Page 156 - 14322
P. 156

‫ג׳ון לה קארה‬

‫הוא כבר עשה זאת‪ .‬הם עמדו בגומחה המובילה אל המטבח‪,‬‬
‫בעוד אנשי צוות ההסעדה חולפים במהירות על פניהם עם מגשי יין‬

                                                          ‫וכריכונים‪.‬‬
‫"עמית בכיר שלי צריך מאוד לדבר איתך‪ ",‬אמר רג'י‪" .‬זה יצטרך‬

                                      ‫להיות ממש עכשיו‪ ,‬חוששני‪".‬‬
                                                       ‫"על מה?"‬

‫"ביטחון הממלכה‪ .‬הוא בירר עליך‪ ,‬שמע עליך דברי הערכה‪ .‬פול‬
                                          ‫א ֹו ֶברסטֶרנד זה שם מוכר?"‬

          ‫"הוא נתן לי את העבודה הראשונה שלי בסיטי‪ .‬למה?"‬
‫"פול מוסר דרישת שלום חמה‪ .‬ג'רי סימן‪ ,‬שישב איתך‬

                                                      ‫בדירקטוריון?"‬
                                                     ‫"מה איתו?"‬
‫"אומר שאתה זבל‪ ,‬אבל שהלב שלך במקום הנכון‪ .‬אני חונה‬
‫מעבר לפינה ברחוב ַקְר ֶטר‪ .‬ב־מ־וו שחורה‪ .‬עם ‪ K‬אדומה על השמשה‬
‫הקדמית‪ .‬תזכור? רחוב קרטר‪ .‬ב־מ־וו שחורה‪ K ,‬אדומה‪ .‬תן לי חמש‬
‫דקות‪ ,‬ואז תצא אחרי‪ .‬תגיד להם שמתיו חושב שיש לו התקף לב או‬

                                                             ‫משהו‪".‬‬
‫סוחרים‪ ,‬מרגלים ומקומיים מן המעמד הגבוה מתוודעים אלה אל‬
‫אלה‪ .‬אדוארד ולילי עמדו בכניסה‪ ,‬לילי עם כוס אחוזה ביד פרו ׂשה‪,‬‬
‫מחבקת אנשים בלי הבחנה‪ ,‬אדוארד מחריש וזקוף‪ ,‬לוחץ כל יד‬
‫שמוצעת לו‪ .‬מקרב אנשי השירות בעבר ובהווה‪ ,‬נראה כי רק קומץ‬

                                                         ‫הכירו אותו‪.‬‬
‫"הם רוצים לדבר איתי‪ ",‬אמר ג'וליאן והוביל את לילי הצידה‪" .‬הם‬
‫רוצים שאמציא לכם איזה תירוץ אידיוטי‪ .‬אני פשוט עומד להיעלם‪.‬‬

                                       ‫אתקשר אלייך ברגע שאוכל‪".‬‬
‫ובמחשבה שנייה ספונטנית‪" :‬אני לא חושב שאת צריכה לספר‬

                                                        ‫לאבא שלך‪".‬‬
‫כשיצא אל הרחוב‪ ,‬בירכו אותו לשלום שניים מנושאי הארון‬
‫האחרים‪ ,‬שחברו אליו והלכו לצידו ב ְש ָלשה את חמישים המטרים עד‬

                                ‫‪156‬‬
   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161