Page 150 - 14322
P. 150
ג׳ון לה קארה
"חשבתי לשים אותם מסביב לקבר ",היא אמרה.
"אחר כך הם הולכים אל בית החולים .אמרת להם?"
"לא".
"אני אגיד .הצלחת לישון?"
"לא .תחבק אותי".
הוא חיבק.
"כדאי שהקברנים יעשו רשימה של שולחי הזרים במקרה שייפלו
התוויות .אני אגיד להם גם את זה .איפה סם?"
"עם מילטון ,בגן המשחקים .אני לא רוצה אותו פה קרוב".
"אדוארד?"
"בתוך הכנסייה".
"עושה מה?"
"בוהה בקיר".
"אני משאיר אותך כאן או שתרצי להצטרף להמון?"
"מאחוריך".
זו היתה התרעה .גבר גבוה ,בנוי לרוגבי ,עם חיוך חורק שיניים,
התקרב לעברו בהילוך גמיש:
" ַהיי .אני ֵרג'י .עמית מסור של דבי .אתה ג'וליאן ,כן? מחנות
הספרים? שנינו עם נושאי הארון .יופי .בוא איתי".
במרחק מטרים אחדים ,ארבעה ֵרג'ים נוספים ואיש בית הלוויות
השמנמן עם מגבעת צילינדר תחת זרועו עמדו וחיכו .לחיצות ידיים
אילמותַ .הייַ .היי .איש בית הלוויות מבקש כמה מילים ללא הפרעות,
רבותי ,אם תרשו לי:
"אפתח באזהרה ,רבותי .בשום מקרה אל תיגעו בידיות .אם תיגעו
בידיות ,תמצאו את עצמכם הולכים איתן הביתה .זה כתף אחת כל
אחד ,ויד אחת במחווה של כבוד לנפטרת שלנו ,ואני אישית אתן סימן
לצאת ואהיה איתכם בכל צעד מהדרך במקרה לא סביר של תקלה.
ושימו לב בטובכם למרצפת השלישית ,היא מוקש רציני .דאגות
כלשהן ,רבותי?"
150
