Page 130 - 14322
P. 130

‫ג׳ון לה קארה‬

                                               ‫"אני מקבל זאת‪".‬‬
‫"פליקס פתח את הדלת לאד ַבארד‪ .‬פליקס שילם על המונית שלו‬
‫מגטוויק‪ .‬פליקס אמר לאד ַבארד שהוא יתקבל בשמחה אצלנו‪ .‬מצטערים‪,‬‬
‫אין לנו חדר שינה פנוי בבית‪ .‬במשך ארבעה ימים אד ַבארד ישן על‬
‫הספה שלנו‪ .‬פליקס הוא מוזיקולוג‪ .‬הוא מחויב לסטודנטים שלו‪ .‬לכן‬
‫הוא לא יכול לאכזב אותם‪ .‬למזלי יש לי עוזרת כאן בבית הספר שלי‪,‬‬

   ‫והיא יכלה להישאר אצלנו בדירה בתור אחות שטיפלה באד ַבארד‪".‬‬
                                        ‫הפוגה בעוד כעסה שוכך‪.‬‬

‫"אד ַבארד היה במצב לא טוב‪ .‬הוא לא רצה לקרוא לרופא‪ .‬לא רציתי‬
‫להשאיר אותו לבד‪ .‬ביום הרביעי פליקס נתן לאד ַבארד איזה בגדים‬
‫ולקח אותו ל ַס ָּפר שגילח אותו‪ .‬ביום שני הוא הודה לנו ונפרד לשלום‪".‬‬
‫"ובארבעת הימים האלה הוא התאושש באורח פלא‪ ",‬סיכם‬

                                          ‫פרוקטור‪ ,‬לא בלי אירוניה‪.‬‬
                                          ‫הרמיזה הטרידה אותה‪.‬‬
‫"מה זה התאושש? כשהלך מהבית שלנו‪ ,‬אד ַבארד היה שקט‪ .‬הוא‬
‫חייך‪ .‬הוא היה אסיר תודה‪ .‬הוא היה משעשע‪ .‬הוא חזר להתנהג בחוסר‬
‫כנות‪ .‬הוא היה אד ַבארד‪ .‬אם זה נקרא התאושש‪ ,‬אז כן‪ ,‬הוא התאושש‪,‬‬

                                                        ‫מר פירסון‪".‬‬
‫"אבל לא נראה היה שהתאושש כשהגיע אל המשרד הראשי באותו‬
‫בוקר עצמו‪ ,‬נכון? לא היה לו מושג איפה הוא היה ארבעה לילות‪.‬‬
‫הוא חשב שקיבל את הבגדים החדשים שלו מצבא הישע‪ .‬הוא לא היה‬
‫בטוח אפילו בקשר לזה‪ .‬הוא חשב שיכול להיות שהם גם דאגו לו‬
‫לגילוח‪ .‬והוא לא היה מסוגל אפילו להתחיל להבין מאין היה לו כרטיס‬

    ‫אוטובוס‪ .‬אז מדוע הוא שיקר לנו? מדוע את משקרת לי עכשיו?"‬
‫"אני לא יודעת!" היא צעקה בחזרה‪" .‬לך לעזאזל‪ .‬אני לא מרגלת‬

                                                              ‫שלך‪".‬‬
‫עולמו של פרוקטור התנודד והתאזן‪ .‬הוא הבין בדיוק מה קורה‬
‫עכשיו‪ .‬אלן היא ששיקרה לו‪ ,‬לא אניה‪ .‬הוא היה בספק אם אניה‬
‫בכלל יכולה לשקר‪ .‬אם אניה שיקרה‪ ,‬היה זה רק במה שהשמיטה‪ .‬לא‬

                                ‫‪130‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135