Page 147 - 14322
P. 147
שומר אמונים
"וסם אינו מכשול?"
"סם? סם הוא נכס".
"הוא ימשול בעולם יום אחד".
"בוא נקווה .אינך אומר לי להתחתן איתה ,נכון?"
"הו ,בחורי היקר ,שום דבר גורלי כל כך" — פניו של אדוארד
מוארות קצרות בחיוך" .פשוט הייתי צריך להבטיח ,שרגשי החיבה של
לילי מופנים אל המקום הנכון .סיפקת לי את ההבטחה הזאת".
"אתה נוסע לאנשהו ,אדוארד? מה כל זה?"
האפשר שהיה זה הבזק בהלה בפניו של אדוארד? מבט מהיר נוסף
שיכנע את ג'וליאן שטעה ,שכן תווי פניו של אדוארד לא שיקפו דבר
פרט לעצבות קונדסית:
"אני העבר עכשיו ,ג'וליאן .אין ביכולתי להזיק .ברצוני שתדע כי
במקרה הצורך ,אתה חופשי לדבר עלי .יש אנשים שאסור לנו לבגוד
בהם לעולם ,בכל מחיר שהוא .איני משתייך לקטגוריה הזאת .אין לי
חזקה עליך .אהבתי את אביך .עכשיו תן לי את ידך .ובכן .כשנחזור
לחניון אומר לך רק מילות פרידה רשמיות".
קודם היתה זו היד החזקה .אחר כך היה זה חיבוק מתפרץ ,חד־
צדדי בלבד ,ואז מרפה לפני שהם יראו אותנו.
147
