Page 132 - 14322
P. 132

‫ג׳ון לה קארה‬

‫היתה מושלמת‪ .‬היא היתה טרגית‪ .‬היא היתה אצילית‪ .‬המשפחה שלה‬
‫החזיקה ברשותה את המפתח לשער עתיק בעיר הקודש ירושלים‪ .‬שער‬

                                ‫שכם‪ .‬אולי שער יפו‪ .‬אני לא זוכרת‪".‬‬
      ‫האם קלט פרוקטור רמז לקוצר רוח בקולה — אפילו קנאה?‬
‫"היא היתה גם סודית‪ ",‬הוא הוסיף‪" .‬מדוע היה עליו לשמור אותה‬

                                        ‫בסוד מפני כולם‪ ,‬אני תוהה‪".‬‬
                                                  ‫"בגלל ד ּב ֹורה‪".‬‬

                                       ‫"כדי לחוס על רגשותיה?"‬
                                              ‫"היא היתה אשתו‪".‬‬

‫"אבל סלמה היתה רק אובססיה‪ ,‬כדברייך‪ .‬זה לא היה סיפור אהבה‬
‫במובן המקובל‪ .‬זה היה — מה? משהו גדול הרבה יותר‪ ,‬אולי? המרת‬
‫דת? מהפך שהוא לא רצה שאף אחד ֵידע עליו‪ .‬לא אשתו‪ ,‬לא השירות‬

                         ‫שלו‪ .‬האם לא על זה הוא דיבר עם פליקס?"‬
          ‫אניה שונה‪ .‬פניה חתומות ונעולות כמו דלת של טירה‪.‬‬
‫"פליקס הומניסט‪ .‬הוא מעורב‪ .‬את זה אתה יודע טוב מאוד‪ ,‬מר‬
‫פירסון‪ .‬יש לו הרבה שיחות חשובות עם הרבה אנשים‪ .‬אני לא שואלת‬

                                                  ‫אותו מה מתרחש‪".‬‬
‫"טוב‪ ,‬אולי אשאל אותו בעצמי‪ .‬אולי במקרה את יודעת איפה‬

                                                ‫אוכל להשיג אותו?"‬
                                                 ‫"פליקס בעזה‪".‬‬
                      ‫"כך הבנו‪ .‬מסרי לו דרישת שלום מאיתנו‪".‬‬

‫ממרומיו של אוטובוס מס' ‪ ,113‬טקסט לא מוצפן אל באטנבי‪ ,‬סגן‬
                                  ‫ראש השירות‪ ,‬לפני הפגישה הערב‪:‬‬

   ‫רשאים להניח עכשיו בביטחון שהיעד מודע להתעניינות‬
                             ‫מצידנו אם לא היה מודע לה לפני כן‪.‬‬

                                                               ‫פירסון‬

                                ‫‪132‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137