Page 151 - 14322
P. 151
שומר אמונים
"המשפחה רוצה שהפרחים יישלחו לבית החולים הכללי מחר
בבוקר ,ואם אפשר גם רשימה של שולחי הזרים ",אמר ג'וליאן.
"תודה ,אדוני ,וכל זה מטופל על פי החוזה .שאלות נוספות?
במקרה הזה ,אבקש לגשת אל מדרגות הכניסה ולחכות שתגיע
המכונית עם הארון".
אישה מבוגרת יותר זינקה אל ג'וליאן וחיבקה אותו:
"אתה תופס? כל ֶאף־ 7הופיעו!" היא הכריזה בהתרגשות.
"וכמה אנשים שפשוט לעולם לא הולכים להלוויות .זה ממש נפלא,
לא?"
"זה נהדר ",הסכים ג'וליאן.
מתקדם בצעידה איטית לאורכו של המעבר ,נזהר במרצפת השלישית,
יד אחת במחווה של כבוד לנפטרת שלנו ושישית ממשקל גופה
מכביד על כתפו הימנית ,ג'וליאן אומד את המצב בכנסייה ,ומתחיל
בלילי ,שיושבת במעבר הצפוני בשורה הראשונה משמאל ליד אביה.
מאדוארד הוא רואה רק זוג כתפיים עטויות חליפה הדורה ואת אחורי
ראשו הלבן.
התגבורת בת חמישים עד שישים האנשים של א ֹו ֵנה מחולקת
לשתי קבוצות ,הוא מחליט :אנשי שירות בעבר בשורות המושבים
הראשונות במעבר המרכזי ,אנשי שירות בהווה בשורות המושבים
האחוריות במעבר הדרומי ,שם ביכולתם לראות ולא להיראות.
צירוף מקרים? או עבודה מיומנת של סדרני השירות? הוא חושד
באפשרות השנייה.
שני מלאכים מחוטבים בעץ דובדבן כורעים משני צידי מזבח
הכנסייה העטוי ארגמן .השולחן ועליו הארון ניצב לפניו .לפקודה
הנלחשת "הוֵרד" של איש בית הלוויות ,הארון המתכלה המכיל את
שרידיה של ד ּב ֹורה אייבון מונח ללא דופי על השולחן .בעודו רוכן
עימו ,מבחין ג'וליאן בחטף במדליית זהב עם סרט ירוק נחה בין
הוורדים האדומים שעל המכסה .נגן עוגב חשמלי במר ָאה שלו פוצח
151
