הדירה שלך ב ַהיי ּבורי .האם התגוררת בדירה שלך באותו זמן?"
"יש אפשרות".
"האם קיבלת שיחת גוביינא בשעות הקטנות של אותו הבוקר —
18במרץ "?1995
"יש אפשרות".
"זו היתה שיחה ארוכה .תשעה פאונד ועשרים ושמונה ֵּפני .הון
בימים ההם .האם אדוארד בא אלייך באותו לילה? אניה ,הקשיבי לי,
בבקשה".
היא בכתה? הוא לא ראה דמעות ,אבל ראשה לא הורם ,והיא לפתה
את השולחן בכוח כה רב ,עד שציפורני אגודליה היו לבנים.
"אניה .אני חייב לעשות את זה ,בסדר? אני לא אויב שלך .אדוארד
הוא אדם טוב ,אמיץ .שנינו יודעים זאת .אבל הוא הרבה אנשים .ואם
אחד מהם סטה מן הדרך ,אנחנו מוכרחים לדעת גם את זה ,ואם צריך,
לעזור לו".
"הוא לא סטה משום דרך!"
"אני שואל אותך אם אדוארד בא לדירה שלך באותו לילה לפני
קרוב לעשרים שנה .זו שאלה פשוטה ,כן או לא? האם אדוארד בא ,או
לא בא ,לדירה שלך?"
היא זקפה את ראשה והביטה בו היישר בפניו ,והוא ראה כעס ,לא
דמעות.
"יש לי חבר לחיים ,מר פירסון ",היא אמרה.
"אני מודע לכך".
"שמו פליקס".
"אני מודע גם לכך".
"גם פליקס הוא אדם טוב".
129
