Page 142 - 14322
P. 142
ג׳ון לה קארה
"עבודה מיוחדת .זה כל מה שהם סיפרו לי כשלקחו אותי לארוחת
צהריים .ניסיתי אצל אמא .מה אבא עשה בבוסניה בזמן שהייתי
בפנימייה? עבודת סיוע ,יקירהּ .פל ּוס קצת מפה ומשם .מה זה לעזאזל
מפה ומשם? אמרתי .אל תנבלי את הפה ,יקירה".
"שאלת את אבא שלך ישירות?"
"לא ממש".
ומן הסתם היה זה אך טבעי ,שבתהליך ההשתחררות של לילי
מסודותיה ,היא תשמור לסוף את הגילוי המטריד ביותר.
"ואמא שלחה אותי לקחת בשבילה מכתב ללונדון ",היא אמרה
פתאום על כוס בירה ב" ֵדה פי ֶשר ֶמנ'ס ֶר ְסט"" .בית מבטחים ברחוב
ָסא ּות א ֹו ְדלי .תצלצלי שלוש פעמים ותבקשי את פרוקטור".
בשלב הזה יכול ג'וליאן להשיב שגם הוא מסר מכתב סודי,
לא מטעם אמה אלא מטעם אביה .אבל גם אם ההבטחה החגיגית
שנתן לאדוארד לא היתה עוצרת בעדו ,דאגתו ללילי היתה עושה
זאת .שלושה ימים ממועד הלווייתה של ד ּב ֹורה ,לא היה זה הזמן
לספר לה שאביה ניהל יחסים ארוכי טווח עם אישה יפהפייה שאין
לה שם.
"בכל אופן ,עכשיו סיפרתי לו ,כן?" היא אמרה בהתרסה" .מסרת
מכתב עבור אמך? כן ,מסרתי .זה היה לפרוקטור? כן ,בהחלט .ידעת
מה יש בו? לא ,לא ידעתי ,ופרוקטור שאל אותי את אותה שאלה .ואז
הוא חיבק אותי ואמר שזה בסדר ,שעשיתי את הדבר הנכון ,וכמוני גם
הוא".
"מי ,פרוקטור?"
"אבא ,בשם אלוהים! נתן לי את ברכת האפיפיור שלו .עומד לו
ככה בסלון לפני האח שאף פעם לא בוערת :צאי לשלום ,יקירתי ,אמך
היתה אישה מצוינת ,עשיתי מה שהיה עלי לעשות ,ואין לי אלא להצר
על כך שהיא ואני חיינו ביקומים שונים".
"אבל מה הוא עשה שהיה עליו לעשות?"
142
