Page 144 - 14322
P. 144
ג׳ון לה קארה
נרקיסים ופריחת עצי פרי מעלים זיכרונות של מעונות כומר כפריים
לפני הנפילה של אביו.
הציפייה לפגישה עם אדוארד היא הקלה עבורו .זה כמה ימים
שעובד הסיוע בבוסניה ,המאהב הסודי ,המרגל והאלמן החף מחרטה
למראית עין ,הוא עבורו דמות רפאים ,מסייר בפרוזדורים קלושי האור
של סילברווי ּו כמו אביו של המלט ,מדבר רק בדוחק עם בתו ונעלם
בלי התראה להליכות מסתוריות.
טירה עתיקה בעלת שלושה צריחים נראתה מצידו הימני .מערכת
הניווט הלוויינית הובילה אותו אל כיכר כפר מגונדרת ,במורד כביש
גישה ואל רציף מטען .עצים גבוהים האפילו חניון ריק גדול .בשעה
שחנה ,גרסה חדשה של אדוארד פסעה מבינות לצלליהם :אדוארד
איש השטח ,בז'קט ירוק בציפוי שעווה ,כובע מהוה ונעלי הליכה
גבוהות.
"אדוארד ,אני כל כך כל כך מצטער ",אמר ג'וליאן ולחץ את ידו.
"אתה רחב לב ,ג'וליאן ",השיב אדוארד בנימה מפוזרת" .ד ּב ֹורה
רחשה לך הערכה רבה".
הם יצאו לדרכם .לג'וליאן לא היה צורך באזהרה החמורה של
מתיו .הוא הרי כבר הבקיע לו דרך ב"טבעות שבתאי" .הוא ידע ְלמה
לצפות מן הבדידות שכוחת האל של היישוב הזה באמצע שום מקום.
הוא ידע שאפילו דייגים ,על פי הטענה ,ראו בו מקום בלתי נסבל .הם
הלכו בשביל סלול להולכי רגל ,עברו על פני פחי זבל ,טיפסו בגרם
מדרגות עץ רעועות ,בוססו בבוץ ובאשפת אוניות ויצאו אל חלקת
קרקע זרויה פסולת בקרבת הרציף.
אדוארד פנה שמאלה .קיר הנהר אילץ אותם ללכת בטור .חלוקי
גשם קיפצו על הים .אדוארד סב על עקביו.
"אנחנו מפורסמים בחיי הציפורים השוקקים אצלנו ,למען האמת,
ג'וליאן ",הוא הכריז בגאווה בעל ביתית" .יש לנו קיוויות ,חרמשונים,
אנפיות ,פפיוני שדות ,סייפנים ,וכמובן ברווזים ",הוא קרא כמו
רב־מלצרים שמדקלם את המנות המיוחדות להיום" .הקשב עכשיו,
144
