Page 131 - 14322
P. 131
שומר אמונים
בהתרסה .לא מתוך גחמה או לשם שעשוע ,עם המאהב הארכיאולוגי
הצעיר שלה מחייך לו מאוזן לאוזן על המיטה לצידה ,אם זה כל מה
שעשה.
"האם אדוארד היה אדם שונה כשבא אליכם באותו לילה?" שאל
פרוקטור בשקט.
"אולי".
"מאיזו בחינה?"
"אני לא יודעת .הוא לא היה שונה .הוא היה מחויב .אד ַבארד תמיד
היה מחויב".
"והוא היה מחויב ל ַס ְל ָמה?"
"סלמה?" — בהעמדת פנים רפה של אי־ידיעה.
"האישה הטרגית השכולה מבוסניה ,שהוא העריץ אותה כל כך.
אמו של הילד שנרצח .אלמנת הרופא שנרצח".
היא קימטה את מצחה ,עטתה ארשת לא משכנעת כשל מי שמנסה
להיזכר" .אולי עם פליקס הוא דיבר על האישה הזאת .עם גבר אולי
היה לו יותר קל .הוא דיבר הרבה־הרבה שעות עם פליקס".
"לא ,עם פליקס הוא דיבר על איך להציל את העולם .אנחנו יודעים
זאת .גם את .הם המשיכו להתכתב בנאמנות מאז ועד היום .איתך הוא
דיבר על סלמה ,בלי ספק .קרה משהו עצום בחייו .כמו הלילה בפריז
כשסיפר לך שאינו מאמין יותר בקומוניזם .את היית מבינה .רק את".
"וד ּב ֹורה ,אשתו?" היא שאלה חריפ ֹות" .היא לא היתה מבינה
אותו?"
אבל כעסה ,כמו כעסו של פרוקטור ,לא היה יכול להחזיק מעמד
זמן רב.
"הוא הרגיש שהלוואי שהיה מת למענה ",היא אמרה" .הוא התבייש.
הוא רצה לבוא איתה לירדן .היא אמרה לו :סע הביתה לאשתך ,סע
הביתה לילדה שלך ,תהיה גבר מערבי .היא היתה התשוקה שלו.
הוא היה חולה עליה .היא לא היתה דתייה .היא היתה חכמה .היא
131
